מבצע פוקסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע פוקסליאנגלית: Operation Foxley) היה מבצע שתוכנן בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה על ידי מנהלת המבצעים המיוחדים להתנקש בחייו של אדולף היטלר, אך לא יצא אל הפועל.

הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1943 הייתה שנת מפנה במלחמת העולם השנייה. במזרח, לאחר הניצחון הסובייטי בקרב על סטלינגרד בפברואר ובקרב קורסק ביולי ואוגוסט המשיך הצבא האדום להתקדם מערבה אל עבר פולין. במערב, במאי הסתיימה המערכה בצפון אפריקה בניצחון בעלות הברית המערביות. ביולי נכבשה סיציליה ומתחיל המסע לכיבוש איטליה. שנת 1944 הייתה כבר שנת הכרעה. במזרח התקדם הצבא האדום עד לשערי ורשה וב-22 ביוני החל מבצע בגרטיון לשחרור בלארוס שהסתים בניצחון גדול של הצבא האדום. ב-5 ביוני נכבשה רומא ולמחרת החלה להתבצע פלישת בעלות הברית לנורמנדי.

בשלב זה של המלחמה, כאשר היה כבר ברור שהניצחון הסופי על גרמניה קרב, העלו במודיעין הבריטי את הרעיון לחסל את אדולף היטלר. הוגי הרעיון היו סבורים כי מאחר שלהיטלר יש דימוי של חצי אל בעיני העם הגרמני, הרי שחיסולו יביא לדעיכת רוח הקרב של הגרמנים ויחיש את סיומה של המלחמה. כך נולדה התוכנית לבצע את מבצע פוקסלי.

המבצע תוכנן על ידי מנהלת המבצעים המיוחדים. ארגון זה הוקם בשנת 1940 על פי הוראתו של ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל במטרה לנהל לחימה בגרמנים באמצעי לוחמה זעירה ופעולות חשאיות מעבר לקוי האויב. הארגון אסף מודיעין וביצע פעולות חבלה במדינות אירופה שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית.

במחצית השנייה של שנת 1944 תכננה המנהלת את התוכנית להתנקשות בחייו של היטלר. היוזמה לביצוע ההתנקשות הוצגה על ידי המנהלת בפני שר החוץ בקבינט המלחמה אנתוני אידן, ואושרה על ידי ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל.

תכנון המבצע הציב קשיים רבים למתכננים, מאחר שבשלב זה של המלחמה תוגברה השמירה ההדוקה על היטלר וצמצמה את חשיפתו בפני מתנקשים פוטנציאליים, והופעותיו הפומביות אורגנו תחת אבטחה מרבית.

התוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערכו הכנות מדוקדקות להתנקשות. היא נועדה להתבצע בימים 13 ו-14 ביולי 1944, מועדים בהם אמור היה אדולף היטלר לפקוד את ברגהוף, מעונו בקרבת העיירה ברכטסגאדן שבבוואריה.

התכנון הראשוני היה להטמין פצצה ברכבת ששימשה לנסיעותיו של היטלר לברגהוף. התוכנית ירדה מן הפרק מכיוון שלוח הזמנים של היטלר היה לא סדיר ולא צפוי. כמו כן, לכל תחנה בדרכה של הרכבת בה נסע היטלר ניתנה הודעה על בואה הצפוי של הרכבת רק דקות אחדות מראש. תוכנית אחרת שנדונה הייתה להחדיר רעל למי השתייה ששתה היטלר בנסיעותיו ברכבת. תוכנית זו נפסלה כשנסתבר כי הדבר מצריך החדרת סוכן לצוות הרכבת, דבר שהיה מסובך מדי.

לאחר דיונים והתלבטויות במטה המנהלת, שגרמו לדחיית מועד ביצועה התוכנית, הוחלט כי ביצוע ההתנקשות יהיה באמצעות צלף בירי ממרחק.

במהלך הפלישה לנורמנדי נפל בשבי בעלות הברית אחד מצוות שומרי ראשו של היטלר בברגהוף. בחקירתו גילה כי כל בוקר נוהג היטלר לצאת להליכה רגלית של כעשרים דקות אל מחוץ לתחומי המתחם. כן גילה כי היטלר אהב לצעוד לבדו כשהוא איננו מוגן.

