מוזיאון העיצוב חולון

מוזיאון העיצוב חולון
סמל המוזיאון
מידע כללי
סוג עיצוב
כתובת רחוב פנחס אילון 8, חולון
מיקום חולון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אוצר ראשי מיה דבש
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–2010
תאריך פתיחה רשמי 3 במרץ 2010
אדריכל רון ארד
קואורדינטות 32°00′39″N 34°46′39″E / 32.010961111111°N 34.777608333333°E / 32.010961111111; 34.777608333333
www.dmh.org.il/heb/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזיאון העיצוב חולון נמצא בחולון והוא המוזיאון הראשון בישראל המתמקד בעיצוב. המוזיאון נחנך ב-31 בינואר 2010, ונפתח לקהל הרחב ב-3 במרץ 2010. מוזיאון העיצוב בחולון יועד לשמש כפלטפורמה הלאומית לייצוג של עיצוב, יצירת אוסף תערוכות משמעותי, הצגת עיצוב ישראלי בהקשרו לעיצוב עולמי ולהראות את חשיבות העיצוב במדינה צעירה שמתפתחת.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון ממוקם בחלקו המזרחי של מתחם התרבות החדש של חולון, הכולל כיום את המדיטק ובעתיד יכלול מבני ציבור נוספים. בניין המוזיאון תוכנן ועוצב על ידי האדריכל והמעצב יליד ישראל רון ארד בשיתוף ברונו אסא. מעטפת הבניין עשויה פלדת קורטן בגוונים אחדים, שיוצרה באיטליה. בבניין שני אולמות תצוגה עיקריים - הגלריה התחתונה, ששטחה כ-250 מ"ר, והגלריה העליונה, ששטחה כ-500 מ"ר והיא מוארת באור יום. חלל תצוגה נוסף קרוי מעבדת עיצוב ושטחו כ-100 מ"ר. העיצוב של אולמות התצוגה שגרתי, ומאפשר למבקרים להתמקד בתצוגה שבאולמות. הכניסה למוזיאון נעשית דרך כיכר פנימית, שבצדה נמצאים גם חנות המוזיאון ובית קפה, החולקים חלל משותף. מהכיכר הפנימית נשקפים השמים דרך ספירלות הקורטן.

למוזיאון אין תצוגת קבע, והוא מארח תערוכות מתחלפות בנושאי עיצוב.

המוזיאון נבחר על ידי מגזין התיירות "קונדה נסט טרוולר" כאחד מפלאי תבל החדשים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2003, רון ארד אדריכלים הוזמנו על ידי עיריית חולון, לעצב ולתכנן את המוזיאון הלאומי הראשון בישראל. המוזיאון אשר משתרע על שטח של כ-4,100 מ״ר, נבנה בתקציב של 65 מיליון ש״ח (11.1 מיליון פאונד בריטי), ומומן אך ורק על ידי הציבור. הבנייה החלה באוגוסט 2006 ו״מוזיאון העיצוב חולון״ נחנך רשמית ב-31 בינואר 2010.

תכנון ועיצוב המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר הנדיבה בגודלה הנמצאת מצפון לאתר הוגדרה כמקום ראוי לכניסה למוזיאון. למוזיאון 2 קומות, המחוברות על ידי רמפה מבנית חיצונית - המסלול הסיבובי האייקוני של המוזיאון.

יצירת וניצול המתח שבין סדר פנימי של חללים יעילים דמויי-קופסה, לבין מעטפת חיצונית דינמית ומלאת קימורים הם הקו המנחה העיצובי לכל המוזיאון. החלק הנרחב יותר של חוץ המוזיאון מוסווה על ידי 5 קשתות דומיננטיות העשויות פלדת קורטן אשר נעות בצורה גלית ומפלסות את דרכן פנימה, החוצה ומסביב לנפחים הפנימיים של המוזיאון, לעיתים ביחד, או לחוד, סוגרות חלל או מגדירות אותו. הקשתות משמשות כעמוד השדרה של הבניין - תומכות חלקים גדולים שלו בצורה מבנית, ומגדירות את המנח שלו בהתאם לסביבתו. האיזון הטופוגרפי של הקשתות מודגש עוד יותר על ידי הדרגת השחיקה של המתכת לאורך חייו של הבניין, שניהם מהדהדים את הפספוס המאפיין את המדבר הישראלי. הקשתות לעולם לא באמת מוסתרות מעיני המבקר, ומשמשות כמעין מפתח חזותי העוזר להתמקם בתוך המוזיאון.

אגפי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון חמישה חללים:

  1. גלריה עליונה
  2. גלריה תחתונה ע"ש ד"ר שולמית כצמן
  3. המסדרון היקפי
  4. מעבדת העיצוב
  5. גלריה מרגלית ע"ש ד"ר אברהם מרגלית

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיום שטחי מקוה ישראל הם חלק מפארק אריאל שרון