מדינות גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גרמניה היא פדרציה המורכבת מ-16 מדינות פדרליות – Bundesländer (בּוּנדֶסלֶנדֶר; ביחיד: Bundesland, בּוּנדֶסלַנד) – שכל אחת מהן ריבונית באופן חלקי. לכל אחת מהמדינות עיר בירה, ממשלה, ומוסדות משלה. לברלין ולהמבורג אין ערי בירה, שכן הן ערי-מדינה; בתחומי מדינת ברמן, הנחשבת גם היא לעיר-מדינה, כלולות שתי ערים, והעיר ברמן היא עיר הבירה של מדינת ברמן. פיזור האוכלוסין במדינות השונות איננו אחיד: כמחצית מאוכלוסיית גרמניה חיה בשלוש המדינות המאוכלסות ביותר – נורדריין-וסטפאליה, בוואריה, ובאדן-וירטמברג; המחצית השנייה פזורה על פני 13 המדינות הפדרליות האחרות.

כמעט מאז ומתמיד המסורת הפדרליסטית שלטה בגרמניה. מותו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית שטאופן ששלטה באימפריה הביאה את גרמניה למצב של התפוררות ופיצול של המשטר, והמערכת הפיאודלית נשברה למכלול של נסיכויות עצמאיות בעלות זיקה רופפת ביניהן. המדינות הפדרליות שמרכיבות את הרפובליקה כיום מבוססות על שרידיהן של מדינות ונסיכויות היסטוריות שהרכיבו את האימפריה הרומית הקדושה, הקונפדרציה הגרמנית, הקונפדרציה הצפון-גרמנית, הקיסרות הגרמנית ורפובליקת ויימאר.

כל אחת מהמדינות מספקת את חלקה בהיסטוריה התרבותית של גרמניה, וכל אחת מהן מאופיינת במנהגים שונים, תרבות שונה, ניבים מקומיים וסגנון אדריכלי שונה.

המדינות הפדרליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה מדינות גרמניה היו תחת שליטתן של כל ארבעת אזורי הכיבוש בגרמניה. ובמקביל חולקה גם העיר ברלין לארבעה אזורים. ב-1949 המדינות בשלושת האזורים המערביים הקימו את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הלוא הוא שמה הרשמי של גרמניה המערבית. זאת בניגוד להתפתחות שלאחר המלחמה באוסטריה, שם הבונד (Bund; פדרציה) הוקמה לראשונה, ולאחר מכן מדינות בודדות נוצרו כיחידות פדרליות.

מקור השימוש במונח "Länder" ("לֶנדר") לתיאור מדינות פדרליות בגרמניה בחוקת ויימאר משנת 1919. קודם לכן, המדינות שהרכיבו את הקיסרות הגרמנית נקראו "Staaten" ("שטאטן"). כיום המונח הגרמני המקובל הוא "Bundesland", אך אינו רשמי – הן מחוקת ויימאר והן מחוקת גרמניה המודרנית. שלוש מדינות קרויות "Freistaat" (פרַיישטאט – "מדינה חופשית"): בוואריה (מ-1919), סקסוניה (מ-1990), ותורינגיה (מ-1994).

סמל מדינה תאריך הצטרפות ראש הממשלה תמונה מפלגה נציגים בבונדסראט שטח בקמ"ר אוכלוסייה באלפים (2018) צפיפות לקמ"ר עיר בירה קוד תקן
באדן-וירטמברג
Baden-Württemberg
1952 וינפריד קרטשמן מפלגת הירוקים
סוציאל-דמוקרטית
6 35,752 11,069 310 שטוטגרט
Stuttgart
BW
בוואריה
Bayern
באיֶירְן
1949 מרקוס זודר סוציאלי-נוצרי

