מוסטפא בדר א-דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוסטפא בדר א-דין
مصطفى بدر الدين
מוסטפא בדר א-דין
מוסטפא בדר א-דין
לידה 6 באפריל 1961
Ghobeiry, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במאי 2016? (בגיל 55)
דמשק, סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוסטפא בדר א-דיןערבית: مصطفى بدر الدين, בתעתיק מדויק: מצטפא בדר אלדין; 6 באפריל 196112 במאי[1] 2016) היה מפקד צבאי של ארגון חזבאללה, האחראי על מנגנון החוץ של הארגון. היה אחד האנשים המרכזיים בארגון. פעל יחד עם עימאד מורנייה במבצעי טרור רבים, בהם חטיפת אישים מערביים ופעולות טרור במפרץ הפרסי. ב-12 במאי[1] 2016 נהרג בפיצוץ סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של דמשק.[2]

בדר א-דין היה בן דודו וגם גיסו של עימאד מורנייה. אחותו אמנה הייתה אשתו הראשונה של מוע'ניה. במרבית שנותיו פעל בהסתר ומאחורי הקלעים, ותמונתו פורסמה רק לאחר מותו.[3]

פעולותיו בכווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בביירות בשנת 1961. בשנת 1982 תכנן (יחד עם מוע'ניה) את הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות, בהם נהרגו 241 נחתים אמריקאים. בהמשך יזם סדרת פיגועים בכווית נגד מטרות מערביות ושליטי המדינה: בדצמבר 1983 נמצאה ונוטרלה משאית עמוסה חומרי-נפץ בסמוך לבסיס האמריקאי שבכווית סיטי. ב-12 בדצמבר 1983 פוצצה קבוצה מעמיתיו של מוע'ניה את השגרירות האמריקאית בכווית. הם תקפו גם יעדים אחרים, בכללם המרכז המסחרי שועייבה ומגדל הפיקוח בשדה התעופה. בפעולות אלה נהרגו חמישה ונפצעו 86 בני אדם. שלטונות כווית עצרו 17 חשודים, 7 מהם נידונו למוות. אחד הנידונים למוות היה מוסטפא בדר א-דין.

פעולות טרור שבוצעו במטרה לשחררו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוע'ניה היה נחוש להביא לשחרור חבריו וקרובי משפחתו. הוא פתח בלבנון בסדרת חטיפות של בני ערובה צרפתים, איטלקים, רוסים, בריטים, ספרדים ואמריקאים.[4]

ב-3 בדצמבר 1984 חטפו ארבעה שיעים לבנונים בהוראת מוע'ניה את מטוס חברת התעופה הכוויתית בטיסה 211 מדובאי לקראצ'י. המטוס אולץ לנחות בטהראן, שם הרגו החוטפים שני עובדי ממשל אמריקאים. לאחר כישלון החטיפה החליט מוע'ניה לנסות ולהפעיל לחץ על הצרפתים, בתקווה שהם יוכלו לשכנע את הכוויתים לשחרר את גיסו משורת הנידונים למוות. כך, חטף במרץ 1985 שני דיפלומטים צרפתים, חוקר ועיתונאי, בביירות.

לאחר שמשפחת המלוכה הכוויתית שבה וסירבה לשחרר את העצורים, התנגש מתאבד שיעי עם מכוניתו בשיירת המכוניות של האמיר ג'אבר אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, בכווית סיטי ב-25 במאי 1985. שני שומרי ראשו נהרגו.[5]

ב-14 ביוני 1985 נחטפה טיסה 847 של TWA בטיסה מאתונה לרומא, ומשם ללונדון. החטיפה, בהוראת מוע'ניה, נועדה לשחרר את קבוצת אל דעווה, בראשות בדר א-דין. במהלך החטיפה נרצח צוללן מהצי האמריקאי. המטוס הוסט לעבר המזרח התיכון, ותחנתו הראשונה הייתה נמל התעופה של ביירות, שם שהו מספר שעות. בתמורה לתדלוק המטוס הורשו 19 נוסעים לעזוב. אחר הצהריים המשיך המטוס לכיוון אלג'יר שבצפון אפריקה, שם שוחררו 20 נוסעים במהלך חניה של חמש שעות, לפני שהמטוס חזר לביירות.

