מוזיאון יהדות איטליה

מוזיאון יהדות איטליה על שם ש"א נכון
	האכסניה הגרמנית, אחד ממבני המוזיאון, משמש כמשכנו של בית הכנסת כמנהג יהודי איטליה
מידע כללי
סוג	היסטוריה ותרבות
על שם	שלמה אומברטו נכון
כתובת	רחוב הלל 25, ירושלים
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1983
תאריך פתיחה רשמי	1983
קואורדינטות	31°46′48″N 35°13′09″E / 31.780131°N 35.2191°E
	www.moija.org
	(למפת ירושלים רגילה) מוזיאון יהדות איטליה

מוזיאון יהדות איטליה על שם שלמה אומברטו נכון הוא מוסד לשימור מורשת יהדות איטליה ותרבותה, שנפתח בשנת 1983 בירושלים.

המוזיאון ממוקם במבנה שהוקם ב-1885 ושימש בעבר את בית הספר "שמידט" ואת האכסניה לעולי רגל גרמנים קתולים.

המוזיאון אוצר בתוכו את האוצרות התרבותיים והרוחניים של יהודי איטליה מן הרנסאנס ועד ימינו. העלאת הפריטים מאיטליה לישראל התרחשה לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנות החמישים והשישים כמבצע הצלה אשר מנע למעשה את הריסתם ואובדנם בשל עזובה שלאחר חורבן הקהילות היהודיות-איטלקיות. ראשיתה של פעילות זו, שהונעה על ידי ד"ר שלמה אומברטו נכון ואחרים מבני חברת יהודי איטליה בישראל, בשיתוף עם ראשי הקהילות באיטליה, הייתה בהבאתם של ארונות קודש שהוצבו בבתי כנסת שונים בארץ, והמשכה בהצלת מאות פריטים, המהווים את אוסף המוזאון.

המוזאון כולו, ובכללו בית הכנסת, מוקדשים לנכסי התרבות של הקהילות היהודיות באיטליה ומהווה בכך אמצעי חשוב ללימוד, להכרה ולשימור זכרן ומורשתן העשירה של קהילות אלו. ייחודיותו של המוזאון שהוא היחיד מסוגו בעולם המציג אוסף של כלל הקהילות היהודיות באיטליה.

האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסף המוזיאון מצויים פריטי יודאיקה רבים, בין היתר מתהדר המוזיאון בתכולתו המלאה של בית הכנסת העתיק של קונליאנו, ונטו, שנבנה בשנת 1701. בית הכנסת חדל מלתפקד בראשית המאה ה-20 כי לא נותרו יהודים בקונליאנו. והועלה בשלמותו לישראל בשנת 1952. ארון הקודש בבית הכנסת עתיק יותר משאר הקישוטים והרהיטים של בית הכנסת, והוא מוקדש לזכרו של הרב נתן אוטולנגו, שכיהן כראש הישיבה בקונליאנו, ונפטר בערך בשנת 1652. בית כנסת זה משמש כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים והתפילות בו מנוהלות לפי מנהג בני רומא.

אוסף המוזיאון כולל ארונות קודש, תשמישי קדושה וחפצי יודאיקה, מסמכים, ספרים וכתבי יד, פריטי לבוש, חפצי אמנות וחפצי יום־יום. בעוד שהאוסף מבוסס על הפריטים שהועלו ארצה בשנות החמישים והשישים, הוא ממשיך לגדול ולקלוט לתוכו פריטים רבים, לרבות יצירות אמנות של אמנים יהודים איטלקים דוגמת עמנואלה לוצאטי וליאו קונטיני.

תערוכות עבר (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב הנסתר על הגלוי (2023)
עניין משפחתי (2021)
הכתר (2020)
הוד קוטור (2020)
שתי וערב (2019)
סודות השימור (2017)
החצר היהודית של ונציה (2016)
מאיטליה לירושלים (תערוכה של מנורות חנוכה במשכן הכנסת- חנוכה תשע"ז 2017)
חותם המלך (פורים 2016)
ROMA CAPTA - תערוכה לציון 70 שנה לשחרור איטליה מהכיבוש הנאצי
הסביבה היהודית של ורדי (2013)
ערים של משי וכסף (2013)
העולם הוא תיאטרון - מחווה לעמנואל לוצאטו (2012)
מגריבלדי להרצל - לציון 150 שנים לאיחוד איטליה (2011)

פריטים מהאוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארון קודש מסן דניאל דל פריאולי (אנ'), שנבנה במאה ה-17
לוח "דע לפני מי אתה עומד", משנת 1450, שהיה קבוע מעל ארון הקודש בבית הכנסת הגדול של פאדובה^[1]
פרוכת טדסקי, הפרוכת העתיקה בעולם, נוצרה בשנת 1572 בפרארה^[2]
ארון קודש עתיק ממנטובה מ-1543, זהו ארון הקודש האיטלקי המתוארך הקדום ביותר המצוי בארץ. הארון דומה בעיצובו לארון הקודש האיטלקי שבהיכל ישיבת פוניבז', אף הוא בן מנטובה.
סוכה שהייתה שייכת למשפחה יהודית מוונציה, בשם סולם, מסוף המאה ה-18.
קופת צדקה מבית הכנסת "מתיר אסורים" בפירנצה, מן המאה ה-17. המפוצלת לשורת תיבות קטנות בעלות דלתות עץ, לפי מטרת התרומה
כתר לספר תורה, מעוטר בתותחים, שהקדישו יהודי אלסנדריה שבפיימונטה ב-1849, לזכרו של מלכם, קרלו אלברטו (אנ') שהעניק אמנציפציה ליהודים באיטליה, והיה בשל כך לדמות נערצת על ידם. לפי המסופר, במותו הותר ליהודים לירות מטחי כבוד לזכרו באזכרה שערכו בבית הכנסת, וכמזכרת עיטרו את כתר התורה בתותחים.