הבוחרים החופשיים

6 70,552 13,077 185 מינכן
München
BY
ברלין
Berlin
1990 מיכאל מילר סוציאל-דמוקרטית
נוצרית-דמוקרטית
4 892 3ֿ,645 4,088 BE
ברנדנבורג
Brandenburg
1990 דיטמר ווידקה סוציאל-דמוקרטית
די לינקה
4 29,479 2,512 85 פוטסדאם
Potsdam
BB
ברמן
Bremen
1949 קרסטן זילינג סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 419 683 1,599 HB
המבורג
Hamburg
1949 פטר צ'נצ'ר סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 755 1,841 2,366 HH
הסן
Hessen
1949 פוֹלקַר בּוּפיר נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
5 21,115 6,266 293 ויסבאדן
Wiesbaden
HE
מקלנבורג-מערב פומרניה
Mecklenburg-Vorpommern
מקלנבורג-פורפומרן
1990 מנואלה שווזיג סוציאל-דמוקרטית
נוצרית-דמוקרטית
3 23,180 1,610 69 שוורין
Schwerin
MV
סקסוניה התחתונה
Niedersachsen
נידרזאקסן
1949 שטפן וייל נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
6 47,609 7,982 167 הנובר
Hannover
NI
נורדריין-וסטפאליה
Nordrhein-Westfalen
נורדריין-וסטפאלן
1949 ארמין לאשט נוצרית-דמוקרטית
הדמוקרטית-החופשית
6 34,085 17,933 524 דיסלדורף
Düsseldorf
NW
ריינלנד-פפאלץ
Rheinland-Pfalz
1949 מלו דרייר סוציאל-דמוקרטית 4 19,853 4,084 204 מיינץ
Mainz
RP
חבל הסאר
Saarland
זארלנד
1957 טוביאס האנס נוצרית-דמוקרטית
סוציאל-דמוקרטית
3 2,569 991 388 זארבריקן
Saarbrücken
SL
סקסוניה
Sachsen
זאקסן
1990 מיכאל קרצ'מר נוצרית-דמוקרטית
סוציאל-דמוקרטית
4 18,416 4,077 221 דרזדן
Dresden
SN
סקסוניה-אנהלט
Sachsen-Anhalt
זאקסן-אנהלט
1990 ריינר האזלוף נוצרית-דמוקרטית
סוציאל-דמוקרטית

מפלגת הירוקים

4 20,446 2,208 110 מגדבורג
Magdeburg
ST
שלזוויג-הולשטיין
Schleswig-Holstein
1949 דניאל גינתר נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית

מפלגת הירוקים

4 15,799 2,897 181 קיל
Kiel
SH
תורינגיה
Thüringen
תירינגן
1990 בודו רמלוב די לינקה
סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
4 16,172 2,143[1] 130 ארפורט
Erfurt
TH

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של מדינות גרמניה הנוכחיות הנמצאות לגמרי או בעיקר בגבולותיה הישנים של הקיסרות הגרמנית שתחת הנהגת ממלכת פרוסיה.

לפדרליזם מסורת ארוכת שנים בגרמניה; האימפריה הרומית הקדושה הייתה מורכבת ממספר רב של מדינות קטנות ("Kleinstaaterei"; קליינשטאטריי). מספר השטחים הוקטן במידה ניכרת במהלך המלחמות הנפוליאוניות. לאחר קונגרס וינה הוקמה הקונפדרציה הגרמנית שהורכבה מ-39 מדינות. הקונפדרציה פורקה לאחר מלחמת שבעת השבועות ובמקומה קמה הקונפדרציה הצפון-גרמנית תחת הנהגתה של ממלכת פרוסיה; מלחמה זו הביאה את פרוסיה למעמד דומיננטי בגרמניה, והלאומיות הגרמנית הכריחה את המדינות העצמאיות הנותרות לכרות ברית עם פרוסיה במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה (18701871), ולאחר מכן להיעתר להמלכת וילהלם הראשון כקיסר גרמניה. הקיסרות הגרמנית החדשה כללה 25 מדינות (שלוש מהן ערי הנזה) והישות הטריטוריאלית אלזס-לורן. הקיסרות נשלטה בידי פרוסיה, ששלטה ב-65% משטחה ו-62% מאוכלוסייתה. לאחר האבדות הטריטוריאליות שפקדו את גרמניה במסגרת חוזה ורסאי, המדינות הנותרות המשיכו כרפובליקות. מדינות אלו בוטלו בהדרגה, דה פקטו, תחת המשטר הנאצי במהלך תהליך הגלייכשלטונג (האחדה).

