מדריך נוער

המדריך הוא הדמות המובילה בקבוצה בתוך מסגרת בלתי פורמלית חינוכית כמו תנועת נוער, ארגון נוער, מרכז קהילתי וכדומה. בראש ובראשונה המדריך הוא מחנך. המדריך אחראי על ארגון פעילות הקבוצה (פעולות, טיולים ואירועים שונים), על העברתה, על הדינמיקה בקבוצה, ועל כל חניך כפרט בקבוצה. לרוב, המדריך מבוגר מחניכיו בשנים ספורות. מושג זה מושאל גם לקבוצות למידה או רכישת מיומנויות שונות על מנת לנכס למורה תכונות של מדריך כגון קרבה ונגישות.

עיינו גם בפורטל פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

תפקידי המדריך

תכנים וידע

המדריך אחראי על תכנון התכנים שיועברו לקבוצה והעברתם. עליו לוודא שתוכן הפעילות עונה על המטרות החינוכיות ואינו פוגע בחניך. עליו להתאים את הפעילות לקבוצה וליכולתה. המדריך הוא מקור ידע מקצועי ומקור ידע דידקטי-פדגוגי. תכונה זו מתבטאת בפעולות השונות בתכניהן ובמתודיקה בה הוא בוחר להשתמש.

תהליכים קבוצתיים וערכיים

המדריך מעורר את חניכי הקבוצה להתפתחות ערכית באמצעות תוכני הפעולות ובאמצעות הפגנת דוגמה אישית. על המדריך להיות ער לתהליכים המתרחשים בתוך הקבוצה ולנתב אותם על פי המטרות החינוכיות, מצפונו, ערכיו וכללי המסגרת. לפני גיבוש החניכים לכדי קבוצה עשוי להדרש המדריך לגיוס ובניית הקבוצה. שלב הגיוס נעשה לרוב כחלק מגיוס קהל היעד על ידי המסגרת הכוללת של הפעילות, אך תהליך בניית הקבוצה מוטל על המדריך ובתוכו היכרות, גיבוש, קביעת נהלים או חוזה קבוצתיים והגדרת מטרות. תהליך זה נוצר על מנת ליצור קביעות ומחויבות של החניכים אל הקבוצה והפעילות.

החניך המודרך

המדריך מטפח את החניך כאינדיבידואל, מסייע בידו להתפתח אישית בתפקידו ומציע אוזן קשבת לחניך. עליו לדאוג שהחניך מרגיש חלק מהקבוצה בה הוא פועל וחלק מהמסגרת לה שייכת הקבוצה. המדריך צריך להיות ער במיוחד לחניכים שהתנהגותם חריגה ולמצוא יחד איתם את מקומם בדינמיקה הקבוצתית. במקרים מיוחדים יש באפשרותו להתייעץ עם הסמכות המתאימה.

המדריך דואג לביטחון האישי של החניך, אם במקום הפעילות הקבוע או בפעילויות חוץ. בתחומים הנוגעים לביטחון הפיזי או הנפשי של החניך, עליו לפעול בגבולות האחריות שלו ולערב את הגורמים המוסמכים לכך במידת הצורך.

מסגרת ההדרכה

המדריך הוא נציג המסגרת, ערכיה ומדיניותה. מדריכים רבים משמשים כ"אנשי שיווק" של תוכניות, פעילויות, מסרים ושל חידושים שמקורם במסגרת הפעילות. מסיבה זו ניתן דגש גם על הופעתו של המדריך אם בלבישת מדים מסוימים או ברושם אותו הוא מותיר. המדריך הוא נציג הקבוצה' בתוך המסגרת. עליו להבהיר את צורכי הקבוצה ויכולותיה על מנת להתאים את המסגרת אל הקבוצה עצמה. ברוב המקרים נדרש המדריך לעבוד בצוות עם מדריך נוסף. לשם כך עליהם להיות מתואמים במסרים אותם הם רוצים להעביר, בשיטות הפעולה ובחלוקת התפקידים ביניהם. במצבים מסוימים פועל המדריך כחלק מצוות מדריכים איתם הוא נדרש לשתף פעולה. התקשורת בין המדריכים, תרבות הדיון ונוהלי עבודה מאפשרים עבודה צוותית זו.

תכונות המדריך

המדריך האידיאלי ראוי שיהיה אדם אחראי, סבלני, מקצועי וסמכותי. עליו לדעת לקיים קשר איכותי עם חניכיו כקבוצה וכיחידים. עליו להכיר את הערכים אותם הוא מעביר לחניכיו על בוריים ולממשם. עליו להיות בעל גישה חינוכית ובעל ידע בשיטות חינוך. חשובה מכל היא יכולתו לתת לחניכיו דוגמה אישית.

המדריך כחניך

המדריך עצמו שייך לקבוצה הכוללת מדריכים אחרים ובמסגרת זו הוא מקבל ליווי בהדרכת הקבוצה, הכשרה נוספת והכוונה רציפה בנוגע לתוכני הפעילות. לעיתים קבוצה זו היא גם קבוצת בני גילו, חניכים בקבוצה משל עצמם, ולעיתים קבוצה זו מורכבת ממדריכים בלבד (כמו בצוותי הדרכה או בצוותים של רכזי תנועות) אך גם קבוצות מסוג אלו הן קבוצות מודרכות. בנוסף, מקבל המדריך הנחיה אישית לפתרון בעיות איתן הוא נתקל במסגרת הפעילות.

עמידה מול קבוצה

המדריך, כמחנך, נדרש לעמוד מול הקבוצה וליצור בהם הנעה ללמידה או לעשיה. מעבר למסרים המילוליים מעביר המדריך מסרים גם באמצעות קולו, גופו והסביבה בה הם נמצאים.

