מדינת תל אביב

מדינת תל אביב הוא כינוי סטריאוטיפי לקבוצת אוכלוסייה במדינת ישראל, המרוכזת במטרופולין תל אביב (ובפרט בתל אביב-יפו עצמה). לקבוצה זו מאפיינים דומים מבחינה דמוגרפית, פוליטית, מעמד סוציו-אקונומי, תרבותית, כלכלית וכו'. הסטראוטיפ של תושב "מדינת תל אביב" הוא של יהודי חילוני ליברלי אמיד, בעל דעות פוליטיות שמאלניות, שבדרך כלל עוסק במקצועות חופשיים, כגון תקשורת המונים, בידור, אמנות, תרבות, מסחר, היי-טק, עריכת דין או פיננסים. כפי שנרמז משם זה, מאפייני האוכלוסייה והערכים של תושבי "מדינת תל אביב", שונים מהערכים של כלל אוכלוסיית ישראל, ובפרט מהערכים ומהמאפיינים של תושבי הפריפריה ועיירות הפיתוח. כתוצאה מכך, המטרופולין של תל אביב מהווה מעין "בועה" או "מדינה בתוך מדינה". על כן, הביטוי "הבועה התל אביבית" הוא כינוי נפוץ לחלק מהאוכלוסייה התל אביבית.

בתחילת שנות ה-2000, הופץ המושג בבלוגים ובמאמרים שוליים, לרוב בהקשרים ביקורתיים. אולם לאחר מספר שנים, המושג נשגר בפיו של הציבור הרחב, וחדר לשימוש גם על ידי כותבים ופובליציסטים המזדהים עם המושג גם בהקשר חיובי^[1], בטורי דעות, מאמרים שונים בתקשורת הממוסדת ואף בספרות האקדמאית^[2].

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בפוליטיקה, נעשה שימוש במושג לתיאור הרוב השמאלני-חילוני בתל אביב. דוגמה לכך היא תיאורו של תומר לוטן, מנהל המרכז המוניציפלי, המכון למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל:

..."מתוקף זכותנו לחיים נורמליים, חיים של חופש והוגנות, חיים השעונים על ערכי הומניזם וליברליות, חיים המכבדים ותומכים במרחב המחייה של כל הקבוצות בקרבנו - מתוקף כל אלה, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה שפויה בארץ ישראל - היא מדינת תל-אביב"
במילים אלו, פחות או יותר, תסתיים כפי הנראה הכרזת העצמאות של מדינת תל אביב, שנראית קרובה מאי פעם...

— מתוך מאמר של תומר לוטן באתר ynet, מרץ 2012

מבחינה פוליטית השימוש הנפוץ הוא לתיאור הצד השמאלי בקשת הפוליטית ולפעמים לתיאור מעוזו השמאל הקיצוני כאשר התיאור "מדינה" בא לבטא ניתוק הקבוצה משאר מדינת ישראל או מצרכי ציבורים גדולים אשר אינם שייכים להלך הרוח של הקבוצה התל אביבית. לפעמים מופנית ביקורת כלפי הקבוצה כי היא פועלת באופן שתלטני ובעלת אחיזה בנקודות מפתח בממסד ובמערכת המשפט ולאו דווקא לטובת הכלל. התבטאות חריפה לדוגמה הושמעה מהרב אביחי רונצקי, הרב הצבאי הראשי לשעבר כשנשאל:

"אתה יושב לך ככה ב'עק וועלט' (תרגום: סוף העולם), באיתמר. למה?"
וענה: "כי אני שונא את מדינת תל אביב. שם זה שיח אחר לגמרי, עם חלונות ראווה (בבוז) וסלוני כלות".

— מתוך ריאיון עם הרב רונצקי, באתר כיכר השבת, יוני 2010

כתבה עם הכותרת "**מדינת תל אביב** זה לא ישראל"
בעיתון גלובס, ינואר 2010

התנגדות ל"מדינת תל אביב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב, מתעבה "טבעת חנק" של ערביי ארץ ישראל סביב מדינת תל אביב, מצפון הארץ, דרך הגליל, השומרון, ירושלים, הר חברון, מרחב הבדווים בדרום ורצועת עזה. הם מזהירים שאם תימשך המגמה הדמוגרפית, תל אביב עלולה להפוך למצדה. בחזונם, התהליך בו מדינת תל אביב "יונקת לתוכה את כל הדור הצעיר של יהודי השוליים הלאומיים" ומצמיחה "מדינה בתוך מדינה", יביא לכך ש"מדינת תל אביב" תאיים על קיומה של מדינת ישראל. לטענתם, את מדינת תל אביב מנהלים אילי ההון, תוך התעלמות מצרכיה של מדינת ישראל. כדי לשנות את המגמה ו"להציל את ישראל", ממליצים סופר וביסטרוב בין היתר להעביר את משרדי השלטון, ובכללם גם המטכ"ל וזרועות הביטחון, מ"מדינת תל אביב" לירושלים. העברת מוסדות אלה תאלץ גם את "התקשורת התל אביבית" להגיע מדי יום לבירת ישראל^[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעות להקמת מדינה יהודית חדשה כמחאה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעוז עזריהו, שבויה בדימויה: קיצור תולדותיה וקווים לדמותה של מדינת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2021.
מעוז עזריהו, תל אביב העיר האמיתית: מיתוגרפיה היסטורית, אוניברסיטת בן-גוריון, 2005.