מגוב

מגוב (באנגלית אמריקאית: Mine plow, באנגלית בריטית: Mine plough) הוא התקן הנדסי המותקן על רכב קרבי משוריין כגון טנקים, נגמ"שים, רכב הנדסה קרבית וציוד מכני הנדסי שתפקידו לפלס דרך נקייה ממוקשים, ולאפשר לכלי רכב אחרים לנסוע בעקבותיו.

ישנם מספר סוגי מגובים:

מגוב רציף - מעין כף דחפור בצורת V שננעצת בקרקע ומסיטה מוקשים הצידה או הופכת אותם.
מגוב נוכרי - זוג גלגלים כבדים בקדמת הרק"מ ש"חורשים" את הקרקע ומפוצצים מוקשים לפני הזחלים של הכלי. נקרא באנגלית Mine roller (אנ').
מגוב מורג - התקן ובו תוף מסתובב אליו מחוברות שלשלאות כבדות החובטות בקרקע ומפוצצות את המוקשים.

המגוב הפשוט מכולם, ואחד היעילים שבהם, הוא המגוב הרציף. המגוב דוחף מוקשים שקבורים בקרקע הצידה, ובכך מסיט אותם מהדרך שבה נוסע הכלי, או הופך אותם: מאחר שמוקשי נ"ט מתבססים על פיצוץ מרוכז כדי להשבית טנק, כאשר הם נהפכים על ראשם, עוצמת הפיצוץ שפוגעת בטנק יורדת באופן ניכר (בגלל שינוי כיוון הפיצוץ לכלפי מטה והרחקת הפצצה מגוף הטנק) ובדרך כלל גורמת נזק שולי בלבד לטנק, אם בכלל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, הצרפתים הרכיבו מגוב על הטנק רנו FT-17. השימוש המבצעי הראשון במגוב היה על ידי הדיוויזיה המשוריינת ה-79 הבריטים כאשר השתמשו במגוב "Bullshorn" על טנק צ'רצ'יל ב"חוף החרב" (Sword Beach) בזמן הפלישה לנורמנדי של בעלות הברית. טנק זה היה אחד ממספר כלי הנדסה קרבית שנקראו Hobart's Funnies (הוברט פאניס).

המגוב נמצא עדיין בשימוש יחידות הנדסה קרבית ויחידות שריון רבות.

צבא בריטניה פרש את הטרוג'ן (רכב הנדסה קרבית כבד על בסיס תובת צ'לנג'ר 2) באפגניסטן כדי לפתוח צירים ממוקשי נ"ט ומטעני גחון (מעין מוקשי נ"ט מאולתרים רבי עוצמה) שמהווים איום משמעותי על כלי הרק"מ והטנקים באפגניסטן. המגוב מפוצץ אותם בבטחה או דוחף אותם הצידה מהדרך בה נעים הכלים.^[1]

חיל ההנדסה הקרבית וחיל השריון של צה"ל משתמשים עד היום במגובים. על נגמ"שי הפומ"ה, הנמ"ר ההנדסי וטנקי המרכבה ניתן להתקין מגוב נוכרי, ועל דחפורי הדי-9 המשוריינים ניתן להתקין מגוב רציף. לעיתים קרובות, הדחפור משתמש בסכין הכבדה שלו לפוצץ מוקשים ולפתוח צירים, גם מבלי להתקין את המגוב הרציף הייעודי שפותח לצורך כך.