מגדלי שתיקה
מגדלי שתיקה (בפרסית: دخمه או برج خاموشان) הם מבנים מעגליים המשמשים את מאמיני דת זרתוסטרא לטיפול בגופות המתים ולקבורתם. הכינוי "מגדלי שתיקה" באנגלית ניתן למבנים בשנת 1832 על ידי מתרגם של הממשל הבריטי בהודו.[1]
לפי דת זרתוסטרא, גופת המת היא "נאסו", משמע, טמאה. לפי אמונתם יסודות העולם (אש, אדמה, מים) הם מקודשים, ולכן לא ניתן לקבור את הגופה בארץ, לשרוף אותה או לשלח אותה לנהר או לים מחשש לטמאם. לכן נוהגים להניח את הגופה על גבי המגדלים, שם להקות של ציפורים טורפי נבלות, שעשו את סביבת המגדלים לביתם, אוכלות את הגופה, ושאריות הבשר והעצמות מתייבשות לאור השמש. התהליך הזה, לפי מאמיני הדת הזורואסטרית, מטהר את העצמות מהטומאה, וכעבור תקופת זמן של עד כשנה אוספים את עצמות המת והן מוכנסות לבור קבורה בתוך המגדל. שם מפוזר סיד על העצמות שמאיץ את התפוררותן, לבסוף האפר נשטף במי גשמים, עובר מסננות של פחם וחול, עד שלבסוף נשטף אל הים.
המגדלים הם בדרך כלל זהים בצורתם. הם בעלי גג שטוח, שבו מונחות הגופות בשלושה מעגלים: החיצוני יועד לגברים, האמצעי לגופות נשים והפנימי ביותר לילדים.
כבר במאה ה-5 לפנה"ס, מספר ההיסטוריון היווני הרודוטוס על הפרסים, ש"ישנו מנהג נוסף שנהוג לקמץ בו במילים, ולא לדבר עליו גלויות, באשר למתים. אומרים כי גופה של גבר פרסי לעולם לא נקברת, לפני שציפור טרף או כלב ביתר אותה" ("היסטוריה", ספר ראשון, 140).
כיום צומצם השימוש במנהג ממספר סיבות. החל משנות ה-90, הצטמצמה אוכלוסיית העופות הדורסים בהודו ביותר מ-99 אחוזים בעקבות הרעלות, והאוכלוסייה הקיימת לא מסוגלת לטפל בכמות הגופות. כיום מנסים לגדל ציפורים בשבי על מנת שישמשו בתפקיד המסורתי. כמו כן, מותקנות על גגות המגדלים מראות גדולות שמרכזות את קרני השמש בגופות ומאיצות את תהליך הריקבון. בארצות מערביות, בהן לא מקובל להקים מבנים שכאלה, מצאו הזורואסטרים פתרון הלכתי, והם שורפים את המת בחשמל, שאינו יסוד מקודש.
הזכות לקבורה במגדלי שתיקה היא נושא לוויכוח בקרב קהילת הפארסי (זורואסטרים שמוצאם מאיראן והיגרו לדרום-מזרח אסיה בין המאות השמינית והעשירית לספירה, להבדיל מקהילת ה"איראני", שהיגרו מאיראן להודו במאה ה-19), אחת משתי קהילות הזורואסטריוּת הגדולות בהודו. המגדלים מנוהלים על ידי אנשי דת שמרנים, שאינם מאפשרים לילדים מנישואים מעורבים, בהם הורה אחד הוא אינו זורואסטרי, להיקבר בהם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Wadia, Azmi, "Evolution of the Towers of Silence and their Significance", in Godrej, Pheroza J.; Mistree, Firoza Punthakey, A Zoroastrian Tapestry, New York: Mapin, 2002
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגדלי שתיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Stausberg, Michael, "Bestattungsanlagen", Die Religion Zarathushtras 3, Stuttgart: Kohlhammer, 2004, p. 206.
| הדת הזורואסטרית | ||
|---|---|---|
| ישויות שמיימיות | אהורא מזדא • אמשא ספנדאן • אהרימן • דיווים |  |
| דמויות מרכזיות | זרתוסטרה • מזדק | |
| כתבים זורואסטריים | אווסטה • גאת'ות • ספר אלף החוקים • ארדא ויראז נאמאג • דינכרד • יסנה • ונדידאד | |
| היסטוריה ופלגים | זורוואניזם • מזדקיזם • ח'רמיה | |
| חגים זורואסטרים | נורוז • סדה • מהרגאן • ליל הילדא • הלוח הזורואסטרי | |
| סמלים ותרבות | פרוהר • מגדלי שתיקה • מקדש אש • צ'ינוואט | |
| פורטל איראן • פורטל דת | ||
