מוזיאון ינקו דאדא

מוזיאון ינקו דאדא
מידע כללי
סוג מוזיאון לאמנות
כתובת כפר האמנים עין הוד
מיקום עין הוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1983
תאריך פתיחה רשמי 1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°42′06″N 34°58′48″E / 32.70163611°N 34.979975°E / 32.70163611; 34.979975
http://www.jancodada.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזיאון ינקו דאדא שוכן בכפר האמנים עין הוד. המוזיאון הוקם בשנת 1983 על ידי קבוצת חברים של האמן מרסל ינקו, ממייסדי תנועת דאדא העולמית שהיה בין מקימי הכפר. במוזיאון נמצאת תצוגת קבע המוקדשת ליצירתו של האמן, ובחללי תצוגה נוספים מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית ובין-לאומית עכשווית.[1]

המוזיאון פועל לשימור המורשת של ינקו ותנועת דאדא, וכן לחשיפת אמנים עכשוויים מהארץ ומהעולם. המוזיאון מקיים קשרים ושיתופי פעולה עם מוסדות אמנות בעולם, הכוללים תערוכות ואירועי תרבות[2].

המוזיאון, הפועל כעמותה, שוכן בלבו של הכפר, על רכס הכרמל, כעשרים קילומטרים מדרום לחיפה, סמוך לכביש 4. מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית היא רעיה זומר.[1]

הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוח החיה מאחורי הקמת המוזיאון היה איצ'ה ממבוש, ולצידו פעל משה זנבר שגייס את הכספים לבנייה. בין מייסדי המוזיאון נמנים גם חיים בר-לב, חיים צדוק, אהרון רובינשטיין, עודד מסר ו ויוסף פקר [3]. ממבוש שכנע את מרסל ינקו לתרום לצורך כך מגרש וחמישים מיצירותיו.

מבנה המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל משה זרחי[4] בהתנדבות[5]. את תכנון המבנה הציג זרחי[6]: "המוזיאון תוכנן כמבנה מופנם הכולל חצר ואולם כניסה, אולם לתערוכות קבע, אולם לתערוכות מתחלפות, שטחים פתוחים להצגות, ושירותים נלווים. האולמות ושטחי התצוגה בעלי הממדים המשתנים, משתלבים זה בזה ויוצרים רצף חללי אחד. כאן תוצגנה יצירות של מרסל ינקו כשלכל אחת — הוקע המתאים לה".

אבן פינה למוזיאון הונחה ביולי 1981[6]. המוזיאון נבנה על ידי הקבלן זכריה דרוקר והוא נחנך ב-21 ביוני 1983 בנוכחות נשיא המדינה[7].

חללי התצוגה של המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון ינקו דאדא, צילום: ד"ר אבישי טייכר

מוזיאון ינקו דאדא כולל חמישה חללי תצוגה:

- תצוגת קבע בה בה מוצגות יצירותיו של ינקו

- גלריה באכסדרה המציגה תערוכות מתחלפות של אמנים צעירים ופרויקטים ייחודיים[8]

- הגלריה התחתונה מציגה אמנות עכשווית

- הבור – חלל שנחצב מתחת למוזיאון, משמש חלל ייעודי לתצוגת אמנות וידאו

- חדר הסטודיו של מרסל ינקו, הצמוד למבנה המוזיאון[9]

בנוסף, פועל במוזיאון מרכז חדש לחקר דאדא ואמנות בת זמננו. המרכז נמצא בחלל הגלריה העליונה וכולל ספרות שנכתבה בנושא תנועת דאדא ומרסל ינקו, וכן מחקרים, חומרים ארכיוניים מעיזבונו של ינקו, ספרים וקטלוגים בנושא אמנות בת זמננו ועוד. הקמת המרכז התאפשרה בזכות תרומת הקרן לאמנות ע"ש בוריס לוריא שהיה ידידו של מרסל ינקו[10]. לחנוכת המרכז נלוו 2 תערוכות שנערכו במוזיאון: התערוכה "דווקא" המוקדשת לעבודותיהם של אמני קבוצת NO!art, ותערוכת יחיד לאמן הישראלי איתמר בגליקטר[11].