ב-24 בדצמבר 1986 חוליית חזבאללה שפעלה ברומניה ניסתה לחטוף מטוס נוסעים עיראקי, בתקווה לשחרר לוחמי חזבאללה לבנונים שהיו כלואים בכווית. הרשויות הרומניות עצרו את החוליה לפני שהצליחה לבצע את תוכניתה.[6]

ב-25 בדצמבר 1986 חוליה אחרת חטפה את טיסה 163 של חברת התעופה העיראקית. מטוס הבואינג 737 שהיה בדרכו מבגדאד לירדן נחטף על ידי ארבעת החוטפים. הם ירו לכל עבר, וזרקו שני רימונים בתא הטייס. המטוס התרסק ליד ערער בערב הסעודית, 250 מיילים דרומית-מערבית לבגדאד. 62 נוסעים מתוך ה-107 נהרגו. החוטפים הגיעו לבגדאד מיוגוסלביה, ונשאו דרכונים לבנוניים. לאחר החטיפה האשימה עיראק את איראן באחריות לפיגוע.[7]

ב-5 באפריל 1989 חטפו כמה לבנונים שיעים את טיסה 422, מטוס בואינג 747 של חברת התעופה הכוויתית, שהיה בדרכו מבנגקוק לכווית, על 111 הנוסעים והצוות. בין נוסעי המטוס היו בני משפחת המלוכה הכוויתית. החוטפים חייבו אותו לטוס למשהד שבצפון-מערב איראן, שם הצטרף אליהם מוע'ניה. בחטיפה השתתפו 6 או 7 חוטפים, ובראשם עמד חסן עז א-דין, אחד מחוטפי טיסה 847 של TWA. מאוחר יותר הוטס המטוס ללרנקה שבקפריסין, שם נורו שני נוסעים כוויתים וגופותיהם הושלכו אל מסלול ההמראה.[8]

לימים סיפר דייוויד ג'ייקובסון, אחד מהחטופים בלבנון, בריאיון ל"טיים" בשנת 1988 על מוע'ניה כי ”הוא רצה לשחרר את גיסו מהכלא. בנושא הזה הוא היה מאוד עקבי, זה מה שהוא סיפר לי”.[9]

כל הניסיונות לא הביאו לביטול פסק דין המוות שהוטל על בדר א-דין, אך שליט כווית נמנע מלחתום על פסק הדין, ובכך עוכב ביצועו.[3]

באוגוסט 1990, לאחר שנכבשה כווית בידי המשמר הרפובליקני של סדאם חוסיין, כחלק מבריחת 1,300 אסירים מהכלא בכווית, ניצלו האיראנים את הכאוס שנוצר ושלחו את אנשיהם לשחרר את מוסטפא בדר א-דין. הוא הסתתר בשגרירות איראן בכווית.

לאחר בריחתו מהכלא בכווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הדין הפלילי המיוחד של האו"ם שהוקם לאחר רצח רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר ב־2005, האשים את בדר א-דין ועוד שלושה פעילי חזבאללה בתכנון וביצוע הרצח, והוציא נגדם צווי מעצר בין-לאומיים.[3][10] בעקבות בקשות ההסגרה נגדו, ירד מוסטפא בדר א-דין למחתרת, והמשיך לתכנן וליזום פיגועים נגד מטרות מערביות, ערביות-סוניות, וישראליות.

