מואסניט
 | |
| מואסניט 4.1 מ"מ שנמצא על ידי שפע ימים | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | SiC |
| מערך קריסטלוגרפי | הקסגונלי |
| צורת הגביש | בדרך כלל כתכלילים במינרלים אחרים |
| צבע | שקוף, צהוב, ירוק, כחול, שחור |
| ברק | ברק יהלום עד מתכתי |
| שקיפות | שקוף |
| פצילות | בלתי מובחנת (0001) |
| שבירה | דמוית קונכייה |
| קשיות | 9.25-9.5 |
| משקל סגולי | 3.218–3.22 |
| שרטוט | אפור ירקרק |
| מינרלים נלווים | ברזל, יהלום, גארנט, אוליבין, וקוורץ |
מואסניט הוא מינרל נדיר מאוד. דרגת הקושי שלו היא 9.25-9.5 בסולם מוס שהיא הקרובה ביותר בכל החומרים בטבע לדרגת קשיותו של היהלום (10 בסולם מוס).
גילויו וזיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המינרל נקרא על שם אנרי מואסאן, כימאי יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1906, אשר גילה אותו על מעטפת של מטאוריט בקניון דיאבלו שבאריזונה בשנת 1893.[1][2]
תחילה הוא סבר כי הגבישים הם שברי יהלומים עקב קשיותם הרבה ורמת הבוהקות הגבוהה שלהם, אך בשנת 1904 הוא זיהה גבישים אלו כ-SiC - "צורן קרביד".[3]
עד לשנת 1950 הנחת היסוד הייתה כי מקורו של המינרל במטאוריטים. בשנת 1959 נתגלה המינרל במכרה יהלומים קימברליטי שביקוטיה.[4] מקור המואסניט בטבע נחקר גם בשנת 1986 על ידי הגאולוג האמריקאי צ'ארלס מילטון.[5]
מחקרים הראו כי מואסניט נוצר בטבע כתכלילים ביהלומים, בקסנוליטים ובסלעים אולטרה-מאפיים בקימברליט ובלמפרואיט.[3]
שימושיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב הנדירות של המואסניט וקרבתו בתכונותיו ליהלום, בשנת 1988 נרשם פטנט על ידי Charles Eric Hunter בנוגע לייצורו כחומר סינתטי. מאז הוא משמש כחיקוי ליהלום בתעשיית התכשיטים,[6] עקב קשיותו הרבה ומקדם השבירה (RI) הגבוה שלו, שמשווה לו בוהק מיוחד העולה ברמתו על זה של היהלום.[7] אם מסתכלים על המואסנייט דרך פאסטות הכתר[א], ההכפלה של הפאסטות האחוריות נראית בבירור גם במשקפת 10.[8]
גילוי מואסניט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת "שפע ימים (א.ט.מ.) בע"מ" שעסקה באקספלורציה של יהלומים, אבני חן וזהב בצפון ישראל, דיווחה החל משנת 2001, כי במסגרת פעילותה מצאה גבישי מואסניט - באותה עת היה הגדול שבהם בגודל של 3.5 מ"מ. בחודש אוגוסט 2012 דיווחה החברה על מציאת גביש בגודל 4.1 מ"מ.[9] בחודש דצמבר 2015 דיווחה החברה כי מצאה גביש נוסף של מויאסנייט בגודל 4.14 מ"מ.[10]
ב-2016 פעלה החברה תחת הערת עסק חי לגבי יכולתה להמשיך ולהתקיים. באוקטובר 2018 החליט דירקטוריון החברה על מכירתה כשלד בורסאי.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Xu J. and Mao H. (2000). "Moissanite: A window for high-pressure experiments".Science 290 (5492): 783–787. Bibcode 2000Sci...290..783X. doi:10.1126/science.290.5492.783. PMID 11052937
- ^ Henri Moissan (1904). "Nouvelles recherches sur la météorité de Cañon Diablo". Comptes rendus 139: 773–786.
- ^ 1 2 Di Pierro S., Gnos E., Grobety B.H., Armbruster T., Bernasconi S.M., and Ulmer P. (2003). "Rock-forming moissanite (natural α-silicon carbide)". American Mineralogist 88: 1817–1821.
- ^ J. Bauer J. Fiala, R. Hřichová (1963). "Natural α–Silicon Carbide". American Mineralogist 48: 620–634
- ^ H. E. Belkin, E. J. Dwornik (1994). "Memorial of Charles Milton April 25 1896 – October 1990". American Mineralogist 79: 190–192.
- ^ http://www.charlesandcolvard.com/index.cfm
- ^ [1] ו-[2]
- ^ מואסנייט – האבן המדהימה - Cinnyris - תכשיטי יוקרה, באתר https://cinnyris.co.il/, 2023-01-20
- ^ [3]
- ^ Shefa Yamim (A.T.M) Ltd., www.shefayamim.com
- ^ גיא בן סימון, הטיפ של הרבי מלובביץ' שהתגלגל לבורסה מסיים כשלד בורסאי, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018
- ^ פאסטות (Facets) הן משטחי הליטוש, כאשר יוצרים משטחי ליטוש בזוויות שונות על פני היהלום, נשברות קרני האור אשר חודרות אל היהלום וחוזרות בזוויות שונות, וכך נוצר הזוהר והברק. הפאסטות בחלקו העליון של היהלום נקראות פאסטות הכתר.