מג'ד אל-כרום

מג'ד אל-כרום
בניין המועצה המקומית ב-2016
שם בערבית مجد الكروم
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סלים סליבי
גובה ממוצע[1] ‎242 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 15,955 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 130
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.0% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.01 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,721 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 140
תחום שיפוט[4] 9,270 דונם
    - דירוג ארצי[2] 134
32°55′16″N 35°15′16″E / 32.9212030255398°N 35.2544760126808°E / 32.9212030255398; 35.2544760126808
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 195
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3606
    - דירוג ארצי[2] 226
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.0%
גילאי 5 - 9 8.6%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 10.5%
גילאי 20 - 29 18.5%
גילאי 30 - 44 19.5%
גילאי 45 - 59 16.1%
גילאי 60 - 64 3.2%
גילאי 65 ומעלה 5.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 8
תלמידים 3,912
 –  יסודי 1,973
 –  על-יסודי 1,939
מספר כיתות 178
ממוצע תלמידים לכיתה 27.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מג'ד אל-כרום נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

מַגְ'ד אֶל-כֻּר֫וּםערבית: مَجْد الْكُرُوم, הגייה נפוצה: מַזְ'ד לֶכְּר֫וּם, תרגום: "תפארת הכרמים"[6]) היא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל. היישוב שוכן בבקעת בית הכרם, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה.

גיאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב ממוקם בעיקרו בצדו הצפוני של כביש 85. שכונה אחת של היישוב, ד'יל אל-מסיל, נמצאת מדרום לכביש 85.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות באזור מג'ד אל-כרום התגלה יישוב עתיק. חלק מהחוקרים מזהים אותו כ"בית הכרם" המוזכר במשנה ובתלמוד.[7]

בתקופת דאהר אל-עומר ובנו עלי שהיה מושל הגליל, נבנתה חומה סביב הכפר ובה מגדלי שמירה. כאשר עלי ניסה למרוד באחמד אל ג'זאר הגיע האחרון בראש צבא למג'ד אל-כרום וכבש אותה.

בשנת 1896 תואר הכפר על ידי נוסע יהודי[8]:

"הכפר מג'דל כרום עולה באשרו על כפרים הרבה הודות לכרמיו הרבים, כשבעת אלפים עצי זית, כאלפים עצי תאנה והרבה עצי פרי שונים ימצא שמה. לפני הכפר ישתרעו גני זרע הטאבאק, ואחריו ימשכו שדי תבואותיו המלאים בר. בתי הכפר יפים ומשוחים בסיד, אף כי נבנו בלי סדר כטעם הערבים. בו מעין גדול ובאר אבן בנויה עליו, גם חנות, גם בית מלון לעוברים ושבים היהודים ימצא שם."

במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכפר 885 תושבים סונים, 3 מתואלים ונוצרי אחד[9][10].

בימי המרד הערבי הגדול היו באזור הכפר התקפות רבות כנגד יהודים ובריטים, ובאזור חנו כנופיות[11]. ליד הכפר היו מספר התקפות כנגד העובדים והציוד שלהם שעבדו בסלילת כביש עכו צפת[12], כנגד הנוסעים בדרך[13] וכן כנגד תחנת המשטרה של הכפר[14].

במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העצמאות הגנה על הכפר יחידה של צבא ההצלה הערבי. בליל 29 באוקטובר 1948, במהלך "מבצע חירם", נסוגו אנשי צבא ההצלה ללבנון ועמם יצאו מהכפר כשליש מתושביו. ב-30 באוקטובר הכפר נכבש. על פי חקירה של אנשי האו"ם, ב-5 בנובמבר ציוותה יחידת צה"ל על התושבים להתאסף במרכז הכפר, ודרשה מהמוח'תאר שימסור את כל כלי הנשק של הכפר. המוח'תאר טען כי אין נשק בכפר, ובעקבות זאת לקחו החיילים חמישה מצעירי הכפר והוציאו אותם להורג ביריות[15]. לאחר מכן נערך חיפוש בכפר, שבמהלכו נהרגו עוד שני גברים ושתי נשים, ובתים רבים נבזזו. עשרות משפחות נטשו את הכפר וברחו ללבנון. בית המוח'תאר פוצץ ולפנות ערב עזבה יחידת הצבא את המקום[15]. לטענת עאדל מנאע החיילים בצעו בכפר גם מעשי אונס[16]. מתושבי הכפר נלקחו גם מאות ראשי צאן. בני מוריס מצטט דו"ח של קצין או"ם המייחס זאת ליחידת צבא[15], ובעיתונות נטען בשם המשטרה שהשודדים היו דרוזים[17].

