מדע בדיוני קשה
מדע בדיוני קשה או מדע בדיוני טכנולוגי (באנגלית: Hard science fiction) הוא תת-סוגה של ספרות מדע בדיוני המאופיינת בדגש על הפרטים המדעיים או טכניים ובניסיון לתאר בצורה מפורטת את הטכנולוגיה בסיפור[1][2]. המונח הוטבע לראשונה ב-1957 על ידי פ. סקיילר מילר בביקורת הספר "איי החלל" מאת ג'ון וו. קמפבל. המונח המשלים הוא מדע בדיוני רך[3], שהופיע לראשונה בסוף שנות השבעים כדרך לתאר את הסיפורת שבה הדגש הוא על תהליכים סוציאליים והסברים מדעיים לטכנולוגיה הם בעלי חשיבות והיקף קטנים יחסית.
לרוב לא יהיו במדע בדיוני קשה ספינות חלל הטסות במהירות האור ודברים דומים אשר מופיעים הרבה פעמים במדע בדיוני כמו במלחמת הכוכבים אך לא אפשריים מבחינה מדעית.[דרוש מקור]
מבקר המדע הבדיוני גארי ווסטפאל טוען שאף מונח אינו חלק מטקסונומיה קפדנית; במקום זאת מדובר בדרכים משוערות לאפיון סיפורים שסוקרים ופרשנים מצאו כמועילים.
סיפורים שנעו סביב עקביות מדעית וטכנית נכתבו כבר בשנות השבעים של המאה העשרים עם פרסום עשרים אלף מיל מתחת למים של ז'ול ורן בשנת 1870, בין היתר. תשומת הלב לפרטים בעבודתו של ורן הפכה להשראה עבור מדענים וחוקרים עתידיים רבים, אם כי ורן עצמו הכחיש את הכתיבה כמדען או ניבא ברצינות מכונות וטכנולוגיה לעתיד.
הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לב הכינוי "מדע בדיוני קשה" הוא היחס בין התוכן המדעי והיחס לשאר הנרטיב, (עבור חלק מהקוראים, לפחות) ה"קשיחות" או הקפדנות של המדע עצמו. דרישה אחת למדע בדיוני קשה היא פרוצדורלית או מכוונת: סיפור צריך לנסות להיות מדויק, הגיוני, אמין וקפדני בשימוש בידע מדעי וטכני עדכני אודות איזו טכנולוגיה, תופעות, תרחישים ומצבים שאפשריים מעשית ו / או תאורטית. לדוגמה, פיתוח הצעות קונקרטיות לחלליות, תחנות חלל, משימות חלל ותוכנית חלל אמריקאית בשנות החמישים והשישים השפיע על התפשטות נרחבת של סיפורי חלל "קשים". תגליות מאוחרות יותר אינן מבטלות בהכרח את התווית של מדע בדיוני קשה, כפי שמעיד פ. סקיילר מילר, שכינה את הרומן של ארתור סי. קלארק משנת 1961 "נפילה קשה של מדע בדיוני קשה", והייעוד נשאר בתוקף למרות שמרכיב עלילתי מכריע, קיומם של כיסים עמוקים של "אבק ירח" במכתשי הירח, ידוע כיום כלא נכון.
יש מידה של גמישות באיזה מרחק מ"מדע אמיתי" סיפור יכול לסטות לפני שהוא עוזב את תחום המדע הבדיוני הקשה. מחברי מדע בדיוני קשה נמנעים בקפידה מטכנולוגיה כמו נסיעה מהירה מהאור (ישנן חלופות שאושרו על ידי נאס"א), בעוד מחברים שכותבים מדע בדיוני רך יותר מקבלים מושגים כאלה (המכונים לפעמים "מכשירים מאפשרים", מכיוון שהם אפשר לסיפור להתקיים).
קוראי "מדע בדיוני קשה" מנסים לעיתים קרובות למצוא אי דיוקים בסיפורים. לדוגמה, קבוצה ב-MIT הגיעה למסקנה כי כוכב הלכת מסקלין בספר "שליחות כבדת משקל" של האל קלמנט משנת 1953 היה בעל יתרון חד בקו המשווה, וכיתת תיכון בפלורידה חישבה כי בספר "עולם הטבעת" של לארי ניבן משנת 1970 האדמה העליונה הייתה מחליקה אל הים בעוד כמה אלפי שנים. ניבן תיקן את השגיאות הללו בספר ההמשך שלו מהנדסי הטבעת, וציין אותן בהקדמה.
סרטים המתרחשים בחלל החיצון השואפים לתווית המדע הבדיוני הקשה מנסים למזער את החירויות האמנותיות שנלקחו לשם הפרקטיות של האפקט.[דרוש מקור]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוגו גרנסבק האמין בראשית מעורבותו במדע בדיוני בשנות העשרים כי הסיפורים צריכים להיות מעניינים, אם כי לא עבר זמן רב עד שהוא מצא צורך להדפיס סיפורים פנטסטיים ולא מדעיים בסיפורים מדהימים כדי למשוך קוראים. במהלך היעדרותו הארוכה של גרנסבק מפרסום מדע בדיוני (בין השנים 1936 עד 1953) התחום התפתח הרחק מהתמקדותו בעובדות ובחינוך. תור הזהב של מדע בדיוני נחשב בדרך כלל החל בסוף שנות השלושים ונמשך עד אמצע שנות הארבעים, והביא איתו "קפיצה קוונטית באיכות, אולי הגדולה בתולדות הז'אנר", על פי היסטוריוניי המדע הבדיוני פיטר ניקולס ומייק אשלי.
עם זאת, דעותיו של גרנסבק לא השתנו. במאמר שלו במהדורה הראשונה של מדע בדיוני פלוס, הוא נתן את השקפתו על סיפור המדע בדיוני המודרני: "מותג האגדות, הסוג המוזר או הפנטסטי של מה שמתחזה למדע בדיוני בימינו!" והצהיר על העדפתו ל"מדע בדיוני מדעי, נבואי באמת עם המבטא המלא על מדע". באותו מאמר, גרנסבק קרא לרפורמה בפטנטים בכדי לתת לחברי מדע בדיוני את הזכות ליצור פטנטים לרעיונות מבלי שיהיו להם מודלים לפטנטים, מכיוון שרבים מרעיונותיהם קדמו להתקדמות הטכנית הדרושה לפיתוח מפורט של רעיונותיהם.
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נובלות
- מהארץ לירח (1865)
- סולאריס (1961)
- עריצה היא הלבנה (1966)
- זרע אנדרומדה (1969)
- עולם טבעת (1970)
- פארק היורה (1990)
- לבד על מאדים (2011)
- בעיית שלושת הגופים (2008)
- פרויקט הייל מרי (2021)
- סרטים
- 2001: אודיסיאה בחלל (1968)
- כוח משיכה (2013)
- להציל את מארק וואטני (2015)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
*אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטזיה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nicholls, Peter (1993). "Hard SF". In Clute, John; Nicholls, Peter. The Encyclopedia of Science Fiction.
- ^ Wolfe, Gary K. (1986). "Hard Science Fiction". Critical Terms for Science Fiction and Fantasy: A Glossary and Guide to Scholarship.
- ^ "soft science fiction n.". Science fiction citations. Jesse's word. 2005-07-25. Retrieved 2007-10-07. Soft science fiction, probably a back-formation from Hard Science Fiction)