מהמט הרביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מהמט הרביעי
محمد رابع
לידה 2 בינואר 1642
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 1693 (בגיל 51)
אדירנה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה איסטנבול עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Siyavuş Sultan
גולנוש סולטאן עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת העות'מאנית
אב אבראהים הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם טורהאן חדיג'ה סולטאן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מוסטפא השני
Şehzade Selim (IV. Mehmed'ın oğlu)
Ümmü Gülsüm Sultan
Hatice Sultan
אהמט השלישי
Fatma Emetullah Sultan עריכת הנתון בוויקינתונים
סולטאן האימפריה העות'מאנית ה־19
8 באוגוסט 16488 בנובמבר 1687
(39 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מהמט הרביעי (טורקית IV. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد رابع; ‏ 2 בינואר 16426 בינואר 1693; כונה גם "מהמט הצייד" - "Avcı Mehmet" בשל חיבתו לספורט זה) היה הסולטאן התשעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 באוגוסט 1648 עד שהודח ב-8 בנובמבר 1687.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמט הרביעי היה בנו של איברהים הראשון ושל טורהאן הדיג'ה סולטאן. הוא עלה לשלטון באופן רשמי בגיל 6 וחצי בלבד, ואמו הייתה לעוצרת בשמו, והמשיכה כסולטאנה רשמית גם בהמשך, וחלקה עמו את השלטון. לאחר התדרדרות במצב הצבאי של האימפריה, ספציפית במיצרי הדרדנלים במלחמה נגד הוונציאנים, תוצאה משרשרת וזירים חלשים, טורהאן חדיג'ה העבירה סמכויות רבות לוזיר הגדול מהמט פאשא קפרולו, אשר ביצע רפורמות שהחזירו את הכוח לצבא, ומצב זה לא השתנה שוב עד התפרקות האימפריה. למרות זאת, ויכול שבשל כך, נמשך שלטונו לאורך 39 שנים, דבר שלא קרה מאז ימי סולימאן הראשון באמצע המאה ה-16.

בשנות שלטונו הראשונות, ובהנהגתו של קפרולו ידעה האימפריה מספר הצלחות, ובין היתר כבשה חזרה את איי הים האגאי מידי ונציה והרחיבה את שטח שליטתה במזרח אירופה. עם זאת, לאחר מותו של קפרולו ב-1661 הסתבכו העות'מאנים במאבקיהם המתמשכים כנגד מדינות אירופה. כיבוש פודוליה במהלך המלחמה כנגד פולין בין 1672 ל-1676 הוביל למלחמה העות'מאנית-רוסית (1676–1681) בה השיבו הרוסים והאוקראינים לתוקפנות העות'מאנית. מלחמה זו הסתיימה כאשר נחתם הסכם שלום ב-3 בינואר 1681 (אנ') ואשר קבע את קו הגבול בין המדינות לאורך נהר הדנייפר.

שנתיים בלבד לאחר מכן, ב-1 באפריל 1683, הורו העות'מאנים לצבאם להתקדם לעבר וינה. באמצע חודש יולי החל המצור על העיר ולאחר חודשיים התחולל קרב וינה ב-11 בספטמבר 1683. בקרב זה ניצבה קואליציה נוצרית "קדושה" מול האימפריה העות'מאנית ובנות בריתה, והוא הוכרע ביום המחרת בתבוסה מוחצת של הצבא העות'מאני.

ב-1687 הודח מהמט הרביעי מתפקידו בידי היניצ'רים ונכלא בארמון טופקאפי. הוא הורשה לצאת מהארמון מדי פעם ומת באדירנה ב-1693. במקומו עלה לשלטון אחיו סולימאן השני שהיה צעיר ממנו בשלושה וחצי חודשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מהמט הרביעי בוויקישיתוף
מהמט הרביעי