מונגוליה הפנימית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מונגוליה הפנימית (מחוז אוטונומי)
内蒙古
ערבות עשב במונגוליה הפנימית
ערבות עשב במונגוליה הפנימית
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מושל Wang Lixia
רשות מחוקקת Inner Mongolian Autonomous Regional People's Congress עריכת הנתון בוויקינתונים
נציבויות במחוז האוטונומי 12
בירת המחוז האוטונומי חוֹחחוֹט
שפה רשמית מנדרינית תקנית, מונגולית
תאריך ייסוד 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 1,183,000 קמ"ר (דירוג: 3)
 ‑ הנקודה הגבוהה הרי חלאן (אנ') (3,556 מטרים)
אוכלוסייה
 ‑ במחוז האוטונומי 24,049,155 (דירוג: 23, 2020)
 ‑ צפיפות 20 נפש לקמ"ר (דירוג: 28, 2020)
קואורדינטות 44°N 113°E / 44°N 113°E / 44; 113 
אזור זמן UTC +8
http://www.nmg.gov.cn/

לחצו כדי להקטין חזרה

מקאוהונג קונגהאינאןגואנגדונגגואנגשיחונאןיונאןפוג'ייןשאנגחאיג'יאנגשיג'ג'יאנגג'יאנגסוחובייאנחוויגוויג'ואוצ'ונגצ'ינגשאאנשיחנאןשאנשישאנדונגחבייבייג'ינגטיינג'יןנינגשיהליאונינגג'יליןסצ'ואןהמחוז האוטונומי הטיבטיחיילונגג'יאנגגאנסוצ'ינגהאישינג'יאנגמונגוליה הפנימיתשטח בשליטת פקיסטן דה-פקטו, הודו טוענת לבעלותשטח בשליטת הודו דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותשטח בשליטת הודו דה-פקטו, סין טוענת לבעלותטאיוואןחלק ממחוז שינג'יאנג דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותחלק מהמחוז האוטונומי הטיבטי דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותבנגלדשבהוטןנפאלמיאנמרלאוסוייטנאםתאילנדהפיליפיניםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתקירגיזסטןקזחסטןמונגוליהאפגניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןפקיסטןהודורוסיה
(למפת מונגוליה הפנימית רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונגוליה הפנימיתמונגולית: תעתיק: öbür mongol, בסינית מפושטת: 内蒙古; בפין-יין: Nèi Měnggŭ) היא אזור אוטונומי מונגולי בצפון סין. שטחה כ-1,183,000 קמ"ר (כ-12% משטחה של סין), אוכלוסייתה מונה כ-24 מיליון נפש ובירתה העיר חוֹחחוֹט (בסינית:呼和浩特; בפין-יין:Húhéhuàté). המונח "מונגוליה הפנימית" הוא מונח סיני במקורו, ומנוגד למונגוליה החיצונית המתייחס למונגוליה של ימינו ביחד עם רפובליקת טוּבָה שברוסיה.

כיום מהווים המונגולים רק 17% מתושבי האזור והם יושבים בעיקר בערבות, בעוד שהסינים בני ההאן יושבים בעיקר לאורך הנהרות. קבוצות אתניות נוספות במחוז הם דַאוּר, אֶבֶנְק, אוֹרוֹצִ'ין, חווי, מנצ'ורים, מעט אסודים וקוריאנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטחים המהווים היום את מונגוליה הפנימית החליפו ידיים פעמים רבות בין חקלאים סינים מהדרום ובין נוודים בני שבטים שונים מן הצפון. בתקופת שושלת צ'ינג (1644-1911) המנצ'ורית היה מזרחה של מונגוליה הפנימית חלק ממנצ'וריה. החל בסוף המאה ה-19 החל הממשל לעודד חקלאים סינים ליישב בהמוניהם את מונגוליה. עם נפילת הקיסרות הסינית ב־1911, יצאה מונגוליה החיצונה, ביוזמתה של רוסיה, מתחת ידיה של סין, בעוד שמונגוליה הפנימית חולקה על ידי הרפובליקה העממית של סין בין מחוזות שונים.

מזרחה של מונגוליה הפנימית הפך לחלק ממנצ'וקוו (תחת ממשלת בובות בשליטה יפנית). ב-1937, כשפרצה מלחמה בין סין ליפן, מיהר הנסיך המונגולי דָה ווָאנג להכריז על עצמאות מונגוליה הפנימית (למעט מזרחה, שהיה חלק ממנצ'וריה) ולחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם היפנים. כך הפכה מונגוליה הפנימית למדינה הנשלטת על ידי ממשלת בובות של היפנים עד לתום מלחמת העולם השנייה.

עם תום המלחמה השתלטו הסינים, בתמיכתם של הסובייטים, על מונגוליה הפנימית, וב-1947 הקימו את האזור האוטונומי מונגוליה הפנימית תוך שהם מספחים אליו את אותם חלקים שהיו בעבר חלק ממנצ'וריה. בהדרגה סופחו גם נתחים ממחוזות נוספים שבהם אוכלוסייה מונגולית משמעותית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז הוא בעיקרו רמה הררית עם מספר מדבריות (הגדול שבהם הוא בדאין חרן). בשטח המחוז נמצא אגם חולון שהוא ה-5 בגודלו בסין. במרכז המחוז עובר הנהר הצהוב המגיח צפונה מנִינְגְשְׂיָה וזורם לאורך מספר מאות קילומטרים עד שהוא פונה חזרה דרומה. הנהרות אמוּר ולְיָאו ויובליהם זורמים במזרחו. יתר המחוז נטול כל גופי מים משמעותיים.

באגני הנהרות תחום החקלאות העיקרי הוא גידולים כמו חיטה, בעוד שהערבות מאופיינות ברעיית צאן. ברכס חינגאן הגדול שבמזרח עוסקים גם ביערנות ובציד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונגוליה הפנימית בוויקישיתוף