ברישום התושבים תש"ט, ב-8 בנובמבר 1948, נמנו בכפר פחות מ-200 תושבים. במאי 1949 הגיע מספר התושבים בכפר ל-2,000–3,000[18]. בכפר התיישבו גם פליטים מן הכפרים שעב ואל-בירווה[דרוש מקור]. בנובמבר 1949 גרשו שלטונות ישראל 200 מסתננים שנמצאו במג'דל כרום ושעב[19]. במאי 1950 הוחל בחלוקת תעודות זהות לתושבי הכפר שהביאו אישורים שהיו בכפר בעת מפקד האוכלוסין בנובמבר 1948[20]. בסוף אוגוסט 1950 הטיל צה"ל עוצר על הכפר למשך 8 ימים[21]. במהלך שנת 1951 הוציא בג"ץ מספר פעמים צו על תנאי המורה לשר הפנים לנמק מדוע לא יינתנו לתושבים במג'ד אל-כרום תעודות זהות[22]. בחלק מהמקרים נפסק שיש לתת לפונים תעודות זהות[23]. לגבי מקרים אחרים טען פרקליט המדינה שהבקשות מבוססות על עדויות מזויפות[24]. במקרים אחרים נדונו מבקשים על ניסיון לקבל תעודת זהות במרמה[25].

באוגוסט 1952 הוטל עוצר על הכפר ונעשו בו סריקות[26].

בתחילת 1961 הוקמה ביישוב מרפאה של קופת חולים[27]. בשנת 1963 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית[28].

בראשית ימי מדינת ישראל שויך הכפר למועצה אזורית נעמן (כיום חלק ממועצה אזורית מטה אשר). לפחות חלק מתושבי מג'ד אל-כרום התנגדו לשיוך זה, בטענה שאינם מקבלים מהמועצה כל שירותים ודרשו להוציאם מתחומה. פנייתם לבג"ץ נדחתה[29]. בשנת 1964 הוקמה מועצה מקומית ביישוב[30].

בין 1964 ל-2003 הייתה מג'ד אל-כרום מועצה מקומית בעלת שטח שיפוט של 9,000 דונם. בשנת 1983 הורחב שטח השיפוט של המועצה[31].

בשנת 2003 אוחדו היישובים בענה, דיר אל-אסד ומג'ד אל-כרום תחת מועצה מקומית משותפת בשם שגור[32]. בשנת 2005 הוכרז היישוב כעיר. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק המבטל את האיחוד, החל מ-1 בדצמבר 2008, ומשיב את המצב לקדמותו[33]. בבחירות חדשות למועצות המקומיות הנפרדות שהתקיימו ב-18 באוגוסט 2009, נקבע כי יש צורך בסיבוב שני על מנת להכריע בין המתמודדים. מוחמד מנאע נבחר לראשות המועצה המקומית. תושבי מג'ד אל-כרום עוסקים בעיקר בתעשייה קלה, מסחר ושירותים לכלי רכב. שיעור המועסקים בחקלאות, בעיקר זיתים וגידולי שדה, נמוך יחסית לממוצע בקרב ערביי ישראל[34], כיוון שרוב האדמה בסביבת היישוב אינה ראויה לעיבוד[35]. במהלך מלחמת לבנון השנייה ספגה מג'ד אל-כרום מטחי קטיושות כשאר יישובי הצפון ושניים מתושביה נהרגו ב-4 באוגוסט 2006 מנפילת קטיושה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במג'ד אל-כרום 15,955 תושבים (מקום 130 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 77.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,590 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[36]

