מוסקו אלקלעי

מוסקו אלקלעי

לידה	10 במרץ 1931 בוקרשט, רומניה
פטירה	1 באפריל 2008 (בגיל 77) תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
שם לידה	Moscu Alcalai
מדינה	רומניה, ישראל
תקופת הפעילות	1948–2008 (כ־60 שנה)
פרסים והוקרה	פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר (1999) פרס אופיר על מפעל חיים (2003)
פרופיל ב-IMDb

מוסקו אלקלעי (10 במרץ 1931 – 1 באפריל 2008) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, חתן פרס אופיר על מפעל חיים ויו"ר אמ"י.

קורות חיים

לוחית זיכרון למוסקו אלקלעי בבית ברחוב דיזנגוף 23 תל אביב

מוסקו (משה) אלקלעי (Moscu Alcalai) נולד בשנת 1931 ללזר אלקלעי, נצר למשפחת לאון ב. אלקלעי, בבוקרשט שברומניה. משפחתו, שהשתייכה לקהילת הספרדים, הייתה ידועה בתחום ההוצאה לאור וחנויות ספרים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נזרק מבית הספר בשל יהדותו. אביו נשלח לעבודות פרך. לאחר שפוטר מעבודתו בתיאטרון הלאומי הרומני, למד יידיש ומצא עבודה כשחקן בתיאטרון הממלכתי היהודי. אלקלעי למד משחק בפקולטה לתיאטרון של אוניברסיטת בוקרשט וסיים תואר שני. הוא עלה לישראל עם רעייתו בינואר 1962.

לבד מעבודתו כאמן, אלקלעי היה פעיל גם בזירה הציבורית. ב-1986 מונה לחבר המועצה הארצית לתרבות ואמנות במשרד החינוך. שימש כיו"ר אמ"י בשנים 1987–1993, חבר דירקטוריון באקדמיה בצלאל, חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, מייסד פורום היוצרים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, ויו"ר המועצה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. ב-2001 ייסד את העמותה לקידום תרבות ישראל-רומניה. בשנת 2003 קיבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי אופיר.

אלקלעי היה נשוי לסוכנת השחקנים רודיקה אלקלעי לבית פסקל, במשך 50 שנה. נולדו להם שני בנים, רון ושי. אחותו עדה הייתה אשתו השנייה של ראש עיריית כפר סבא הראשון וחבר הכנסת מרדכי סורקיס. אלקלעי נפטר ב-1 באפריל 2008 עקב כשל נשימתי לאחר סיבוך עם מחלה קשה וניתוח שממנו לא החלים. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

קריירת משחק

בתיאטרון

ברומניה עבד אלקלעי בשנים 1948–1962 בתיאטרון הלאומי בבוקרשט, ולאחר שפוטר משם בתיאטרון הממלכתי היהודי. בישראל, החל משנת 1962 הופיע בקאמרי. כעבור שנה עבר לתיאטרון האוונגרד "זווית". לאחר סגירת "זווית", חזר לשלוש שנים נוספות לקאמרי ועזב ב-1971, כדי להופיע בתיאטרון לילדים ונוער החדש של אורנה פורת. בשנת 1975 לאחר שהחליף את יהודה אפרוני בתפקידו הצטרף להבימה. השתתף בין השאר מחזות "החולה המדומה" מאת מולייר, "הדה גאבלר" מאת הנריק איבסן, "הלוויה חורפית" מאת חנוך לוין, חתונת הדמים מאת פרדריקו גרסיה לורקה, "הלילה השנים עשר", "סנג'ר" מאת מוטי בהרב, "מלון קטן בצד" מאת ז'ורז' פדו ומוריס דוולייר (נוסח עברי מאת נסים אלוני), "נמר חברבורות" מאת יעקב שבתאי, "השקיעה" מאת איסאק באבל, "מירל'ה אפרת" מאת יעקב גורדין, "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט, "סאלח שבתי" מאת אפרים קישון, "גן הדובדבנים" מאת אנטון צ'כוב, "קברט", "מלאכת החיים" מאת חנוך לוין, "פצפונת ואנטון", "חגיגת חורף" מאת יוסף בר-יוסף, "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר, "הקוסם מברוקלין" (TheFloating Light Bulb) מאת וודי אלן, "שנים עשר המושבעים" לפי רג'ינלד רוז, "רוחות" מאת איבסן, "סירנו" מאת אדמון רוסטאן, "שבעה" מאת שמואל הספרי, "אויב העם", "אם הבית" מאת הלל מיטלפונקט (הצגת פרינג' בבימוי חגי אייד), הקוסם! מחזמר מאת אורי פסטר, וירון כפכפי, "דולפינים" מאת מאיה שעיה. בשנת 1993 פרש לפנסיה מתיאטרון הבימה אחרי 25 שנה.

