מועצה אזורית הגלבוע

מועצה אזורית הגלבוע
בנין המועצה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 32
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 5
ראש המועצה דני עטר
תאריך ייסוד 1949
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 33,182 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 69
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.79 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 132 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 224
תחום שיפוט[4] 251,900 דונם
    - דירוג ארצי[1] 13
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית הגלבוע
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 140
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4047
    - דירוג ארצי[1] 120
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 9.7%
גילאי 10 - 14 9.6%
גילאי 15 - 19 8.9%
גילאי 20 - 29 15.0%
גילאי 30 - 44 18.2%
גילאי 45 - 59 16.1%
גילאי 60 - 64 3.6%
גילאי 65 ומעלה 10.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 15
–  יסודיים 11
–  על-יסודיים 7
תלמידים 6,267
 –  יסודי 3,551
 –  על-יסודי 2,716
מספר כיתות 253
ממוצע תלמידים לכיתה 26.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מועצה אזורית הגלבוע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.hagilboa.org.il
האוטובוס הצהוב של המועצה

מועצה אזורית הגלבוע היא מועצה אזורית במחוז הצפון, השוכנת בחלקו המזרחי והדרומי של הגלבוע והסביבה למרגלות הר הגלבוע. בשטח המועצה 33 יישובים, מהם 14 מושבים, 8 קיבוצים, 5 יישובים ערבים ו־6 יישובים. שטחה משתרע על כ־250,000 דונם. במליאת המועצה 45 חברים ובראשם עומד כיום עובד נור. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית הגלבוע 33,182 תושבים (מקום 69 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,382 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[6]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הר הגלבוע

גבולות שטח השיפוט של המועצה:

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1921 הוקם בידי 75 חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור מחנה אוהלים ליד מעין חרוד. רובם היו חלוצי העלייה השנייה, אליהם התווספו חברים מהעלייה השלישית שהצטרפו לגדוד העבודה, ביניהם אנשי "השומר". התוכנית הייתה "בניין הארץ על ידי קומונה כללית של פועלי ארץ ישראל". לאחר חודשיים עלתה קבוצה גדודית נוספת לגבולו המזרחי של עמק יזרעאל ונאחזה בגבעת תל חסן, היא תל יוסף. בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת הוקמה שורה של יישובים נוספים בעמק חרוד. לאחר מלחמת העצמאות הוקמו, בשנות ה-50, מושבי חבל תענך באזור המערבי של המועצה.

המועצה האזורית קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1949.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישובי המועצה מרובים ענפי החקלאות. בעיקר נפוצים: הכותנה, החיטה, החמניות וגידולים תעשייתיים נוספים, פלחה, ברכות דגים, רפתות ולולים.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישובים שבתחום המועצה הוקמו מפעלים רבים: שימורים בבית השיטה, מפעלי מתכת ופלדה בבית אלפא, במולדת, בעין חרוד ובתל יוסף, נגריות בבית השיטה ועין חרוד, אלקטרוניקה ביזרעאל, פיצוחים בגבע, פלסטיק בחפציבה וברם און, הדפסות וחפצי נוי במולדת ובתל יוסף ומפעל לייצור מיצים טבעיים בדבורה.

דורות בגלבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה פועל מיזם ייחודי פרי פיתוח של הביטוח הלאומי, המפעיל הקורסים במגוון מקצועות וחוגים - בין השאר בדרמה, מחול, ריצות למרחקים ארוכים, אגרוף, כדורגל, כדורסל, יוגה צחוק, ליצנות רפואית ותקשורת.

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 מושב אביטל 1953
2 מושב אדירים 1956
3 קיבוץ בית אלפא 1922
4 קיבוץ בית השיטה 1935
5 מושב ברק 1956
6 קיבוץ גבע 1921
7 מושב גדיש 1956
8 יישוב קהילתי גדעונה 1949
9 יישוב קהילתי גן נר 1987
10 מושב דבורה 1956
11 קיבוץ חפציבה 1922
12 כפר ערבי טייבה המאה ה-18
13 כפר ערבי טמרה ?
14 קיבוץ יזרעאל 1948
15 מושב כפר יחזקאל 1921
16 מושב מגן שאול 1976
17 מושב מולדת 1937
18 כפר ערבי מוקייבלה המאה ה-19
19 מושב מיטב 1954
20 מושב מלאה 1956
21 יישוב קהילתי מרכז אומן 1958
22 יישוב קהילתי מרכז חבר 1958
23 יישוב קהילתי מרכז יעל 1960
24 כפר ערבי נאעורה ?
25 יישוב קהילתי נורית 1950
26 מושב ניר יפה 1956
27 כפר ערבי סנדלה המאה ה-16
28 קיבוץ עין חרוד איחוד 1921
29 קיבוץ עין חרוד מאוחד 1921
30 מושב פרזון 1953
31 מושב רם און 1960
32 מושב רמת צבי 1942
33 קיבוץ תל יוסף 1921

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ פרופיל מועצה אזורית הגלבוע באתר הלמ"ס
  7. ^ מידע נוסף באתר המועצה, אודות טוביה בן דוד
  8. ^ מידע נוסף באתר המועצה, אודות מאיר לניר
  9. ^ מידע נוסף באתר המועצה, אודות משה בן צבי