מדינת האטיי
 | |
 | |
| המנון לאומי | מארש העצמאות (İstiklâl Marşı) |
|---|---|
| ממשל | |
| משטר | רפובליקה |
| שפה נפוצה | טורקית, ערבית |
| עיר בירה |
אנטקיה 36°12′N 36°09′E / 36.200°N 36.150°E (והעיר הגדולה ביותר) |
| רשות מחוקקת |
National Assembly of Hatay State  |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| תאריכי הקמה |
7 בספטמבר 1938 |
| תאריכי פירוק |
29 ביוני 1939 |
| ישות קודמת |
סנג'ק אלכסנדרטה, המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון, הרפובליקה הסורית הראשונה |
| ישות יורשת |
נפת האטיי |
| שטח בעבר | 4,700 קמ"ר (נכון ל־1938) |
| אוכלוסייה בעבר | 234,379 (נכון ל־1938) |
  | |
.jpg)
מדינת האטיי (בטורקית: Hatay devleti) הייתה רפובליקה שהתקיימה באזור האטיי בדרום אסיה הקטנה במשך כ-11 חודשים, החל בסוף שנת 1938 עת פרשה מהמנדט הצרפתי על סוריה, ועד למחצית שנת 1939, עת סופחה לטורקיה. שטחה של מדינת האטיי הוכרז זמן קצר לאחר הסיפוח כנפת האטיי וצורפו אליה שלוש תת-הנפות (İlçeler) של דרטייל (Dörtyol), ארזין (Erzin) והאסה (Hassa) בצפונה. סיפוחה של מדינת האטיי לטורקיה היה השינוי האחרון בגבולותיה. סוריה לא הכירה בריבונות הטורקית בהאטיי ובין שתי המדינות שררה מתיחות בעניין זה עד סוף שנת 2004 עת נשיא סוריה בשאר אל-אסד הודיע באופן רשמי כי סוריה ויתרה על דרישותיה בהאטיי[1].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם סופה של מלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הבריטי את צפון עיראק וסוריה של ימינו והגיע גם לאזור האטיי. זמן קצר לאחר מכן נכנסו כוחות צרפת לאזור מכוח חלוקת השליטה במזרח התיכון כפי שנוסחה בין בריטניה לצרפת בהסכם סייקס–פיקו ב-1916. מלחמת טורקיה–צרפת בדרום אסיה הקטנה באה לסיומה בהסכם אנקרה אשר נחתם ביום 20 באוקטובר 1921. לפי הסכם זה נסוגו הצרפתים משטחי דרום אנטוליה עליהם השתלטו, ובתמורה הכירו הטורקים במנדט הצרפתי על סוריה. אזור האטיי שנודע אותה עת כסנג'ק אלכסנדרטה הוכר כאזור אוטונומי בשל האוכלוסייה הטורקית הניכרת שהתגוררה בו. נוסף על הטורקים התגוררו בחבל בני לאומים רבים אחרים ובהם ערבים בני דתות שונות, יהודים, אשורים, כורדים, אלווים וארמנים. ב-1925 סופח החבל למנדט הצרפתי על סוריה אך עדיין נהנה ממעמד מנהלי נפרד.
הקמת מדינת האטיי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש מרץ 1936 נפתחו שיחות בין צרפת לסורים בעניין עצמאותה של סוריה, ושישה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 1936, נחתם הסכם בדבר הענקת עצמאות הדרגתית לסוריה. די היה בכך כדי לעורר מהומות אתניות בחבל אלכסנדרטה. ממשלת טורקיה הביאה את ענינו של החבל בפני חבר הלאומים בטענה כי האוכלוסייה הטורקית בחבל נמצאת תחת איום. מוסטפא כמאל אטאטורק דרש כי החבל, שלו העניק את השם "האטיי", יסופח לטורקיה בשל כך שרוב אוכלוסייתו הייתה טורקית. בתיווכו של חבר הלאומים, הוכרז החבל כאוטונומי בחודש נובמבר 1937, וזכה למעמד מיוחד במסגרת המנדט הצרפתי. החבל הוגדר כחלק מהמנדט, אך כקשור הן לטורקיה והן לצרפת בכל הקשור להגנתו. ב-1938 קיימו הצרפתים מפקד אוכלוסין בפיקוח בינלאומי ולפיו חולקו המושבים באספת החבל. מ-40 המושבים באספה הוענקו 22 לטורקים, 9 לאלווים, 5 לארמנים, 2 לערבים סונים ו-2 לערבים נוצרים. ב-4 ביולי 1938 חתמו צרפת וטורקיה הסכם דו צדדי בעניין מעמדו של חבל אלכסנדרטה ואספת החבל התכנסה לאחר עריכת בחירות ב-22 ביולי 1938.
בתואנה כי בין האוכלוסייה הטורקית לערבית פרצו מהומות, הכריזה האספה ב-2 בספטמבר 1938 על ניתוקו של החבל מהמנדט הסורי ועל הפיכתו לרפובליקה עצמאית, היא מדינת האטיי. המדינה החדשה אימצה דגל דומה להפליא לדגל טורקיה, וההבדל היחיד בין השניים היה הכוכב הלבן המופיע בדגל הטורקי שהפך לחלול בדגלה של מדינת האטיי. מארש העצמאות (İstiklâl Marşı), המנון טורקיה, אומץ כהמנונה של המדינה. ב-6 בפברואר 1939 הוחל החוק הטורקי במדינת האטיי וב-13 במרץ 1939 הונהגה בה הלירה הטורקית כהילך החוקי. הלכה למעשה נשלטה מדינת האטיי על ידי טורקיה: נשיאה טייפור סקמן (Tayfur Sökmen) היה חבר הפרלמנט הטורקי בעברו, וראש ממשלתה אבדורחמן מלק (Abdurrahman Melek) אף כיהן בפרלמנט הטורקי במקביל לחלק מכהונתו במדינת האטיי.
הסיפוח לטורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות משאל עם עליו הורתה אספת החבל, היא החליטה ב-23 ביוני 1939 על הצטרפותו של החבל לרפובליקה הטורקית וצרפת נתנה את הסכמתה לצעד. ב-7 ביולי 1939 הפכה מדינת האטיי לנפת האטיי בטורקיה, ואליה צורפו שלוש תת-נפות טורקיות אשר הגדילו את חלקה של האוכלוסייה הטורקית בסך אוכלוסיית הנפה. ההרכב האתני בנפה השתנה גם בשל כך שארמנים וערבים רבים עזבו את נפת האטיי ועברו להתגורר בסוריה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Turkey singing a new tune, Haaretz on line, January 9, 2005