קולנוע וטלוויזיה

אלקלעי שיחק בלמעלה מ-50 סרטי קולנוע ודרמות טלוויזיה ישראליים, לרוב בתפקיד משני. בשנת 1967 שיחק ב"ארבינקא" של אפרים קישון לצד גילה אלמגור ויוסי בנאי. ב-1968 שיחק ב"הבן האובד" וב-1970 בסרט נוסף של קישון "תעלת בלאומילך", שהיה מועמד בפרסי גלובוס הזהב, לצד רבקה מיכאלי ואורי זוהר. בשנת 1972 שיחק ב"סלומוניקו" לצד טוביה צפיר ואריה מוסקונה וב-1975 בסרטו של בועז דוידזון "חגיגה בסנוקר" לצד אריה אליאס ובסרטו של אסי דיין "חגיגה לעיניים" לצד יוסף שילוח. ב-1978 שיחק בסרט נוסף של קישון, "השועל בלול התרנגולות" לצד שייקה אופיר. ב-1980 שיחק בסרט "מלך ליום אחד" של אסי דיין. ב-1982 שיחק ב"צלילה חוזרת" וב-1984 ב"עדות מאונס" לצד אורי גבריאל. ב-1985 השתתף לצד אלון אבוטבול ב"בר 51" וב-1986 בסרטו של אמנון רובינשטיין "נאדיה" יחד עם חנה אזולאי-הספרי.

בשנת 1993 שיחק בסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין" לצד משה איבגי וב"מחפשת בעל על ארבע" לצד יהודה ברקן. ב-1994 שיחק ב"הגמל המעופף" ב-1997 ב"אין שמות על הדלתות" לצד חוה אלברשטיין.

בשנת 1999 שיחק בסרט הטלוויזיה האמריקאי "לנסקי", אודות חיו של הגנגסטר מאיר לנסקי שכתב דייוויד מאמט לרשת HBO.

ב-2007 שיחק בסרט "אסקימוסים בגליל". ב-1997 שיחק בסדרת טלוויזיה בשם "קו 300". בשנת 1999 שיחק בסרט "החברים של יאנה", ועל משחקו בתפקיד המשני זכה בפרס אופיר. ב-2001 שיחק בסרט "הארץ הקדושה" לצד אלברט אילוז וב-2001 בסרט הטלוויזיה "זנב של עפיפון". בשנת 2006 שיחק בסרט "מלך של קבצנים" לצד עמוס לביא. בנוסף, השתתף ב"תיק סגור", "מלאכת החיים", "סקפין", "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", "המכון", "סטארט-אפ" ו-"האלופה" בטלוויזיה.

כמו כן, השתתף במספר סרטים זרים, בהם "מדרון" (1970), "בלומפילד" (1971) לצד יוסי גרבר, "שבע פעמים ביום" (1971), "משה נותן החוקים" (1975), "ישו" (1979) בתפקיד מתי, "אישה ושמה גולדה" (1982), "מניו יורק באהבה" (1985), "מחץ הדלתא" (של מנחם גולן) (1986), "לפגוש את ונוס" (1991), "המומיה חיה" (1993), "החיים של ישו", ו"המסעות" (1999) ו"הטנגו של רשבסקי" (2003).

הנצחה

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב דיזנגוף 23 בתל אביב.