תושבי מג'ד אל-כרום הם מוסלמים, אך ברובם מנהלים אורח חיים חילוני-מסורתי[37].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ זהו שינוי ערבי של השם "מג'דל כרום" [1]
  7. ^ Avi-Yonah, Michael (1976). "Gazetteer of Roman Palestine". Qedem. 5: 38. ISSN 0333-5844.
  8. ^ הדרך מעכו לצפת, המליץ, 14 בפברואר 1896
  9. ^ מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
  10. ^ זאב וילנאי, הכביש החדש עכו-צפת, הארץ, 9 בינואר 1928
  11. ^ 50 לסטים נהרגו בהתנגשות עם הצבא, הַבֹּקֶר, 19 באוגוסט 1938
  12. ^ נדקר משגיח יהודי של מחלקת עבודות ציבוריות, דואר היום, 26 במאי 1936
    נלחמים לא ביהודים אלא בממשלה, דבר, 28 באוגוסט 1936
  13. ^ מרחץ דמים איום ומזעזע בדרך עכו-צפת, הַבֹּקֶר, 29 במרץ 1938
    הודעות רשמיות, הארץ, 21 במרץ 1939
  14. ^ הכנופיות פעילות בצפון, הארץ, 21 בפברואר 1938
    הותקפה תחנת המשטרה במג'דל כרום, הַבֹּקֶר, 14 ביוני 1938
    יריות, פצצות, חבלות, הארץ, 3 ביולי 1938
  15. ^ 1 2 3 בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 303–304.
  16. ^ עאדל מנאע, "נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948–1956", מכון ואן ליר, 2017, הקשרי עיון
  17. ^ נשדד צאן רב מכפר ערבי, קול העם, 22 בדצמבר 1948
  18. ^ מ. הלך, שלוש רבבות ערבים חזרו לגליל, יום יום (עיתון ערב), 16 במאי 1949
  19. ^ מסתננים גנבו צנורות מים בנגב, מעריב, 9 בנובמבר 1949
  20. ^ מצב רוחו של הפקיד קובע את גורל התושב בשטחי הממשל הצבאי, קול העם, 18 במאי 1950
  21. ^ הוסר המצור מעל מגדל־כרום, קול העם, 5 בספטמבר 1950
  22. ^ צו על תנאי בדבר תעודות זהות לערבים, חרות, 16 במרץ 1951
    תביעות בסיטונות לתעודות־זהות לערבים, חרות, 29 באוגוסט 1951
    בוטל צע"ת לטובת 23 ערבים, חרות, 28 בספטמבר 1951
  23. ^ נידון הטרור המפא"י לקראת הבחירות, קול העם, 11 ביולי 1951
  24. ^ מוכתר מג'דל כרום נעצר על עדות כוזבת, הארץ, 5 באוקטובר 1951
  25. ^ נידונו על הוצאת תעודות במירמה, הארץ, 11 בספטמבר 1952
  26. ^ חיפושים וסריקות בכפר מג'דל כרום, הארץ, 26 באוגוסט 1952
  27. ^ כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961
  28. ^ צעדים לזירוז אספקת חשמל, דבר, 14 בנובמבר 1962
  29. ^ נדחתה תביעת ערביי מג'דל כרום להפרידם מעל המועצה האזורית, חרות, 29 ביולי 1955
  30. ^ מועצה ממונה תוקם, דבר, 21 באוקטובר 1964
  31. ^ מוחמד חליליה, ראשי המגזר הערבי מרוצים מהרחבת תחומי ישוביהם, דבר, 14 ביוני 1983
  32. ^ חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) (מס' 2), התשס"ג-2003
  33. ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), התשס"ט-2008, ס"ח 2193 מיום 19.11.2008
  34. ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 49
  35. ^ יואל דר, מג'דל כרום שוב עלתה לכותרות, דבר, 18 בינואר 1970
  36. ^ פרופיל מג'ד אל-כרום באתר הלמ"ס
  37. ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 47