מוות קליני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוות קליני הוא מצב זמני שבו מפסיק הלב לפעום ולספק דם וחמצן למוח, תאי רקמת המוח עדיין חיים, אך לא נרשמת כל פעילות גלי מוח במכשירי המדידה. מוות קליני מתרחש בדום לב, כאשר הלב מפסיק לפעום בקצב סדיר באופן עצמאי. אדם החווה מוות קליני יאבד את ההכרה בתוך שניות ספורות, ומוות קליני שלא יטופל יוביל תוך דקות ספורות לנזק מוחי ואף למוות.

לפני המצאת דרכים לטיפול בדום לב (כגון החייאה, דפיברילציה וזריקת אדרנלין) מצב זה נחשב לבלתי הפיך, והיה להגדרה הרשמית של מצב מוות. לאחר הופעתן של שיטות טיפול בדום לב הוא כונה 'מוות קליני' במקום מוות, מאחר שהוא איננו מצב סופי, וניתן לחזור ממנו לתפקוד מלא.

השלכות על הגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הלב מפסיק לפעום האדם חווה מוות קליני, על פי ההגדרה, אך למשך שניות ספורות הוא עדיין מסוגל לתפקד. לאחר מספר שניות הפסקת זרימת הדם למוח מביאה לאובדן הכרה, ולאחר חצי דקה גם להשבתת התקשורת העצבית במערכת העצבים המרכזית. שרשרת תהליכים הרסניים בתא העצב, שנקראת תהליך איסכמי, גורמת להרס קרום התא, לפגיעה במחסום דם-מוח ולתגובה דלקתית.[1] אף אם תחודש זרימת הדם למוח, תאי הדם הלבנים שיגיעו עם זרם הדם המתחדש לרקמה העצבית המודלקת יפרישו ציטוקינים שיגרמו לחמצון מואץ של הרקמה הדלקתית. לכן גם דקות ספורות של מוות קליני מובילות בסופו של דבר למוות מוחי או לנזק מוחי חמור ומתמשך, והתאוששות מלאה של המוח לאחר מוות קליני של יותר משלוש דקות בטמפרטורת החדר היא נדירה. לעומת זאת, רקמות אחרות בגוף שצורכות פחות חמצן וגלוקוז מהמוח מסוגלות להתאושש גם אחרי שעות אחדות של עצירת אספקת זרם הדם, אם יישמרו בסביבה חמימה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מתנהל מחקר ער בניסיון לצמצם את הנזקים החמורים הנגרמים למוח לאחר חידוש אספקת הדם אליו.[2] היפותרמיה מורידה משמעותית את קצב חילוף החומרים בתאי המוח ומשפרת משמעותית את סיכויי ההישרדות של המטופל, גם אם מצננים את מוחו של המטופל (בצנתר) רק במהלך חידוש זרימת הדם למח.[3] הטיפול היעיל ביותר בתחום משלב הורדת טמפרטורת הגוף בכשלוש מעלות, הפחתת ריכוז כדוריות הדם והעלאת לחץ הדם.[4][5][6] בעוד שבטמפרטורת החדר מסתיים מוות קליני במוות מלא תוך דקות ספורות, אדם שנקלע למוות קליני כתוצאה מהיפותרמיה קיצונית עשוי לשרוד גם אחרי יותר משעה של עצירת זרם הדם בגוף.[7][8][9] למעשה, ניתוחים לתיקון מפרצת במוח או מומים באבי העורקים עשויים לחייב עצירה של זרם הדם בגוף, הליך המכונה ניתוח בדום לב (Standstill operation).[10] במסגרת הניתוח מדכאים את פעילות המוח בסיוע תרופות, מצננים את הגוף לטמפרטורה של 15 מעלות ומרוקנים את הדם מהגוף. המטופל מנותח במצב של מוות קליני מבוקר למשך עד כשעה, כאשר הורדה נוספת של הטמפרטורה מאפשרת להאריך את משך הניתוח במידת הצורך.[11] הוצע להשתמש בניתוחים אלה גם במקרים של מטופלים הגוססים למוות כתוצאה מאיבוד דם.[12]

חוויית סף מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חוויית סף מוות

תועדו דיווחים רבים של אנשים שחוו מוות קליני והעידו על תחושת יציאה מהגוף, ראיית אור לבן, הימשכות למנהרה ומפגש עם אנשים קרובים שנפטרו.

גורם התופעה לא ידוע בוודאות. עם זאת, חוויות אלו המכונות "חוויית סף מוות" מוצגות לעיתים כראיה לחיים שלאחר המוות. מחקר נוירולוגי על תפקוד מערכת העצבים המרכזית בתנאים של חוסר חמצן טוען על פעילויות מוחיות אופייניות במצבים אלו שיכולות לגרום הזיות.

חוויית סף מוות היא תופעה נפוצה. על פי סקר מכון גאלופ שפורסם בשנת 1992, כ-13 מיליון איש (5% מהאוכלוסייה באותו זמן) חוו חוויה כזו בארצות הברית. סקר אחר שפורסם בגרמניה[13] העריך את שעור החווים בכ-4% מהאוכלוסייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אתר IANDS ‏(האגודה הבינלאומית לחקר תופעות מוות קליני)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על שרשרת תהליכים הרסנית זו ניתן ללמוד בערך Ischemic cascade במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.
  2. ^ על נזקים אלה ניתן ללמוד בערך Reperfusion injury במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.
  3. ^ על טיפול בהיפותרמיה ניתן ללמוד בערך Therapeutic hypothermia במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.
  4. ^ PMID 2298837
  5. ^ PMID 8553385
  6. ^ The Arrest of Biological Time as a Bridge to Engineered Negligible Senescence - LEMLER - 2006 - Annals of the New York Academy of Sciences - Wiley Online Library
  7. ^ http://dx.doi.org/10.1016/1010-7940(90)90048-5 PMID 2397132
  8. ^ BBC News | HEALTH | Skier revived from clinical death
  9. ^ Anna Bågenholm - Wikipedia, the free encyclopedia
  10. ^ על ניתוח בדום לב ניתן ללמוד בערך Standstill operation במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.
  11. ^ SAH 014
  12. ^ PMID 8608704
  13. ^ (Knoblauch H., Schmied, I. (2001
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.