מדרש אספה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדרש אספה מדרש אגדה אבוד על חלקים מספרי במדבר ודברים.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה, המדרש קיבל את כינויו מהפסוק[1] "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל", כנראה משום שזה היה הפסוק הראשון בו. חוקרים רבים זיהו דרשה המופיעה בילקוט שמעוני לפסוק זה, ובה פירוט שמות שבעים הזקנים[2], כדרשה שפתחה את מדרש אספה[3] ולדעות אחרות מקורה של דרשה זו הוא במדרש ילמדנו[4], ומדרש אספה נפתח בדרשה אחרת על פסוק זה, שלא זוהתה.

מקום וזמן עריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום-טוב ליפמן צונץ תיארך את חיבור המדרש למחצית הראשונה של המאה התשיעית וציין כי מקום החיבור הוא בבבל[5].

בדומה לצונץ, גם שי"ר סובר שהמדרש נערך בבית מדרשו של רב חנינאי גאון, כפי שמעידה הדרשה בילקוט שמעוני[6], ומתארך, לפיכך, את כתיבת המדרש למאה השמינית.

לעומתם, עמוס גאולה, ששלל את הזיהוי של דרשה זו עם מדרש אספה, טוען שמדרש אספה נערך כנראה בדרום איטליה במאה ה-9 או ה-10, וזאת על סמך המקורות המצטטים אותו (בעיקר ילקוט שמעוני), על סמך העובדה שאין בו כלל ארמית ונעדרת בו השפעת התלמוד הבבלי, וכן מכך שמצויים בו רמזים לפולמוס עם הנוצרים (והיעדר רמזים כאלו כלפי האסלאם) ולרקע תרבותי ביזנטי.

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעים מהמדרש שרדו במקורות אשכנזיים בני המאה ה-13: ילקוט שמעוני, פירוש רבנו אפרים, ספריו של רבי אלעזר מוורמייזא ומספר כתבי יד שטרם ראו אור.

את הקטעים ששרדו מהמדרש ליקט לראשונה שלמה בובר ב"כנסת ישראל"[7] וקצת לאחר מכן שמעון משה חונס בתוך ספר "רב פעלים" של רבי אברהם בן הגר"א[8].

ד"ר עמוס גאולה אסף בשנת 2007 את המובאות ממדרש אספה, כחלק מעבודת הדוקטורט שלו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ט"ז
  2. ^ פרשת בהעלותך רמז תשלו.
  3. ^ שי"ר, כרם חמד ו מכתב יד אות יח, ועוד
  4. ^ עמוס גאולה, ילמדנו
  5. ^ "הדרשות בישראל" פרק יז עמ' 141
  6. ^ "וכתבנו זאת מפי רב שמואל אחי של פנחס ומרים זכור לטוב ולמד אותם בתרבץ מוצא ורבנא חנינאי כהנא ראש ישיבה וגאון".
  7. ^ שנה א, ה'תרמ"ז, עמ' 309 - 320
  8. ^ ורשה, ה'תרנ"ד, עמ' 147 - 153