מדיה באיראן
המדיה באיראן שייכת לגופים פרטיים וציבוריים, אך מנוטרת ונשלטת על ידי המשטר. כלי התקשורת באיראן כוללים סוכנויות חדשות, עיתונים, בלוגים, מגזינים, ותחנות טלוויזיה. רוב העיתונים במדינה הם בפרסית אך קיימים גם כאלו באנגלית ושפות אחרות. עיתונים חשובים באיראן כאטלא'אט, קייהן, איראן דיילי, וטהראן טיימס, יוצאים במהדורה כפולה פרסית ואנגלית. קיימים מספר שידורים זרים במדינה בשפה הפרסית, ובתוכם קול ישראל בפרסית ורדיו פרדה, אך אלו סובלים לעיתים מחסימות יזומות מצד המשטר.
בשנת 2000 תואר המנהיג העליון של איראן האייתולה עלי ח'אמנאי על ידי הוועד להגנה על עיתונאים כ"אחד מעשרת האויבים הגדולים של העיתונות וחופש הביטוי".[1]
פיקוח וצנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צנזורה באיראן
בית משפט מיוחד באיראן מגדיר את קווי האיסור וההיתר באשר לתצרוכת המדיה, ועשוי לעכב ולמנוע פרסומים שונים ואף לשלול היתרים לעסוק בתחום. בבית המשפט קיים חבר מושבעים אשר תפקידו לבחון את החומרים המובאים לפניו ולהחליט האם קיימים בהם תכנים אנטי- דתיים, לשון הרע, או פגיעה באינטרסים הלאומיים. משנת 1999 הביא בית המשפט לסגירתם של כתבי-עת ועיתונים רבים אשר היו בעלי קווים רפורמיסטיים. קיים משרד ממשלתי נוסף אשר תפקידו לפקח על המדיה באיראן ולספק רישיונות לעיסוק בתחום. המשרד נקרא הסוכנות לתרבות והכוונה אסלאמית. הממשלה מעסיקה חברת צנזורה מהגדולות בעולם אשר תפקידם לחסום השפעות זרות המגיעות לדעתם בעיקר מהתקשורת המערבית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל איראן | ||