שפה מילולית

חשוב שהניסוח יהיה מתאים לגיל החניכים ולרמת הבנתם. לא להשתמש במילים לועזיות מפוצצות או בסלנג לא מובן ולא מוכר. חשוב לקרוא קריאה מוקדמת של טקסט לפני שמקריאים אותו.

• עוצמת הקול - יש לווסת את עוצמת הקול בהתאם לתוכן ולסיטואציה בהדרכה. קולות רמים וצורמים מדי יעייפו את השומע. מנגד, קולות שקטים ובלתי ברורים יעמעמו את המסר ויעייפו את השומעים.
• קצב הדיבור- דיבור קצבי ומהיר או דיבור איטי ומפוזר, יותירו את המדריך כפי הנראה ללא קהל שומעים.

שפת גוף

באמצעות התנועה אנו יוצרים שיח נוסף לזה המילולי. התנועות מעבירות מסרים מודעים ובלתי מודעים. תנועותינו צריכות להשתלב במרחב בו מתנהלת האינטראקציה עם הקבוצה. תנועות המשדרות כעס, אי-נוחות וקצרות רוח, כמו גם תנועות של זלזול או אדישות, ייצרו ניכור בין המדריך והקבוצה. על המדריך להפגין ביטחון עצמי שעה שהוא עומד מול חניכיו. ביטחון עשוי לבוא לידי ביטוי בשליטה בחומר, באופן העברתו והזדהות עם המסרים. שפת הגוף מקרינה גם רמת התלהבות ועניין המשתקפת בתגובת הקבוצה.

• ידיים - הידיים מהוות איבר משמעותי להמחשת השיח המילולי. תנועת ידיים מינימלית תקטין את עוצמת המסר ואת נוכחות המדריך. תנועת ידיים מוגזמת תהפוך את האירוע לקריקטוריסטי ומגוחך.
• תנועה בחלל – אובייקט בתנועה מעורר תשומת לב. במהלך הסבר יכול המדריך להתנועע על מנת ללכוד את מבטם של החניכים. תנועה רבה מדי יכולה לעייף ולהסיח את הדעת מהעיקר.
• מבט - קשר העין של המדריך עם הקבוצה חשוב לאין שיעור. מצד אחד הוא מאפשר את השליטה בקבוצה ומאידך הוא מעביר מסרים של עניין ומחויבות מהמדריך לחניכים ודורש מהם מעורבות.

ישנו כלל בסיסי בהתנהלות החניך מול המדריך. כלל זה הוא כלל המחנה: כלל המחנה אומר שכל חניך חייב לתת לכל מדריך שמבקש לפחות שליש מהחטיף או ממתק שאצליהם וחשוב להבהיר שחניך שאינו מקשיב לכלל יוכנס לכלא המחנה שבו יש את כל הקומנריות

סביבה (setting)

החלל בו מתקיימת הפעילות משפיעה על אופייה. סביבת פעילות שקטה מרעשים ומהסחות דעת מסייעת לריכוז החניכים והתמקדות במסרים. סביבת הפעילות יכולה לספק גירויים מכוונים מראש שיסייעו להעברת המסר.

דילמות בהן נתקל המדריך

בשלבים רבים של עבודתו נדרש המדריך להתמודד עם משימות רבות המתלוות ליחסים בינו לבין הקבוצה והמסרים החינוכיים אותם הוא מבקש להעביר. אחד המוקשים הגדולים, בעיקר במסגרות שעיקר הקשר של החניך אל הקבוצה הוא חברתי, הוא התנהגות החניכים. המדריך מתמודד עם בעיות של הגעה בזמן, שמירה על שקט, ריכוז, הקשבה ותרבות דיון.

מדריך חוץ (מד"ח)

מדריך חוץ הוא חבר צוות הדרכה בתנועות הנוער אשר אינו מוביל קבוצת גיל מסוימת, אלא אחראי על תחום חינוכי מסוים. המד"ח משמש כפונקציה מקצועית ומהווה מקור ידע וסמכות בעניין פעילות החוץ ביישוב ובאזור. הוא מרכז את כל פעילות החוץ ארגונה והכנת הקבוצות לקראתה. המד"ח פועל ברמה המקומית. תפקיד זה נלמד לרוב בקורס מד"חים או במסגרת הכשרה אחרת. לרוב, הקורס מוצע לבוגרי כיתות ט' במקביל לקורס מדריכים . פעילות בתנועת הנוער בתפקיד מד"ח מוכרת על ידי משרד החינוך כמחויבות אישית.

המד"ח עובד בשלושה מישורים:

1. הנחיה והובלה של המדריכים בבנית והעברת פעילויות חוץ (עזרה בתכנון וביצוע).
2. יוזמה של אירועי שיא הקשורים בפעילות חוץ, ארגונם ויישומם.
3. אפשרות לעבודה עם חתכים שונים ביישוב, ללא קשר לתהליך השנתי הארוך שעוברות הקבוצות.

מדריך חוץ וטבע אחראי על פעילויות המחנאות, טיולים, ניווטים, א"ש לילה, בישולי שדה, טקסי אש וההכנה הערכית והלימודית של הקבוצות השונות לקראת פעילויות אלו. מדריך תרבות הוא מדריך שאחראי על אירועי תרבות, כגון טקסים, מצעדים, ואירועים חברתיים נוספים. אירועים אלו לרוב מטרתם להגביר את תחושת הסולידריות וליצור הזדהות של החניך אל מסגרת רחבה יותר מהמסגרת הגרעינית של הקבוצה: תנועת הנוער, מועצה אזורית, מסגרת השיוך הלאומי או הדתי וכו'.

ראו גם

• מקורות ההשפעה של המדריך
• הדרכה
• מתודיקה בהדרכה
• מורה