מועצה אזורית עמק חפר

מועצה אזורית עמק חפר
בניין המועצה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 44
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 2
ראש המועצה גלית שאול
תאריך ייסוד 1940
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 43,508 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 54
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.6% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.55 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 341 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 199
תחום שיפוט[4] 127,420 דונם
    - דירוג ארצי[1] 28
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 35
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4651
    - דירוג ארצי[1] 33
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.7%
גילאי 5 - 9 8.6%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 10.6%
גילאי 20 - 29 11.2%
גילאי 30 - 44 16.3%
גילאי 45 - 59 19.6%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 13.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 26
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 20
תלמידים 10,923
 –  יסודי 4,868
 –  על-יסודי 6,055
מספר כיתות 475
ממוצע תלמידים לכיתה 27.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מועצה אזורית עמק חפר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.hefer.org.il

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם ואוכלוסייתה מונה למעלה מ-43,000 תושבים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית עמק חפר 43,508 תושבים (מקום 54 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,183 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמות עמק חפר נקנו על ידי יהושע חנקין בשליחות קק"ל בשנת 1927, לאחר שיהודי ויניפג תרמו כמיליון דולר לצורך זה. עורך הדין הערבי עווני עבד אל-האדי סייע לחנקין ברכישת האדמות שהייתה כרוכה בפינוי אריסים ובמתן פיצוי, מחד, ומאידך, דרש מהנציב העליון לאסור על מכירת קרקעות ליהודים[7].

ראשיתה של המועצה בוועד גוש יישובי עמק חפר שייצג את יישובי עמק חפר ללא סמכויות מוניציפליות החל משנת 1934. הוועד עסק בעיקר בייצוג הגוש מול מוסדות הממשלה והועד הלאומי, פעילות נגד מלריה, סלילת דרכים וטיפול בנחל אלכסנדר[8]. בתחילת שנת 1938[9], במסגרת פעילות ממשלת המנדט להקמת מועצות מקומיות ליישובים היהודיים, הוחל בדיונים על הקמת מועצה מקומית שתקיף את כלל יישובי עמק חפר, יוזמה ראשונה מסוגה אז בארץ ישראל. הדיונים התקדמו בעצלתיים ונסובו בין השאר על הסמכויות שיישארו בידי היישובים אל מול אלו שיוענקו למועצה המקומית, על רקע הצורות השונות של היישובים, קיבוצים, מושבים ומושבות וההשתייכויות שלהם לגופי התיישבות שונים. על פי הצעה שנדונה במרץ 1939, ענייני שמירה, בריאות ודרכים יהיו בידי המועצה, בעוד ענייני התיישבות, חינוך ובריאות יהיו בידי כל יישוב[10]. במרץ 1940 הוקמה המועצה בה הוענקה זכות הצבעה לכל תושב מגיל 20 ומעלה המתגורר במקום מעל שישה חודשים, חידוש לעומת מועצות כפריות אחרות בהן זכות הצבעה הותנתה בבעלות על קרקע[11].

בדצמבר 1940 כללה המועצה 18 יישובים חקלאיים ו-4 יישובי פועלים שהשתרעו על שטח של 30,700 דונם והתגוררו בהם 4000 תושבים[12]. בתחילת 1946 הוחלט עקרונית על צירוף אזור ואדי קובני שכלל אז המושב בית הלוי למועצת עמק חפר[13] והדבר יצא אל הפועל באוקטובר 1947[14]. לאחר הקמת המדינה, באוגוסט 1948 היו במועצה כ-1300 יחידות משק, כ-900 במושבים ועוד כ-400 בקיבוצים[15]. בדצמבר 1948 הוחלט לצרף אל המועצה עוד 55,000 דונם בהם היו היישובים הדרים, מרץ א, המעפיל וקאקון[16]. באוגוסט 1950 הורחב שוב שטח המועצה ונספחו אליה יד חנה, גן יאשיה, חניאל, בורגתא, עולש ובארותיים[17].

תיעוד תולדות המועצה המקומית עמק חפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה המקומית עמק חפר פועלים לתיעוד תולדות המועצה ומייסדיה. הוקמו מרכז תיעוד, מוזיאון ומרכז מבקרים לצורך שימור תרבות תושבי המקום והנגשת המידע לציבור. במרכז התיעוד מפעילים בין היתר ארכיון לשימור של חומר תיעודי אודות המועצה[18]. במרכז התיעוד מנגישים באופן מקוון מסמכים, ידיעות מן התקשורת, סרטים וספרות בתחום ההיסטוריה של המועצה האזורית[19].

במרכז האקדמי רופין פועל פרויקט בשם "סיפורי חיים" שבו מתעדים סטודנטים ללימודי מדעי ההתנהגות את סיפורי חייהם של ותיקי עמק חפר. בפרויקט זה הסטודנטים נפגשים עם קשישים במרכזי יום בעמק חפר ושומעים מהם על חייהם ואירועים משמעותיים הנוגעים לאזור[20].