לאחר חיסול עימאד מורנייה ב־2008 מונה מוסטפא בדר א-דין לאחראי על מנגנון החוץ של חזבאללה. אל-האדי חמדה, שהיה עד אז מפקד יחידה 71 הסודית של חזבאללה, העוסקת בריגול נגדי וביטחון פנים, מונה לעוזרו של בדר א-דין.[11] מקורות סעודיים מעריכים כי אחת הסיבות העיקריות לכך שהדבר לא פורסם ברבים היא שבדר א-דין היה אחראי לניסיון החיסול של שליט כווית, ג'אבר אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, ב-25 במאי 1985, באמצעות מכונית תופת.[12]

על פי הודעה של משרד האוצר האמריקאי, שלוותה בהטלת סנקציות אישיות נגד בדר א-דין, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה היה בדר א-דין אחראי לפעולות הארגון בשטח סוריה, וליווה את מנהיג חזבאללה חסן נסראללה בפגישותיו עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד. ב־2013 הוביל את ניהול המערכה על אזור קוסייר שבגבול לבנון-סוריה.[3]

ב-12 במאי[1] 2016 נהרג מוסטפא בדר א-דין בפיצוץ במתקן של חזבאללה באזור דמשק.[13] פרשן מעריב יוסי מלמן טען כי המדובר בהתנקשות המיוחסת למוסד הישראלי.[14] עם זאת, ארגון חזבאללה טען כי בדר א-דין נהרג בהפגזה של קבוצה סונית חמושה.[15] ב-21 במרץ 2017 דיווח הרמטכ"ל גדי איזנקוט כי בדר א-דין נרצח על ידי מפקדיו בחזבאללה.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוסטפא בדר א-דין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 רועי קייס, דיווח בלבנון: טיל מונחה מתקדם חיסל את בדר א-דין, באתר ynet, 14 במאי 2016
  2. ^ עמוס הראל וג'קי חורי, בכיר חיזבאללה נהרג בסוריה, הסימנים מלמדים שישראל לא אחראית לתקרית, באתר הארץ, 13 במאי 2016
  3. ^ 1 2 3 4 גיא אלסטר‏, "מסוכן יותר ממורנייה": איש הצללים שניהל את המבצעים הגדולים של חיזבאללה, באתר וואלה!‏, 13 במאי 2016
  4. ^ Caryle Murphy, Bombs, Hostages: A Family Link, Washington Post, July 24, 1990
  5. ^ United Press International. "Car Bomber Fails in Attempt to Kill Leader of Kuwait", "The New York Times", 1985-5-26
  6. ^ Stewart Bell, Cold Terror: How Canada Nurtures and Exports Terrorism Around the World, 2007, pp. 103-108
  7. ^ Iraq Blames Iran for Fatal Jet Hijacking, Los Angeles Times, 27 December 1986
  8. ^ Greenwald, John, Sam Allis, and David S. Jackson, Terrorism Nightmare on Flight 422. TIME, Monday 25 April 1988. Retrieved on 4 March 2009
  9. ^ JIM MANN and RONALD J. OSTROW, Saudis Derailed U.S. Plan to Seize Mideast Terror Suspect Manhunt: FBI agents were set two weeks ago to capture an alleged mastermind of Lebanon bombing, hijacking. But operation was thwarted, Los Angeles Times, April 21, 1995.
  10. ^ אבי יששכרוף, החשוד בחיסול אל-חרירי - גיסו של מורנייה, באתר הארץ, 29 ביולי 2010
  11. ^ יוסי מלמן, קווים לדמותו של היורש של מורנייה, באתר הארץ, 18 ביוני 2009
  12. ^ Arabic news digest, The National, April 15, 2009
  13. ^ רועי קייס, יורשו של עימאד מורנייה חוסל בדמשק, באתר ynet, 13 במאי 2016
  14. ^ * יוסי מלמן, ‏זכויות הפקה: מי עומד מאחורי חיסול מהנדס התעופה של חמאס?, באתר מעריב אונליין, 24 בדצמבר 2016
  15. ^ [aljazeera.com/news/2016/05/hezbollah-mustafa-badreddine-killed-shelling-160514070756124.html Hezbollah: Mustafa Badreddine killed in rebel shelling], ELJAZEERA, ‏2016-5-14
  16. ^ גילי כהן, איזנקוט מאשר: בכיר חיזבאללה נרצח על ידי מפקדיו בארגון, באתר הארץ, 21 במרץ 2017