פעילות המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלם רון עמיר Handle with care מוזיאון ינקו דאדא 2004
צלם רון עמיר Handle with care מוזיאון ינקו דאדא 2004

המוזיאון מפיק בשנה 15–20 תערוכות מתחלפות. בחירת התערוכות נעשית על ידי ועדה אמנותית הכוללת אנשי מקצוע.[12][13]

במהלך השנים הוצגו תערוכות שעוררו הדים רבים בהן סדרת התערוכות של האומן חוני המעגל, במסגרתם העביר למוזיאון חנות למוצרי אמבט ואילץ את המבקרים להירטב, ובתערוכה אחרת הציב את קברו וקיים טקס אשכבה.

בתקופת משבר הקורונה והסגרים שהוטלו בעקבותיו עברה הפעילות למדיה הדיגיטלית. המוזיאון העלה סדרה של תערוכות וירטואליות[14]. אלה כוללות את התערוכה הווירטואלית הראשונה של האמן יוסי וקסמן "הגלגול, החרק המגפה והעולם" ועוד תערוכות יחיד וירטואליות. בנוסף, הופק סרטון של סיור וירטואלי[15] בתערוכות המוזיאון.[12]

לצד תצוגת הקבע והתערוכות המתחלפות עורך המוזיאון אירועים בסגנון "דדאיסטי" למגוון קהלים בגילאים שונים. כמו כן מתקיימת במוזיאון פעילות חינוכית ענפה הכוללת הדרכות, סדנאות, הוצאה לאור של ספרי ילדים, מפגשי אמן, סיור מומחז בסמטאות, שעות סיפור, וה"מעבדאדא" - סדנה מעשית בה מוזמנים המשתתפים להתנסות בטכניקות אמנותיות של אמני דאדא.

תוכניות ההדרכה נערכות בעברית, ערבית ואנגלית. הפעילויות מתקיימות ברחבי המוזיאון, ברחבי עין הוד ואף מחוץ לכפר האמנים.[9]

המוזיאון מרבה לתמוך באמנים צעירים, ומחלק מדי שנה פרס כספי לאמן צעיר ע"ש עודד מסר, ממקימי המוזיאון[16].

ספרי ילדים בהוצאת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א-ב דאדא (2016) - איורים: טל בבלי. מילון מונחים מתוך זרם הדאדא המיועד לילדים
  • הקוסם מגבעת דאדא (2017) - סיפור מאת: טל חן, איורים: טל בבלי. סיפור על יצירתיות וקסם המעודד חשיבה מחוץ למסגרת
  • זקנשפם ושפמזקן (2019) - סיפור מאת: טל חן, איורים: עפר יעקובי. סיפור בהשראת היצירה L.H.O.O.Q הידועה גם כ"מונה ליזה עם זקן ושפם" של מרסל דושאן, המעודד ילדים ליצירתיות וחשיבה עצמאית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיאון ינקו דאדא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אודות מוזיאון ינקו דאדא, באתר מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  2. ^ פרויקטים בינלאומיים, באתר מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  3. ^ צור קשר, באתר מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  4. ^ ג. בנימין, אני אוקלי, מעריב, 9 בנובמבר 1984
  5. ^ אריאלה ראובני, הפיתוח פגע בנשמה היתרה, דבר, 7 באוגוסט 1981
  6. ^ 1 2 מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, דבר, 30 ביולי 1981
  7. ^ אריאלה ראובני, מוזיאון "ינקו־דאדא" נחנך אתמול בעין־הוד, דבר, 22 ביוני 1983
  8. ^ מוזיאון ינקו דאדא, באתר עין הוד כפר האומנים
  9. ^ 1 2 מוזיאון ינקו דאדא, באתר גלריות
  10. ^ מרכז בוריס לוריא לחקר אמנות ודאדא, באתר מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  11. ^ הרשימה המשותפת // 25.7.19, באתר מגזין פורטפוליו
  12. ^ 1 2 כחול לבן, באתר ynet, 16 באוקטובר 2020
  13. ^ ארכיון תערוכות, באתר מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  14. ^ לא תופתעו לשמוע שכפי שהסגר מבאס, כך גם האמנות שעוסקת בו, באתר Haaretz הארץ
  15. ^ סיור וירטואלי במוזיאון, באתר YouTube, ‏10/11/20
  16. ^ דנה גילרמן, בעקבות אמנים: 7 מוזיאונים עם סיפור, באתר כלכליסט, ‏2009-08-24