מדינות גרמניה

סקסוניה התחתונה

ברמן

המבורג

מקלנבורג
מערב פומרניה

סקסוניה-אנהלט

סקסוניה

ברנדנבורג

ברלין

תורינגיה

הסן

נורדריין-וסטפאליה

ריינלנד-פפאלץ

בוואריה

באדן-וירטמברג

חבל הסאר

שלזוויג-הולשטיין

גרמניה היא פדרציה המורכבת מ-16 מדינות פדרליות – Bundesländer (בּוּנדֶסלֶנדֶר; ביחיד: Bundesland, בּוּנדֶסלַנד) – שכל אחת מהן ריבונית באופן חלקי. לכל אחת מהמדינות עיר בירה, ממשלה, ומוסדות משלה. לברלין ולהמבורג אין ערי בירה, שכן הן ערי-מדינה; בתחומי מדינת ברמן, הנחשבת גם היא לעיר-מדינה, כלולות שתי ערים, והעיר ברמן היא עיר הבירה של מדינת ברמן. פיזור האוכלוסין במדינות השונות איננו אחיד: כמחצית מאוכלוסיית גרמניה חיה בשלוש המדינות המאוכלסות ביותר – נורדריין-וסטפאליה, בוואריה, ובאדן-וירטמברג; המחצית השנייה פזורה על פני 13 המדינות הפדרליות האחרות.

כמעט מאז ומתמיד המסורת הפדרליסטית שלטה בגרמניה. מותו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית שטאופן ששלטה באימפריה הביאה את גרמניה למצב של התפוררות ופיצול של המשטר, והמערכת הפיאודלית נשברה למכלול של נסיכויות עצמאיות בעלות זיקה רופפת ביניהן. המדינות הפדרליות שמרכיבות את הרפובליקה כיום מבוססות על שרידיהן של מדינות ונסיכויות היסטוריות שהרכיבו את האימפריה הרומית הקדושה, הקונפדרציה הגרמנית, הקונפדרציה הצפון-גרמנית, הקיסרות הגרמנית ורפובליקת ויימאר.

כל אחת מהמדינות מספקת את חלקה בהיסטוריה התרבותית של גרמניה, וכל אחת מהן מאופיינת במנהגים שונים, תרבות שונה, ניבים מקומיים וסגנון אדריכלי שונה.

המדינות הפדרליות

לאחר מלחמת העולם השנייה מדינות גרמניה היו תחת שליטתן של כל ארבעת אזורי הכיבוש בגרמניה. ובמקביל חולקה גם העיר ברלין לארבעה אזורים. ב-1949 המדינות בשלושת האזורים המערביים הקימו את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הלוא הוא שמה הרשמי של גרמניה המערבית. זאת בניגוד להתפתחות שלאחר המלחמה באוסטריה, שם הבונד (Bund; פדרציה) הוקמה לראשונה, ולאחר מכן מדינות בודדות נוצרו כיחידות פדרליות.

מקור השימוש במונח "Länder" ("לֶנדר") לתיאור מדינות פדרליות בגרמניה בחוקת ויימאר משנת 1919. קודם לכן, המדינות שהרכיבו את הקיסרות הגרמנית נקראו "Staaten" ("שטאטן"). כיום המונח הגרמני המקובל הוא "Bundesland", אך אינו רשמי – הן מחוקת ויימאר והן מחוקת גרמניה המודרנית. שלוש מדינות קרויות "Freistaat" (פרַיישטאט – "מדינה חופשית"): בוואריה (מ-1919), סקסוניה (מ-1990), ותורינגיה (מ-1994).

