מודל ראש עירייה–מועצה

מודל ראש עירייה–מועצה (באנגלית: Mayor–council government) הוא אחד מחמשת מודלי הרשות המקומית בארצות הברית, המאופיין בראש עירייה הנבחר בבחירות דמוקרטיות מלאות, בין אם על ידי הציבור או על ידי מועצת העיר מקרב חבריה, וממלא את תפקיד הרשות המבצעת בעירייה. מועצת העיר מחזיקה בסמכויות החקיקה ומורכבת, לעיתים קרובות, מנציגים הנבחרים ברובעי הבחירה השונים בעיר (Wards). מודל ראש עירייה–מועצה הוא מודל הרשות המקומית השני הנפוץ ביותר בארצות הברית, אחרי מודל מנהל עירייה–מועצה. מודל זה משמש בכל הרשויות המקומיות בישראל.

מודל זה נוהג לרוב בערים הגדולות והראשיות וכן בעיירות שאוכלוסייתן קטנה מ-5,000 נפש בארצות הברית, ואילו מודל מנהל עירייה–מועצה נפוץ יותר בערים הקטנות והבינוניות. מודל ראש עירייה–מועצה נפוץ בעיקר במערב התיכון ובמדינות המרכז האטלנטי בארצות הברית, ו-34% מהערים בארצות הברית משתמשות בו, בהן ניו יורק, שיקגו, יוסטון ופילדלפיה.

יחסי הכוחות

הסמכות הביצועית של ראש העירייה במודל ראש עירייה–מועצה יכולה להיות מסווגת כ"חזקה" או "חלשה". סיווגים אלו מייצגים את מידת הכוח הפוליטי והסמכות האדמיניסטרטיבית הניתנת לראש העירייה על פי החוקים הקובעים את מודל השלטון המקומי בערים השונות.

ראש עירייה חזק-מועצה

במודל ראש עירייה חזק-מועצה (Strong-mayor form), לראש העירייה הנבחר ניתנת סמכות אדמיניסטרטיבית כמעט מוחלטת ועצמאות פוליטית רחבה, וכן ניתנת לו זכות הווטו בהצבעות המועצה בחלק מהערים והסמכות למנות או להדיח ראשי אגפים וועדות. ראש העירייה מכין ומנהל את תקציב העיר, אם כי על התקציב להיות מאושר בידי מועצת העיר. בחלק מהערים ממנה ראש העירייה מנהל אדמיניסטרטיבי ראשי שתפקידו לפקח על ראשי האגפים השונים בעירייה, להכין את התקציב ולתאם בין האגפים השונים.

ישנם מספר יתרונות במודל ראש עירייה חזק-מועצה; ראשית, מבנה זה של אחריות מרוכזת מאפשר את קיומם של מנהיגים חזקים ומעניק לראש העירייה את מלוא הסמכויות איתן יוכל לנהל את העיר באופן שוטף. שנית, מבנהו של המודל קובע נטילת אחריות מרוכזת על ידי ראש העירייה (שלא כמו במודל ראש עירייה חלש-מועצה). בנוסף, מבנהו של המודל מאפשר הזדמנות לראשי ערים איכותיים להגיע לידי הישגים מקצועיים רבים.

אך החסרונות שבמודל ראש עירייה חזק-מועצה הם: סמכויות רבות מדי המרוכזות בידי אדם בודד; אין ודאות שראש העירייה הנבחר יהיה בעל כישורי ניהול, דבר שעלול לפגוע בניהול השוטף של העיר; החלטות שייעשו כתוצאה ממניעים פוליטיים, וכן עידוד ליצירת פטרונים פוליטיים ומינויים/הדחות פוליטיות. המצדדים במודל מנהל עירייה–מועצה טוענים שתחת המודל של ראש עירייה חזק-מועצה, יכולות קבוצות אינטרסים שונות להשיג את מטרותיהן דרך ראש העירייה בקלות יחסית, ולעומת זאת במודל מנהל עירייה–מועצה עליהן לשכנע לשם כך את רוב חברי המועצה.

תפקיד ראש העירייה במודל ראש עירייה חזק-מועצה הפך לתפקיד נחשק מאוד עבור פוליטיקאים רבים; לדוגמה, רם עמנואל, שכיהן כראש סגל הבית הלבן תחת הנשיא ברק אובמה, עזב את תפקידו ורץ בבחירות לראשות העיר שיקגו, אותן הוא ניצח במאי 2011.

ראש עירייה חלש-מועצה

במודל ראש עירייה חלש-מועצה (Weak-mayor form) מתפקד ראש העירייה כיושב ראש מועצת העיר בלבד; אין לו סמכות רשמית מחוץ למועצת העיר, הוא אינו יכול למנות או להדיח פקידים ואין לו זכות וטו בהצבעות המועצה. לפיכך, מידת השפעתו של ראש העירייה ויכולתו להביא לביצוע המטרות בהן הוא חפץ, תלויה אך ורק באישיותו וביכולת השכנוע שלו את המועצה.

היתרון העיקרי של מודל זה הוא מניעה של שימוש לרעה פוטנציאלי של ראש העירייה בסמכויותיו, וכן מניעת פטרונות פוליטית. משום כך, מודל זה נפוץ בעיקר בעיירות קטנות בארצות הברית, בהן הניהול השוטף איננו מורכב מדי אך הסיכון בשימוש לרעה בסמכויות הוא רב.

החסרונות במודל זה רבים הם: לראש העירייה אין סמכות ממשית איתה יוכל לנהל את העיר; ישנם ראשי אגפים וועדות רבים לתחומי אחריות שונים, ונוצרות בעיות בתיאום ביניהם; פקידים וחברי וועדות, שרבים מהם מתנדבים, חסרים לעיתים קרובות את הכישורים המתאימים לניהול רשות מקומית. ולבסוף, אמנם ראש העירייה חסר סמכות ממשית, אך המצביעים עדיין מאשימים אותו בבעיות ובמחדלים שלמעשה אינם תחת שליטתו.

קישורים חיצוניים

• מודל ראש עירייה–מועצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)