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה הראשון היה חיים בן-צבי מכפר ויתקין שהיה ראש המועצה הראשון בארץ שעוד כיהן בראש הוועד של יישובי עמק חפר, והיה מעשרים החלוצים הראשונים בעמק. בן-צבי עמד בראש המועצה עד 1975, עם הפסקה במלחמת העולם השנייה בה התגייס לצבא הבריטי ולחם באיטליה, בתקופה זו כיהן כראש המועצה אהרון ברעם מעין החורש. בין 1975 ל-1995 עמד עמוס דגני מכפר ויתקין בראשות המועצה. דגני היה סגנו של בן-צבי והחליף אותו באמצע הקדנציה. דגני נבחר לראשונה בזכות עצמו בשנת 1977. נחום איצקוביץ' מגבעות זייד עמד בראש המועצה בין 1995 ל-2006. איצקוביץ' הביא תנופת פיתוח חדשה למועצה האזורית, תוך שמירה על אופיו הכפרי של האזור. איצקוביץ' חנך בעמק גן תעשייתי על שם חיים בן-צבי. איצקוביץ' התפטר מראשות המועצה עם מינויו למנכ"ל משרד התיירות. באוקטובר 2006 נכנס רני אידן ממכמורת לתפקיד ראש המועצה. הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת ללא מתמודדים מולו בינואר 2009.

בבחירות לראשות המועצה באוקטובר 2018 ניצחה ד"ר גלית שאול מחגלה את רני אידן ובכך הפכה לראש המועצה האישה הראשונה בתולדות העמק.[21]

רבני המועצה הם הרב אליהו בניהו עמאר והרב יוסף קרסיק.

אזורים הגובלים במועצה האזורית עמק חפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרום: נתניה, צומת השרון, כפר יונה ומועצה אזורית לב השרון.

בצפון: חדרה ויישובי המועצה האזורית מנשה.

במזרח: זמר וטולכרם.

במערב: הים התיכון.

יישובי המועצה האזורית עמק חפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 מושב אביחיל 1932
2 מושב אחיטוב 1951
3 מושב אלישיב 1933
4 מושב אמץ 1949
5 מושב בארותיים 1949
6 מושב בורגתא 1949
7 קיבוץ בחן 1954
8 מושב בית הלוי 1945
9 מושב בית חרות 1933
10 מושב בית ינאי 1933
11 מושב בית יצחק 1940
12 מושב ביתן אהרון 1936
13 יישוב קהילתי בת חן 1967
14 יישוב קהילתי בת חפר 1996
15 מושב גאולי תימן 1948
16 קיבוץ גבעת חיים איחוד 1952
17 קיבוץ גבעת חיים מאוחד 1932
18 מושב גבעת שפירא 1958
19 מושב גן יאשיה 1949
20 מושב הדר עם 1933
21 קיבוץ המעפיל 1945
22 קיבוץ העוגן 1947
23 מושב חבצלת השרון 1935
24 מושב חגלה 1933
25 יישוב קהילתי חופית 1955
26 מושב חיבת ציון 1933
27 מושב חניאל 1950
28 מושב חרב לאת 1947
29 יישוב קהילתי יד חנה 1950
30 מושב כפר הרא"ה 1933
31 מושב כפר ויתקין 1933
32 מושב כפר חיים 1933
33 מושב כפר ידידיה 1935
34 מושב כפר מונאש 1946
35 מושב מכמורת 1945
36 קיבוץ מעברות 1933
37 קיבוץ משמר השרון 1933
38 מושב עולש 1949
39 קיבוץ עין החורש 1931
40 יישוב קהילתי צוקי ים 1956
41 יישוב קהילתי שושנת העמקים 1951

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ פרופיל מועצה אזורית עמק חפר באתר הלמ"ס
  7. ^ תום שגב, ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, עמ' 225
  8. ^ נ. מלצן, כפר ויתקין, דבר, 21 באפריל 1938
  9. ^ מר פולוק מבקר בנתניה, דבר, 20 במרץ 1938
  10. ^ לקראת מועצה כפרית לכל יישובי עמק חפר, דבר, 1 במרץ 1939
  11. ^ מאמר היום, דבר, 22 במרץ 1940
  12. ^ מועצת עמק חפר, חוקתה ותפקידיה, דבר, 22 בדצמבר 1940
  13. ^ כינוס המועצה האזורית של עמק חפר, הצופה, 3 בפברואר 1946
  14. ^ עמק חפר, הַבֹּקֶר, 27 באוקטובר 1947
  15. ^ יישובי עמק חפר תובעים תוספת קרקע, על המשמר, 24 באוגוסט 1948
  16. ^ עמק חפר יכלול 95 אלף דונאם, על המשמר, 27 בדצמבר 1948
  17. ^ הורחב שטח שיפוט עמק חפר, הַבֹּקֶר, 8 באוגוסט 1950
  18. ^ ארכיון ומרכז תיעוד לתולדות העמק, באתר המועצה האזורית עמק חפר
  19. ^ מרכז התיעוד של עמק חפר - הארכיון ההיסטורי, באתר ארכיון עמק חפר
  20. ^ כתבה על פרויקט סטודנטים לתיעוד חיי הקשישים בעמק חפר
  21. ^ "בחירות 2018". נבדק ב-2018-10-31.