מובלעת צופר
מובלעת צופר (בערבית: الغمر אל-ע'מר) הייתה מובלעת ישראלית בשטח בריבונות ירדנית. לפי הסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם באוקטובר 1994, הקרקע הועברה לריבונות ירדנית תוך התרת עיבודה על ידי מדינת ישראל במשך 25 שנה, עד 2019.
המובלעת נמצאה בסמוך למושב צופר בערבה, ומכאן שמה. היא כללה 4,500 דונם, שמתוכם 1,500 דונמים מעובדים כשטח חקלאי, בו היו מצויים בתי רשת חקלאיים וחממות ובהם גידולים חקלאיים של חקלאים ממושב צופר. בפועל זה היה שטח מפורז שאפשר לתושבי מושב צופר לעבדו חקלאית ולשהות בו משעות הבוקר ועד רדת החשיכה.[1]
על מנת לעבור מישראל לשטחי המובלעת, היה צורך לעבור נקודת ביקורת של צה"ל ולאחר מכן הכניסה לשטח הירדני הייתה באמצעות כרטיסי כניסה בלבד.
בשנת 2019 הוחזר השטח למדינת ירדן ונאסרה כניסת ישראלים אליו.
המובלעת[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תום מלחמת העצמאות ולאחר חתימת הסכם שביתת הנשק מול ירדן בשנת 1949, החלה מדינת ישראל בהקמת יישובים לאורך הערבה. עם השנים, התברר שקרקעות שהיו ממזרח לקו הגבול - כלומר, אזורים שהיו בשליטת ממלכת ירדן - הן פוריות יותר ומכילות כמויות גדולות יותר של מי תהום. שני המשאבים האלה חיוניים עבור התיישבויות חקלאיות. על כן, יישובי הערבה החלו לבצע פעולות שיאפשרו להם לנצל את המשאבים האלה, בחסות הסימון הלקוי של קו הגבול: העבירו אדמות פוריות מערבה משטח ירדן לשטח ישראל, הסיטו מזרחה את זרימת נחל הערבה, שלאורכו עבר קו שביתת הנשק על פי אחת הפרשנויות, על מנת לכלול שטחים נוספים בשטח ישראל ולבסוף אף עברו לעבד שטחים בירדן באופן ישיר. כמו כן, נחפרו גם בארות מים בשטח ירדן[2]. כשהוקם המושב צופר בשנת 1976, מחלקת ההתיישבות של ממשלת ישראל הקצתה לו 2000 דונם לעיבוד חקלאי בשטח ירדן. שטח זה כונה לימים "מובלעת צופר".
במסגרת הסכם השלום בין ישראל לירדן, טענה ירדן כי במשך השנים ישראל חרגה מהגבול בשטח שמסתכם ב-387 קמ"ר באיזור הערבה. ההסכם כלל תיקוני גבול וחילופי שטחים באיזורים מסוימים, במטרה להותיר את השטחים המעובדים בתחום מדינת ישראל. ברם, במובלעת צופר הדבר לא היה אפשרי מכיוון שהשטחים החקלאיים במובלעת היו רחוקים מקו הגבול המוסכם. על כן, הוסכם שבשטח המובלעת, כמו גם בשטח נהריים, יתקיים "משטר מיוחד" שבו הריבונות תהיה ירדנית, אך השטח ישאר בעיבוד של חקלאים ישראלים. ההסכם לא כלל תשלום כלשהו לירדן עבור השימוש בקרקע[3]. נקבע שההסדר יהיה בתוקף למשך 25 שנה, עם אפשרות הארכה ל-25 שנים נוספות בהסכמת הצדדים. ההסכם כלל גם הסדרה דומה של נושא המים, שבמסגרתה בארות המים שנחפרו בשטח ירדן ישארו תחת ריבונות ירדנית, אך ישראל תוכל להמשיך להשתמש במים שישאבו מהן[4]. בתמורה, ישראל נדרשה לספק לירדן מים מנהר הירדן באיזור הכנרת.
35 חקלאים מצופר עיבדו במובלעת קרקעות בשטח של כ־1,100 דונמים. השטחים עובדו בידי ישראלים 8 שנים בטרם הועברו לידי ירדן. מרבית החקלאים גידלו פלפלים, אך במובלעת הייתה קיימת גם חלקה אחת של פרחים. גודל החלקות היה מגוון, ומתוך 35 החקלאים שעבדו במובלעת, כ–20 החזיקו בשטחים של 20 דונם או יותר.
הפינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2018 הודיעה ממלכת ירדן כי היא לא מאריכה את סעיף החכירה של השטח על ידי ישראל הכלול במסגרת הסכם השלום עם ירדן, ובמלאת 25 שנה לחתימת ההסכם על ישראל יהיה להעביר את שטח המובלעת לירדן.[5]
ב-10 בנובמבר 2019 הודיע צה"ל שהחכרת השטח לישראל הוארכה עד אפריל 2020, תוך הגבלות מסוימות על הכניסה לשטח.[6] בסוף אפריל 2020 הוחזרה המובלעת לשליטה מלאה של ירדן.[7]
ישראל פתחה במאמצים דיפלומטיים על מנת למנוע את הפינוי, אך עבדאללה מלך ירדן התעקש, והקרקע הוחזרה לירדן בהתאם לקו הגבול, עם זאת יש תיאום ביטחוני בין צה"ל וצבא ירדן באזור חיץ זה בין המדינות. לאחר כ-4 חודשים קיבלו החקלאים פיצויים מהמדינה, וקרקע חלופית לפרנסתם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוגב כרמל, תקיעת צופר: רגע לפני פינוי המובלעת, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2020
אלמוג בן זכרי, מובלעת צופר בערבה הוחזרה לירדנים, באתר הארץ, 30 באפריל 2020
האם חלמנו שלום?, סרטון בערוץ "AravaTV", באתר יוטיוב (אורך: 29:45)- פרופסור גדעון ביגר, גבולות השלום של ישראל, אוניברסיטת תל אביב, גיאוגרפיה שכדאי לדעת - goodtoknow.tau.ac.il, עמ' 10-20
- מסמכים שמורים - חוזה השלום הממלכה ההאשמית של ירדן, מסמך באתר ארכיון המדינה, נספח I.ג. (עמודים 22-23), נספח II - סעיף IV (עמוד 26), מפת הגבול הבינלאומי המוסכם (עמוד 105)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מעבר גבול צופר, באתר עמוד ענן
- ^ הסכם השלום עם ירדן, באתר המים, המועצה האזורית הערבה התיכונה
- ^ שאול אריאלי, אטלס מכון טרומן : מפות הסכסוך היהודי-ערבי, ישראל: מכון טרומן, 2020, עמ' 46, מסת"ב 978-965-92881-0-6
- ^ נכון לשנת 2024, קיימים קידוחי מים בשטח ממלכת ירדן בשימוש ישראלי. ראו מפה, מתוך אתר המים, המועצה האזורית הערבה התיכונה.
- ^ דניאל סלאמה, איתמר אייכנר ואילנה קוריאל, ירדן מבטלת חלק מהסכם השלום: שטחים יחזרו לריבונותה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2018
- ^ אלמוג בן זכרי, צה"ל: הסכם החכירה של מובלעת צופר מירדן הוארך עד 30 באפריל, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2019
- ^ משה כהן, תם עידן: החקלאים נפרדו ממובלעת צופר שהועברה לשטח ירדן, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2020