סמל	מדינה	תאריך הצטרפות	ראש הממשלה	תמונה	מפלגה	נציגים בבונדסראט	שטח בקמ"ר	אוכלוסייה באלפים (2018)	צפיפות לקמ"ר	עיר בירה	קוד תקן
	באדן-וירטמברג Baden-Württemberg	1952	וינפריד קרטשמן		מפלגת הירוקים סוציאל-דמוקרטית	6	35,752	11,069	310	שטוטגרט Stuttgart	BW
	בוואריה Bayern באיֶירְן	1949	מרקוס זודר		סוציאלי-נוצרי הבוחרים החופשיים	6	70,552	13,077	185	מינכן München	BY
	ברלין Berlin	1990	מיכאל מילר		סוציאל-דמוקרטית נוצרית-דמוקרטית	4	892	3ֿ,645	4,088	–	BE
	ברנדנבורג Brandenburg	1990	דיטמר ווידקה		סוציאל-דמוקרטית די לינקה	4	29,479	2,512	85	פוטסדאם Potsdam	BB
	ברמן Bremen	1949	קרסטן זילינג		סוציאל-דמוקרטית מפלגת הירוקים	3	419	683	1,599	–	HB
	המבורג Hamburg	1949	פטר צ'נצ'ר		סוציאל-דמוקרטית מפלגת הירוקים	3	755	1,841	2,366	–	HH
	הסן Hessen	1949	פוֹלקַר בּוּפיר		נוצרית-דמוקרטית חופשית-דמוקרטית	5	21,115	6,266	293	ויסבאדן Wiesbaden	HE
	מקלנבורג-מערב פומרניה Mecklenburg-Vorpommern מקלנבורג-פורפומרן	1990	מנואלה שווזיג		סוציאל-דמוקרטית נוצרית-דמוקרטית	3	23,180	1,610	69	שוורין Schwerin	MV
	סקסוניה התחתונה Niedersachsen נידרזאקסן	1949	שטפן וייל		נוצרית-דמוקרטית חופשית-דמוקרטית	6	47,609	7,982	167	הנובר Hannover	NI
	נורדריין-וסטפאליה Nordrhein-Westfalen נורדריין-וסטפאלן	1949	ארמין לאשט		נוצרית-דמוקרטית הדמוקרטית-החופשית	6	34,085	17,933	524	דיסלדורף Düsseldorf	NW
	ריינלנד-פפאלץ Rheinland-Pfalz	1949	מלו דרייר		סוציאל-דמוקרטית	4	19,853	4,084	204	מיינץ Mainz	RP
	חבל הסאר Saarland זארלנד	1957	טוביאס האנס		נוצרית-דמוקרטית סוציאל-דמוקרטית	3	2,569	991	388	זארבריקן Saarbrücken	SL
	סקסוניה Sachsen זאקסן	1990	מיכאל קרצ'מר		נוצרית-דמוקרטית סוציאל-דמוקרטית	4	18,416	4,077	221	דרזדן Dresden	SN
	סקסוניה-אנהלט Sachsen-Anhalt זאקסן-אנהלט	1990	ריינר האזלוף		נוצרית-דמוקרטית סוציאל-דמוקרטית מפלגת הירוקים	4	20,446	2,208	110	מגדבורג Magdeburg	ST
	שלזוויג-הולשטיין Schleswig-Holstein	1949	דניאל גינתר		נוצרית-דמוקרטית חופשית-דמוקרטית מפלגת הירוקים	4	15,799	2,897	181	קיל Kiel	SH
	תורינגיה Thüringen תירינגן	1990	בודו רמלוב		די לינקה סוציאל-דמוקרטית מפלגת הירוקים	4	16,172	2,143	130	ארפורט Erfurt	TH

היסטוריה

מפה של מדינות גרמניה הנוכחיות הנמצאות לגמרי או בעיקר בגבולותיה הישנים של הקיסרות הגרמנית שתחת הנהגת ממלכת פרוסיה.

לפדרליזם מסורת ארוכת שנים בגרמניה; האימפריה הרומית הקדושה הייתה מורכבת ממספר רב של מדינות קטנות ("Kleinstaaterei"; קליינשטאטריי). מספר השטחים הוקטן במידה ניכרת במהלך המלחמות הנפוליאוניות. לאחר קונגרס וינה הוקמה הקונפדרציה הגרמנית שהורכבה מ-39 מדינות. הקונפדרציה פורקה לאחר מלחמת שבעת השבועות ובמקומה קמה הקונפדרציה הצפון-גרמנית תחת הנהגתה של ממלכת פרוסיה; מלחמה זו הביאה את פרוסיה למעמד דומיננטי בגרמניה, והלאומיות הגרמנית הכריחה את המדינות העצמאיות הנותרות לכרות ברית עם פרוסיה במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה (1870 – 1871), ולאחר מכן להיעתר להמלכת וילהלם הראשון כקיסר גרמניה. הקיסרות הגרמנית החדשה כללה 25 מדינות (שלוש מהן ערי הנזה) והישות הטריטוריאלית אלזס-לורן. הקיסרות נשלטה בידי פרוסיה, ששלטה ב-65% משטחה ו-62% מאוכלוסייתה. לאחר האבדות הטריטוריאליות שפקדו את גרמניה במסגרת חוזה ורסאי, המדינות הנותרות המשיכו כרפובליקות. מדינות אלו בוטלו בהדרגה, דה פקטו, תחת המשטר הנאצי במהלך תהליך הגלייכשלטונג (האחדה).

