מדע, טכנולוגיה וחברה

מדע, טכנולוגיה וחברה (STS - Science, Technology and Society) הוא שדה מחקרי בין-תחומי הבוחן את השפעותיהם ההדדיות של פיתוחים מדעים וטכנולוגיים יחד עם גורמים חברתיים ופוליטיים. החוקרים בתחום מעלים שאלות לגבי ההשלכות של התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות על החברה והתרבות, וכיצד תפיסות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות שונות משפיעות על התפתחות המדע והטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בתחום פועל לקידום מעורבות אזרחית וחשיבה ביקורתית לגבי התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות.

התפתחות התחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע, טכנולוגיה וחברה הוא תחום מדעי חדש יחסית. אחד הראשונים לחבר בין טכנולוגיה לחברה היה רוברט ק. מרטון שכותרת עבודת הדוקטורט שלו שפורסמה בשנת 1938 הייתה "מדע, טכנולוגיה וחברה באנגליה של המאה ה-17". בעבודה זו הוא הראה שמדע וטכנולוגיה אינם מתפתחים במנותק מהמבנה החברתי של התקופה. התחום קיבל תנופה בשנים שבין שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן במשך המלחמה הקרה, אז החלו היסטוריונים, מדענים וסוציולוגים של המדע להתעניין בקשר בין מדע וחברה. אבן דרך נוספת היא ספרו של תומאס קון "המבנה של מהפכות מדעיות" שיצא לאור בשנת 1962. בספר זה קון הציע מודל היסטורי-סוציולוגי לאופן בו מתרחשות מהפכות במדעי הטבע. על פי מודל זה השיקולים של מדענים כאשר הם זונחים תאוריה מסוימת ומאמצים אחרת אינם לוגיים בלבד, אלא מובלים גם על ידי שיקולים פוליטיים וחברתיים.

המשך התפתחותו של התחום קשור לגישת הקונסטרוקטוביזם החברתי שצמחה בשנות ה-60 של המאה ה-20. גישה זו מבוססת על הטענה שהמדע והטכנולוגיה הם תחומים חברתיים, וכמו כל מוסד חברתי אחר, הם פועלים בתוך מבנים של שליטה, כוח ופוליטיקה, וקשורים למאבקי לגיטימציה ואידאולוגיה. על רקע הבנה זו חוקרים מתחומים שונים - פילוסופים, היסטוריונים של המדע, סוציולוגים, אנתרופולוגים ואחרים, החלו לערער על ההנחה שעמדה בבסיס המדע המודרני כי כל התפתחות מדעית או טכנולוגית תורמת לקדמה של האנושות, והתפתחה תנועה חברתית-ביקורתית ששאפה לבחון את התוצאות החברתיות של הפעילות המדעית והטכנולוגית. העבודה המשותפת של החוקרים השונים יצרה את תחום הידע שקיבל את השם "לימודי מדע וטכנולוגיה" או "מדע, טכנולוגיה וחברה". בשנות ה-70 נוסדה התוכנית הראשונה ללימודי מדע טכנולוגיה וחברה על ידי פרופסור אלטינג מוריסון(אנ') במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.^[1] לקראת מחצית שנות ה-80 התחום הפך אקדמי, נוצרו מחלקות שעסקו בו באוניברסיטאות השונות ונוסדו ביטאונים מקצועיים שיוחדו למחקרים בו.

הגידול וההתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחברה כתחום אקדמי משקף את ההבנה שהמבנה האקדמי המקובל המוביל להתמחויות בתחומים צרים אינו מכין את החברה האזרחית להבנה ודיון מושכלים בתוצאות של המחקרים בתחומים אלה. הדילמות והאתגרים העומדים בפני גורמי הממשל והחברה האזרחית הם חוצי תחומי המחקר והחשיבה הקונבנציונליים. התחום של מדע, טכנולוגיה וחברה שואף להתגבר על החלוקות והמחלוקות, בעיקר בין שני ענפי הידע אנושי - מדעי הרוח והחברה ומדעי הטבע. כחלק מכך נוצר תת-תחום שחיבר בין מדע וטכנולוגיה שימושיים לבין שאלות של מדיניות - (Science, Technology and Public Policy (STPPׁ. תת-תחום זה, שקיבל מעמד אקדמי גם הוא, מתרכז בחשיפה וחיזוי המשמעויות החברתיות והפוליטיות של החלטות הקשורות למדיניות בנושאים מדעיים^[2].

דוגמאות לשאלות בהן התחום עוסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלות כגון אלה מדגימות התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות בעלות פוטנציאל מהפכני המשנה את מציאות חייהם של בני האדם^[3]:

דרכי עיצובן של אמונות דתיות גישות ועקרונות אתיים בישראל ומחוצה לה, וכיצד גישות ועקרונות אלו עיצבו בתורם את המדע והטכנולוגיה.
היחסים התלת-כיווניים בין תפיסות ואמונות בנוגע למגדר, לגזע או להשתייכות אתנית לבין מדע וטכנולוגיה.
פיתוח הכוח הגרעיני והשימוש בו.
מיפוי הגנום וטכנולוגיות רבייה חדשות - שאלות אתיות וחברתיות.
מחקר של תאי גזע וטכנולוגיות המשביחות יכולות אנושיות.
ההשפעות החברתיות של תקשורת באמצעות רשת האינטרנט, כגון תופעת הפער הדיגיטלי.