מדע החדית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדע החדית'ערבית: علم الحديث) הוא תחום ידע באסלאם, העוסק בידיעת הכללים והחוקים לתנאי התמיכה בחדית', והמונחים שבה, והסיבות לקבלתה או דחייתה.

באמצעות ידיעת המאפיינים והכללים שבמדע הזה, ניתן לדעת את החדית' המאומת ואת החדית' המאומת פחות, את זה המבוסס ואת זה הלא מבוסס, ואת הסיבות לכך.

האופן שבו מחלק מדע זה את החדית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה על פי מספר המוסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע החדית' מחלק את האחדית' (צורת הרבים של חדית'), על פי מספר האנשים אשר נמצאים בכל שלב של השרשרת של מסירת החדית', לשלושה סוגים עיקריים[1]:

  1. אל-חדית' אל-מֻתַוָאתִר, או החדית' הרצוף (בערבית: الحديث المتواتر): זה החדית' אשר בכל שלב של משלבי המסירה שלו, היו "המונים", או קבוצה רבה מאוד של אנשים. כך שרבים מסרו לרבים, שמסרו לרבים נוספים שמסרו לרבים נוספים וכו', כך שאין ספק סביר על האותנטיות של החדית'.
  2. אל-חדית' אל-מַשְהוּר, או החדית המפורסם (الحديث المشهور): הוא החדית' אשר מסרו אותו שלושה אנשים שונים.
  3. ח'בר אל-אחד, או דיווחו של יחיד (خبر الآحاد)L הוא החדית' אשר דווח על ידי בן אדם אחד, כמו חדית' עומר הנודע.

חלוקה על פי מעמד המוסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדעני החדית' מחלקים גם את האחדית' לפי מעמדם של אלו אשר מסרו את החדית'. החלוקה העיקרית בשיטה הזאת היא לקטגוריות שלהלן[2]:

  1. אל-חדית' אל-סחיח (בערבית: الحديث الصَحِيْح), או החדית' המאומת: וזה החדית' אשר כולל את כל תנאי הקבלה מבחינת מעמדו של המוסר ומהימנותו, ואשר שרשרת המוסרים שלה נקשרת עם ההגינות והדיוק, מתחילת השרשרת ועד סופה, ולא היה בה מישהו או משהו חריג ובלתי אמין
  2. אל-חדית' אל-חסן (בערבית: الحديث الحَسَن): הוא החדית' אשר היה רצף בשרשרת המוסרים האמינים שלו, אך הייתה דלות בדייקנות שלהם, מתחילת השרשרת ועד לסוף השרשרת, בלי חריגות וללא ספקות.
  3. אל-חדית' א-דעיף (בערבית: الحديث ضَعِيْف): הוא החדית' הדעיף הוא זה שלא הגיע לדרגת ה"סחיח" או ה"חסן", והוא מי שלא היו בו תכונות הקבלה המוכרות, שהן: רציפות השרשרת, ההגינות, הדייקנות, אי החריגות ואי ספקות.

חלוקה על פי מקור החדית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שלוש קטגוריות עיקריות אשר מדעני החדית' מזהים כקטגוריות הנוגעות למקור החדית', ואלו הן[3]:

  1. חדית' מַרְפֻוע (בערבית: مَرْفُوْع): חדית' אשר מיוחס לנביא מוחמד.
  2. חדית' מַוְקֻוף (בערבית: مَوْقُوْف): חדית' אשר מיוחס לסחאבה.
  3. חדית' מַקְטֻוע (בערבית: مَقْطُوْع): חדית' אשר מיוחס לתאבִּעוּן.

קטגוריות נוספות של אחדית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדעני החדית' מחלקים את האחדית' לקטגוריות רבות, בנוסף לאלו אשר הוזכרו לעיל. בין הקטגוריות הללו ניתן למצוא את אלה שלהלן[4]:

  1. חדית' מֻע'לק (בערבית: مُعَلَّق)
  2. חדית' מֻרסַל (בערבית: مُرْسَل)
  3. חדית' מֻנקַטִע (בערבית: مُنْقَطِع)
  4. חדית' מֻנְכַּר (בערבית: مُنْكَر)
  5. חדית' מֻדְטַרִבּ (בערבית: مُضْطَرِب)
  6. חדית' מַוְֹדֻוע (בערבית: مَوْضُوْع): חדית' אשר נחשב למזויף או מפוברק.
  7. חדית' עזיז (בערבית: عَزِيْز)
  8. חדית' ע'רִיבּ (בערבית: غَرِيْب)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Ḥadīth, Abingdon, Oxon: Routledge
  2. ^ ULLAH, QAZI FAZL., SCIENCE OF HADITH., [S.l.]: LULU COM, 2015
  3. ^ Aʻẓamī, Muḥammad Muṣṭafá., Studies in Ḥadīth methodology and literature, [Rev. ed.], Kuala Lumpur: Islamic Book Trust, 2002
  4. ^ Ibn al-Ṣalāḥ al-Shahrazūrī, ʻUthmān ibn ʻAbd al-Raḥmān, 1181 or 1182-1245., An introduction to the science of the Ḥadīth : Kitab Maʻrifat anwāʻ ʻilm al-ḥadīth, Reading: Garnet, 2005