בתקופת הכיבוש של בעלות הברית על גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה גבולות המדינות נוסחו מחדש על ידי הממשלות הצבאיות של בעלות הברית; אף מדינה לא היוותה יותר מ-30% מהאוכלוסייה או הטריטוריה; הדבר נעשה על מנת למנוע מצב שבו מדינה כלשהי תחזיק בהשפעה דומיננטית כפי שאירע בעבר עם פרוסיה. תחילה, רק חלק מהמדינות שלפי המלחמה נותרו כפי שהיו: חלק מבאדן, בוואריה, ברמן, המבורג, סקסוניה ותורינגיה; המדינות המוקפות, ריינלנד-פפאלץ, נורדריין-וסטפאליה וסקסוניה-אנהלט חבו את קיומם של כוחות הכיבוש ונוצרו מתוך מחוזות פרוסים ומדינות קטנות יותר.

עם ייסודה, גרמניה המערבית הורכבה מ-11 מדינות. אלה צומצמו ל-9 מדינות ב-1952 כאשר 3 מתוכן (דרום באדן, וירטמברג-הוהנצולרן ווירטמברג-באדן) התמזגו למדינה חדשה בשם באדן-וירטמברג. ב-1957, כאשר הוחזר חבל הסאר מכיבוש צרפתי, כללה המדינה כ-10 מדינות פדרליות, אלו מכונות היום "המדינות הישנות". ברלין המערבית הייתה תחת הריבונות המערבית של בעלות הברית והיא הייתה בפועל מובלעת של גרמניה המערבית אולם דה יורה הייתה שטח כבוש.

גרמניה המזרחית הורכבה מ-5 מדינות (ברנדנבורג, מקלנבורג-מערב פומרניה, סקסוניה, סקסוניה-אנהלט ותורינגיה). ב-1952 בוטלה החלוקה למדינות ובמקומם המדינה חולקה ל-14 מחוזות מנהליים. השליטה הסובייטית בברלין המזרחית (אף על פי שרשמית הייתה בעלת מעמד זהה לזו של ברלין המערבית) הכריזה עליה כבירתה של גרמניה המזרחית וכמחוז ה-15 שלה.

לקראת איחוד גרמניה המחודש ב-3 באוקטובר 1990 נוצרו מחדש חמש המדינות בגרמניה המזרחית שהרכיבו אותה בעבר. מחוז ברלין המזרחית לשעבר מוזג עם ברלין המערבית ליצירת מדינה חדשה. מעתה כוללת גרמניה 16 מדינות פדרליות: 10 המדינות "הישנות" של גרמניה המערבית ו-5 המדינות "החדשות" של גרמניה המזרחית בנוסף למדינת ברלין החדשה. בחוקת גרמניה שתוקנה לאחר האיחוד נקבע כי באפשרות המדינות לנהל הסכמים עם מדינות חוץ בתחום מיומנותן ובהסכמת הממשלה הפדרלית.

מבנה הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, החוקה הפדרלית, קובע כי המבנה של הממשלה בכל מדינה פדרלית חייב "להתאים את העקרונות של הממשל הרפובליקני, הדמוקרטי והחברתי בהתבסס על שלטון החוק". רוב המדינות כפופות לממשלה בראשות ראש ממשלה (המכונה בגרמנית Ministerpräsident, שפירושו "שר-נשיא") לצד גוף מחוקק חד-ביתי הנקרא "לנדטאג".

המדינות הן רפובליקות פרלמנטריות, והיחסים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת שלהן משקפים את המערכת הפדרלית: המחוקקים נבחרים בידי התושבים לתקופת כהונה של כ-4 או 5 שנים (תלוי במדינה), וראש הממשלה נבחר ברוב קולות על ידי חברי הלנדטאג.

ממשלותיהן של ערי המדינה (ברלין, ברמן והמבורג) הן סנאטים. בשלוש המדינות החופשיות (בוואריה, תורינגיה וסקסוניה) הממשלה מכונה "ממשלת המדינה" (Staatsregierung), ובעשר המדינות האחרות – "ממשלת הארץ" (Landesregierung). קודם ל-1 בינואר 2000 הורכב הפרלמנט של בוואריה משני בתים (בית תחתון ובית עליון, שנקרא סנאט) והסנאט מנציגי הקבוצות החברתיות והכלכליות הדומיננטיות של המדינה. הסנאט בוטל בעקבות משאל עם שנערך שנתיים קודם לכן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדינות גרמניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוכלוסיית תורינגיה נכון לספטמבר 2019 [1]