פילמוגרפיה

סרט	במאי	תפקיד	שנה	הערות
ארבינקא	אפרים קישון	ציגלר	1967
הבן האובד	יוסף שלחין	גנב	1968
תעלת בלאומילך	אפרים קישון	זליג שולטהייס	1970
מדרון	ג'רי הופר	קלאוד	1970
בלומפילד	ריצ'רד האריס ואורי זוהר	חבר ועדה	1971
שבע פעמים ביום	דניס הרו		1971
סלומוניקו	אלפרד שטיינהרדט	פועל בנמל	1972
שוד הטלפונים הגדול	מנחם גולן	מנהל בנק א'	1972
חגיגה בסנוקר	בועז דוידזון	בעל חנות ירקות	1975
חגיגה לעיניים	אסי דיין	ראש המועצה	1975
משה נותן החוק	ג'אפרנקו דה בוסיו		1975
לופו בניו יורק	בועז דוידזון		1976
הגונב מגנב פטור	זאב רווח	זיטו האמרגן	1977
הרשלה	יואל זילברג	יהודה וייספיש	1977
חמש מאות אלף שחור	שייקה אופיר		1977
סרט וארוחת בוקר	אלפרד שטיינהרדט	רב ברבנות	1977
השועל בלול התרנגולות	אפרים קישון	צמח גורביץ'	1978
ישו	פיטר סייקס, ג'ון היימן וג'ון קריש	מתי	1979
מלך ליום אחד	אסי דיין	מנכ"ל המלון	1980
צלילה חוזרת	שמעון דותן	אבא של יוחי	1982
כביש ללא מוצא	יקי יושע	אמיל	1982
אישה ושמה גולדה	אלן גיבסון		1982
עדות מאונס	רפאל רביבו	עורך דין בלקין	1984
בר 51	עמוס גוטמן	קארל	1985
מניו יורק באהבה	עמוס קולק	פפלובסקי	1985
נאדיה	אמנון רובינשטיין	מורה לאנגלית	1986
מחץ הדלתא	מנחם גולן	כתב זר בביירות	1986
עדות משורר רוצח יהודי (צר')	פרנק קסנטי (צר')	אביו של פלטיאל	1988
מקום ליד הים	רפאל רביבו	אבא של פרלה	1988
לפגוש את ונוס	אישטוואן סאבו	ז'אן גאבור	1991
נקמתו של איציק פינקלשטיין	אנריקה רוטנברג	יהודה	1993
מחפשת בעל על ארבע	יהודה ברקן	מנהל מחלקת תברואה	1993
המומיה חיה (The Mummy Lives)	גרי או'הרה	קרול	1993
הגמל המעופף	רמי נעמן	גולדשטיין	1994
The Revolutionary	רוברט מרקרלי	שמעון הקדוש	1995
The Revolutionary II	רוברט מרקרלי	שמעון הקדוש	1996
אין שמות על הדלתות	נדב לויתן	קובה	1997
החברים של יאנה	אריק קפלון	יצחק	1999	פרס אופיר לשחקן משנה
לנסקי	ג'ון מק'נאוטון	מוכר תכשיטים	1999	סרט טלוויזיה של HBO
מסעות (צר')	עמנואל פינקיל (צר')	שימון	1999
הארץ הקדושה	איתן גורלין		2001
זנב של עפיפון	שירי צור
שישה מיליון רסיסים	ציפי טרופה	יצחק
הטנגו של רשבסקי (צר')	סם גרברסקי (צר')	שמואל	2003
אלנבי רומאנס	יוני זיכהולץ וינאי גוז		2005
מלך של קבצנים	אורי פסטר	יענקל'ה סופר	2006
אסקימוסים בגליל	יונתן פז, יואב פז ודורון פז	מונדק	2007
ג'וליה מיה	יובל גרנות	אבא של ג'וני	2007
בדרך לתל אביב	חן שלם	מנחם	2008
לנדסמן	דור מוססקו	זאב לנדסמן	2009	סרט סטודנטים
ג'וליה מיה	יובל גרנות	אבא של ג'וני

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוסקו אלקלעי בוויקישיתוף

• מוסקו אלקלעי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• מוסקו אלקלעי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מוסקו אלקלעי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• מוסקו אלקלעי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• מוסקו אלקלעי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• מוסקו אלקלעי, דף שער בספרייה הלאומית
• מוסקו אלקלעי, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
• מוסקו אלקלעי, באתר "הבמה"
• עכבר העיר אונליין, השחקן מוסקו אלקלעי הלך לעולמו, באתר הארץ, 01 באפריל 2008
• מרב יודילוביץ', השחקן מוסקו אלקלעי הלך לעולמו, באתר ynet, 1 באפריל 2008
• מיכל שפירא וערן סויסה, השחקן מוסקו אלקלעי הלך לעולמו בגיל 77, באתר nrg‏, 2 באפריל 2008
• לי-אור אברבך, שחקן נשמה, באתר nrg‏, 2 באפריל 2008
• ציפי שוחט, מוסקו אלקלעי 1931–2008, באתר הארץ, 1 באפריל 2008
• נילי אורן, מוסקו אלקלעי מת, באתר nana10‏, 17 ביוני 2008
• שחקן לנצח, באתר ynet, 17 בפברואר 2009 - ראיון וידאו חודשים ספורים לפני מותו

הערות שוליים

הקודם: 2002 - אריה אליאס

זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2003 - מוסקו אלקלעי

הבא: 2004 - אברהם הפנר