מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות

מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות
מבנה המוזיאון בחזיתו פסלים שעוצבו בהשפעת "צלמיות החלוקים"
מבנה המוזיאון בחזיתו פסלים שעוצבו בהשפעת "צלמיות החלוקים"
מידע כללי
סוג היסטוריה
כתובת שער הגולן
מיקום שער הגולן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים יהודה רות
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1950
תאריך פתיחה רשמי 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°41′08″N 35°36′19″E / 32.685611111111°N 35.605388888889°E / 32.685611111111; 35.605388888889
http://www.myc.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תצוגה בתוך המוזיאון

מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות הוא מוזיאון המוקדש לתרבות הירמוכית אשר שוכן בקיבוץ שער הגולן. המוזיאון נקרא על שם מייסדו יהודה רות, שהיה גם הראשון שגילה בשנת 1941 ממצאים השייכים לתרבות הזאת בזמן שביצע עבודות עפר להקמת בריכות דגים של הקיבוץ, ובכך חשף אתר ארכאולוגי מהגדולים בישראל השייך להתקופה הנאוליתית.

הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים הראשונים בקיבוץ מצאו בשטחו ממצאים ארכאולוגיים שונים אותם נהגו לשמור בארגזים מתחת למיטותיהם. בעת מלחמת העצמאות נכבש היישוב והאוסף נשאר במקום בארגזים, המקום נכבש על ידי צבא סוריה, ותכולת הארגזים עם הממצאים הארכאולוגיים הושלכה על רצפת החדר אבל לא נשדדה. לאחר שתושבי הקיבוץ חזרו אליו הם ארגנו מחדש את הממצאים. אחת הצלמיות הקרויה "צלמית ונוס" נשרפה ומאז צבעה שחור. בשנת 1950 נפתח מוזיאון באחד ממקלטי הקיבוץ שריכז את כל הממצאים שנאספו במשך השנים על ידי חברי הקיבוץ, ובכך היה למוזיאון הראשון לפרהיסטוריה בארץ ישראל. בשנות ה-70 של המאה ה-20 עבר המוזיאון למקומו הנוכחי בצדו המזרחי של הקיבוץ במקום המשקיף על האתר הארכאולוגי ועל הירמוך שעל שמו נקראת התרבות שנמצאה. המבנה נבנה מכספי השילומים מגרמניה שקיבלו חברי הקיבוץ. האנתרופולוג רוברט ארדרי (Robert Ardrey ) תיאר את אוסף המוזיאון בספריו "הציווי הטריטוריאלי" ו-"ציידים כבני אדם".

בין השנים 1952-1949 נערכה באתר החפירה הארכאולוגית הראשונה בראשות משה שטקליס. שטקליס היה זה שכינה את התרבות בשם "התרבות הירמוכית" על שם נהר הירמוך שלגדותיו היא שכנה. חפירות נוספות באתר נערכו בין השנים 2004-1989 בראשות יוסף גרפינקל. הממצאים במוזיאון מבוססים על האוסף שנאסף על ידי חברי הקיבוץ ועל ממצאים מחפירות שטקליס.

בחזית המוזיאון הוצבו שלושה פסלים ממתכת בגובה של 3 מטר. הפסלים, שפוסלו על ידי תמרה ריקמן, עוצבו בהשפעת "צלמיות החלוקים" שנמצאו באתר.

התצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצאים במוזיאון מוצגים באולם אחד המחולק לפי ממצאים שונים שרובם מוצגים בחלונות תצוגה. בכניסה לאולם תצלום אווירי גדול של הקיבוץ, שדותיו אזור האתר הארכאולוגי והירמוך.

התצוגה במוזיאון מוצגת במעגלים, במעגל החיצוני בצמוד לקירות האולם מוצגים ממצאים הקשורים בחיי היום יום של התושבים. מרכז האולם מוקדש לממצאים הקשורים באמנות פרהיסטורית.

רוב המוצגים נמצאים מאחורי חלונות. התצוגה כוללת כלי חרס, בעיקר שברים שנמצאו באתר, וכן מספר כלים שעברו רפאות. בנוסף מוצגים גם כלים משוחזרים המסומנים בנקודה אדומה. הכלים כוללים קנקנים, סירי בישול, קנקני ממגורה לאחסון תבואה שנמצאו במקום, רבים מהם נמצאו משוקעים ברצפה. בנוסף מושם דגש בתצוגה גם על דוגמאות עיטור של כלי חרס במיוחד דגם אידרת הדג המאפיין את התרבות. התצוגה כוללת גם כלים מבזלת ואבן גיר כגון מכתשים, לוחות שחיקה ועוד.

התצוגה כוללת גם כלי עבודה גרזנים ולהבי מגל, משקולות, תעשיית כלי צור הכוללת מגרדים, ראשי חיצים, נקרים ומקדחים. חלון תצוגה אחד מוקדש לתליונים מנוקבים ומחורצים.

המעגל הפנימי המוקדש לאמנות הקדומה באתר שער הגולן. חלון תצוגה אחד מוקדש לצלמיות חלוקים. בתצוגה כעשרים צלמיות שעוצבו ברמות פירוט שונות: צלמיות עיניים, צלמיות פרצוף וצלמיות עם פרצוף אנושי וגוף. תצוגה נוספת מוקדשת לחלוקים מחורצים בדגמים גאומטריים. החלוקים עשויים מבזלת וגיר. במרכז המעגל הפנימי חלון תצוגה עגול המוקדש לצלמיות טין צרוף והכוללים שמונה פריטים. בנוסף מוצגת במוזיאון הצלמית שנשרפה במלחמת העצמאות.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]