מונא מארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונא מארון
منى مارون
לידה 3 בדצמבר 1970 (בת 53)
עספיא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חיפה (26 בדצמבר 2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד יו"ר ראש חוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה
2011: ראש המכון לחקר לחץ פסיכולוגי- אוניברסיטת חיפה
2013: פרופסור חבר בחוג לנוירוביולוגיה
2022: סגנית נשיא ודיקנית למחקר ופיתוח באוניברסיטת חיפה[1]
2024: רקטור אוניברסיטת חיפה
השקפה דתית הכנסייה המרונית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונא מארון (בערבית: منى مارون; נולדה ב־3 בדצמבר 1970) היא פרופסור ערבייה-ישראלית לפסיכולוגיה, עוסקת בחקר המוח - נוירוביולוגיה של למידה וזיכרון וחקר רגשות; ראש החוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה. סגנית נשיא אוניברסיטת חיפה ודיקנית למחקר ופיתוח (2022). האישה הראשונה מהכפר שלה, עספיא, אשר סיימה דוקטורט והיא הפרופסור הערבייה הראשונה למדעי המוח בישראל.

בשנת 2024 נבחרה לרקטורית אוניברסיטת חיפה, ותיכנס לתפקיד באוקטובר 2024.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארון נולדה בעספיה, ישראל, למשפחת מארון ערבית-נוצרית, מרונית משכילה שרוב בניה ובנותיה רכשו תארים אקדמיים. הוריה, לויס ונביהה חוא מארון, גרים בעוספיה, שם גדלה יחד עם אחיותיה לטיפה, וסילה ומנאל.

מארון למדה בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים בבית ספר אורט בעספיה, ובתיכון בבית הספר הערבי-אורת'ודוקסי בחיפה.

מתגוררת בעספיא.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 1992 קיבלה מארון תואר ראשון בפסיכולוגיה ואנגלית מאוניברסיטת חיפה. ב-1996 סיימה תואר שני במגמה לפסיכוביולוגיה בחוג לפסיכולוגיה באותה אוניברסיטה ובשנת 2000 סיימה בה את התואר השלישי בפסיכוביולוגיה. את הפוסטדוקטורט עשתה בצרפת באוניברסיטת PARIS XI, במעבדה לחקר הלמידה וזיכרון ORSAY FRANCE-NAMC.

מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארון חוקרת את הבסיס העצבי של הפרעת חרדה פוסט-טראומה במודל מעבדתי בחולדה. במסגרת מחקריה על האפשרות למחוק זיכרונות של פחד פיתחה חסם שניתן בהזרקה. חסם זה מונע את הפעלתה של המולקולה AKT, שיש לה תפקיד מכריע בתהליכים המשפיעים על היווצרות הזיכרון. כאשר מולקולה זו אינה יכולה לפעול, לא נוצרת תגובת פחד. יותר מכך, הזרקה חד פעמית של החסם בחלון זמן ספציפי יכולה למחוק זיכרון של פחד ספציפי, ולמנוע את ההופעה מחדש של תגובת הפחד. טיפול זה יכול לסייע בטיפול בתסמונת פוסט טראומתית. מארון שוקדת גם על מחקר פרה-קליני הבודק אם לחומר מסוים יש יכולת למחוק זיכרונות טראומטיים, בתקווה לתרגם בסופו של דבר את הממצאים לצורך מציאת פתרון עבור חולים הסובלים מהפרעה טראומטית. המחקר גילה כי הזרקת חומר זה לחיות יכולה לבטל זיכרון של פחד, וכי קיימים הבדלים התפתחותיים במנגנונים המווסתים זיכרון של פחד בגורים, בהשוואה לחיות בוגרות. מכאן ניתן להניח שגם אצל בני אדם יידרשו טיפולים שונים עבור ילדים ועבור מבוגרים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משתתפת פעילה ב"ימי המוח", הנערכים בישראל כל שנה, בעיקר בתחום הגברת המודעות למדעי המוח בבתי ספר ערביים.
  • הייתה חברה בעמותת אל-מראם, שמטרתה להגביר מודעות של תלמידים ערביים לנושאים מדעיים.
  • כיהנה כחברה בוועדת שיפוט של מלגת נשיא המדינה פרס, 2013 במדעי המוח.
  • השתתפה בסרט מטעם האיחוד האירופאי לעידוד בנות לפנות לקריירה מדעית.
  • מארון מקדמת השכלה גבוהה בחברה הערבית וחונכת נערות מצטיינות[3]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונא מארון בוויקישיתוף

סרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היסטוריה באוניברסיטת חיפה: פרופ' מונא מארון התמנתה לסגנית הנשיא ודיקנית למחקר ופיתוח, באתר וואלה!‏, 7 בדצמבר 2022
  2. ^ לראשונה: פרופ' ערבייה מונתה לרקטורית באוניברסיטה, באתר ynet, 11 באפריל 2024
  3. ^ 1 2 3 אוניברסיטת חיפה - University of Haifa, ברכות לפרופ' מונא מארון, ‏27/03/2023
  4. ^ מונא מארון ברשימת "אשת השנה" של ליידי גלובס, ספטמבר 2013
  5. ^ https://forbes.co.il/הנשים-החזקות-בישראל-2014/
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מונא_מארון&oldid=38443256"