מגדל ירושלים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
רב-קומות, בית מלון  |
| מיקום |
 ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1965–1970 (כ־5 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1970 |
| אדריכל |
ראובן טרוסטלר |
| מידות | |
| קומות |
17 |
| קואורדינטות | 31°46′50″N 35°13′05″E / 31.78046227°N 35.21813965°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מגדל ירושלים  | |
  | |
מגדל ירושלים הוא רב הקומות הראשון בירושלים. הבניין משמש למלון ומשרדים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במגרש שבו שוכן המגדל נבנה בסוף המאה ה-19 בית מגורים גדול. הבית היה בבעלות ערבית אולם במקום התגוררו מספר משפחות יהודיות. לאחר מלחמת העצמאות הוכרז המבנה כנכס נפקדים ועבר לחזקת רשות הפיתוח. בראשית שנות ה-60 רכשה חברת הבנייה רסקו את המבנה ויזמה את הקמת המגדל. בשנת 1965 פונו 30 משפחות מהמבנה והוא נהרס[1]. המגדל תוכנן על ידי האדריכל ראובן טרוסטלר. הבנייה עצמה התבצעה בין השנים 1965 ל-1970. לאחר בניית המגדל נפרץ קו הגובה של ירושלים ונבנו מגדלים שונים בהם המגדלים בקריית וולפסון, מלון לאונרדו פלאזה, מגדל העיר ומרכז כלל, מהלך שעורר ביקורת עקב הפגיעה במרקם ההיסטורי של העיר[2].
המלון במגדל נפתח ביולי 1970[3]. בסוף 1970 עברו משרדי משרד השיכון למגדל[4]. בעבר שכנו במגדל גם משרדי מערכת השבועון האמריקאי "טיים" בישראל[5].
בשנת 1999 עבר המלון שיפוץ ושדרוג[6].
בדצמבר 2023 רכשה רשת מלונות פרימה את המלון תמורת כ-90 מליון שקל. הרשת הודיעה כי היא תשקיע כ-30 מיליון שקל נוספים בשדרוג החדרים ולובי המלון. המלון החל לפעול תחת שם חדש, מלון "פרימה ורה ירושלים"[7].
הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבניין, ששוכן ברחוב הלל במרכז ירושלים, נבנה בגובה של 17 קומות והיה לרב הקומות הראשון בירושלים. טרוסטלר תכנן לבניין שני אגפים, אגף לבית מלון ואגף למשרדים, מתחת לשני האגפים נבנו שתי קומות מסחריות. הבניין מחופה באבן נסורה ומחולק באמצעות "חלונות רצועה", חלונות אנכיים באגף המלון וחלונות אופקיים באגף המשרדים. הבחירה בסוג האבן ובחלונות הרצועה נעשה על מנת להוריד את הכובד של הבניין הגדול, שהיה חריג בסביבתו. מתחת לבניין נבנה חניון תת-קרקעי. בשנת 1984 נפל לוח אבן נסורה מחיפוי הבניין[8], ועיריית ירושלים דרשה שלוחות החיפוי בכל הבניין יחזקו בברגים לתוך המבנה[9].
אחת הכניסות למבנה ממוקמת ברחוב דרום (המחבר את רחוב הלל לרחוב שמאי) מול הכניסות לקולנוע אורנע וקולנוע אוריון לשעבר. בכניסה זו ממוקם פסאז' בו מספר חנויות. מתחם החנויות נקרא בפי הירושלמים "פסאז' רסקו"[10]. תחילה התמקמו בפסאז' מספר חנויות אופנה והוא זכה להצלחה אך כעבור זמן דעך[11]. ב-1981 נפתח במקום האולם הראשון והמרכזי בירושלים למשחקי ארקייד - "משחקי צמרת" - שכלל מכונות פינבול ומשחקי וידאו[12]. השילוב של הכניסות לבתי הקולנוע ואולמות משחקי המחשב הפכו את הכניסה לאתר בו התקבצו בני נוער רבים שנות ה-80.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד קרויאנקר, המשולש הירושלמי, ביוגרפיה אורבנית, ירושלים: הוצאת כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 2011.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר המלון (באנגלית)
- המלון באתר משרד התיירות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בניין משרדים בן 15 קומות יוקם בירושלים, על המשמר, 27 באפריל 1965
- ^ נחום ברנע, מגדלי בבל ושלום ירושלים, דבר, 4 באוגוסט 1972
- ^ פתיחת מלון "מגדל ירושלים" מסמלת מיפנה בפעולות רסקו, מעריב, 7 ביולי 1970
- ^ אהוד גוט, הושלמה העברת משרד השיכון לבירה, מעריב, 16 בדצמבר 1970
- ^ מיכל מרגלית, ירושלים: 65 שקל למ"ר בבניין רסקו, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2008
- ^ אביבה קרול, משרד התיירות אישר מענקים לשיפוץ מלונות בירושלים ובטבריה ב-50 מיליון ש', באתר גלובס, 22 בדצמבר 1999
- ^ הדר קנה, רשת פרימה רכשה מלון בירושלים בסכום של 90 מיליון שקל, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2023
- ^ נגה שילון, לא מכיר, לא יודע, כל העיר, 26 באפריל 1985
- ^ רן לוי, זהירות. בניינים נשירים, כל העיר, 26 באפריל 1985
- ^ הופיעה כתובת חדשה בפינת פסאז' רסקו, כל העיר, 15 בנובמבר 1985
- ^ זיוה שטרנהל, פאסאז' רסקו: שרידי מרכז־אופנה יוקרתי, כל העיר, 25 בינואר 1980
- ^ רחל מהגר, מקומות חדשים - צמרת שתיים — "משחקי צמרת", כל העיר, 28 באוגוסט 1981