בתקופת הכיבוש של בעלות הברית על גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה גבולות המדינות נוסחו מחדש על ידי הממשלות הצבאיות של בעלות הברית; אף מדינה לא היוותה יותר מ-30% מהאוכלוסייה או הטריטוריה; הדבר נעשה על מנת למנוע מצב שבו מדינה כלשהי תחזיק בהשפעה דומיננטית כפי שאירע בעבר עם פרוסיה. תחילה, רק חלק מהמדינות שלפי המלחמה נותרו כפי שהיו: חלק מבאדן, בוואריה, ברמן, המבורג, סקסוניה ותורינגיה; המדינות המוקפות, ריינלנד-פפאלץ, נורדריין-וסטפאליה וסקסוניה-אנהלט חבו את קיומם של כוחות הכיבוש ונוצרו מתוך מחוזות פרוסים ומדינות קטנות יותר.

עם ייסודה, גרמניה המערבית הורכבה מ-11 מדינות. אלה צומצמו ל-9 מדינות ב-1952 כאשר 3 מתוכן (דרום באדן, וירטמברג-הוהנצולרן ווירטמברג-באדן) התמזגו למדינה חדשה בשם באדן-וירטמברג. ב-1957, כאשר הוחזר חבל הסאר מכיבוש צרפתי, כללה המדינה כ-10 מדינות פדרליות, אלו מכונות היום "המדינות הישנות". ברלין המערבית הייתה תחת הריבונות המערבית של בעלות הברית והיא הייתה בפועל מובלעת של גרמניה המערבית אולם דה יורה הייתה שטח כבוש.

גרמניה המזרחית הורכבה מ-5 מדינות (ברנדנבורג, מקלנבורג-מערב פומרניה, סקסוניה, סקסוניה-אנהלט ותורינגיה). ב-1952 בוטלה החלוקה למדינות ובמקומם המדינה חולקה ל-14 מחוזות מנהליים. השליטה הסובייטית בברלין המזרחית (אף על פי שרשמית הייתה בעלת מעמד זהה לזו של ברלין המערבית) הכריזה עליה כבירתה של גרמניה המזרחית וכמחוז ה-15 שלה.

לקראת איחוד גרמניה המחודש ב-3 באוקטובר 1990 נוצרו מחדש חמש המדינות בגרמניה המזרחית שהרכיבו אותה בעבר. מחוז ברלין המזרחית לשעבר מוזג עם ברלין המערבית ליצירת מדינה חדשה. מעתה כוללת גרמניה 16 מדינות פדרליות: 10 המדינות "הישנות" של גרמניה המערבית ו-5 המדינות "החדשות" של גרמניה המזרחית בנוסף למדינת ברלין החדשה. בחוקת גרמניה שתוקנה לאחר האיחוד נקבע כי באפשרות המדינות לנהל הסכמים עם מדינות חוץ בתחום מיומנותן ובהסכמת הממשלה הפדרלית.

מבנה הממשלה

חוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, החוקה הפדרלית, קובע כי המבנה של הממשלה בכל מדינה פדרלית חייב "להתאים את העקרונות של הממשל הרפובליקני, הדמוקרטי והחברתי בהתבסס על שלטון החוק". רוב המדינות כפופות לממשלה בראשות ראש ממשלה (המכונה בגרמנית Ministerpräsident, שפירושו "שר-נשיא") לצד גוף מחוקק חד-ביתי הנקרא "לנדטאג".

המדינות הן רפובליקות פרלמנטריות, והיחסים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת שלהן משקפים את המערכת הפדרלית: המחוקקים נבחרים בידי התושבים לתקופת כהונה של כ-4 או 5 שנים (תלוי במדינה), וראש הממשלה נבחר ברוב קולות על ידי חברי הלנדטאג.

ממשלותיהן של ערי המדינה (ברלין, ברמן והמבורג) הן סנאטים. בשלוש המדינות החופשיות (בוואריה, תורינגיה וסקסוניה) הממשלה מכונה "ממשלת המדינה" (Staatsregierung), ובעשר המדינות האחרות – "ממשלת הארץ" (Landesregierung). קודם ל-1 בינואר 2000 הורכב הפרלמנט של בוואריה משני בתים (בית תחתון ובית עליון, שנקרא סנאט) והסנאט מנציגי הקבוצות החברתיות והכלכליות הדומיננטיות של המדינה. הסנאט בוטל בעקבות משאל עם שנערך שנתיים קודם לכן.

ראו גם

• רשימת ערי גרמניה שנכתב עליהן ערך בוויקיפדיה העברית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מדינות גרמניה בוויקישיתוף