התוכנית הייתה להצניח פולני דובר גרמנית לבוש במדים גרמניים ליד מתחם ברגהוף. היה עליו לחדור לתחומי המתחם ולהגיע עד לנקודה בה תהיה לו נקודת תצפית וטווח צליפה על נתיב צעידתו של היטלר. האיש המתאים נמצא, והוא התאמן בצליפה על בובת אדם ברובה התקני של הוורמאכט. נמצא גם גרמני אנטי-נאצי שהתגורר במרחק של עשרים קילומטר מברגהוף ונהג לשוטט בסביבה, שיועד להיות המסייע של הצלף.

התוכנית עמדה לצאת אל הפועל בנובמבר 1944. היא לא בוצעה מעולם בשל המחלוקת בדבר נחיצותה בשלב זה של המלחמה, כאשר ניצחון בעלות הברית ותבוסת גרמניה כבר נראו לעין. שוללי התוכנית טענו כי מי שיבוא במקום היטלר בשלב זה של המלחמה ינהיג טוב יותר את המערכה נגד בעלות הברית. טיעון אחר היה שגרמניה כבר כמעט הובסה, ואם היטלר יירצח, הוא ייחשב לקדוש מעונה בעיני הגרמנים, וייווצר מיתוס שגרמניה הייתה מנצחת במלחמה אלמלא מותו של היטלר. יחד עם זאת נמצאו בין המתכננים רבים שצידדו בביצוע התוכנית. למעשה, התוכנית לא בוצעה מאחר שלא ניתנה הוראה לביצועה והיא נשארה בגדר תוכנית בלבד. זאת ועוד, היטלר עזב את ברגהוף ב-14 ביולי 1944 ומאז לא שב לשם עד להתאבדותו בברלין ב-30 באפריל 1945.

גילוי מאוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידע המפורט לגבי מבצע פוקסלי היה חסוי במשך 54 שנים מאז שנת 1944. רק ב-23 ביולי 1998 חשף גנזך המדינה הבריטי, ה-Public Records Office את התיקים הנוגעים למבצע פוקסלי. במסמכים נכלל פירוט מדויק של תוכניות הביצוע השונות.

המסמכים שנחשפו גילו כי ביוני 1944 נתקבל בשלוחת מנהלת המבצעים המיוחדים באלג'יר מידע לפיו היטלר מתאכסן בטירה בעיר פרפיניאן בדרום צרפת, ותהיה הזדמנות לחסלו שם. ראש המנהלת הגנרל קולין גובינס (אנ') כינס מיד לדיון את ראשי המנהלת. לאחר דיון הוחלט עקרוני להמשיך בתכנון התנקשות בחיי היטלר והדבר נמסר לגנרל סטיוארט מנזיס (אנ'), ראש סוכנות הביון הבריטית ה-MI6.

המנהלת הפיקה דו"ח ובו פירוט מנהגיו ותנועותיו של היטלר. הדו"ח כלל מפות, שרטוטים וצילומים של הברגהוף. המידע, שרובו התבסס על מידע שנשאב משבוי מלחמה גרמני שבעבר שימש כשרת של היטלר, התרכז בשגרת הבוקר של היטלר. בדו"ח נאמר כי היטלר נוהג להקיץ משנתו בשעת בוקר מאוחרת, לעולם לא לפני שעה 9 או 10 ולאחר קומו הוא יוצא לבדו לטיול רגלי של 15 עד 20 דקות מחוץ לברגהוף, אל בית התה שלו מוסלהנרקופף בו נהג לסעוד ולארח את אורחיו. בדו"ח נכתב כי מסלול הטיול מוגן באופן רופף על ידי איש אס אס אחד בכל אחד משני קצותיו, ועל ידי איש אס אס נוסף העורך סיורים בתוך המסלול. הסיבה להגנה רופפת זו, לדברי הדו"ח, הייתה כי היטלר אינו סובל שיצפו על צעידותיו. בהגיעו לבית התה הוא סועד את ארוחת הבוקר שלו. הדו"ח קבע כי צלף יוכל לפגוע בהיטלר בעת צעידתו בירי מרובה רב עצמה או מבזוקה בהיכנסו למכוניתו על מנת לחזור לברגהוף.

רעיון אחר הנזכר במסמכים היה לפוצץ את הרכבת בה נהג היטלר לנסוע כשתעבור דרך מנהרה, או להטיל עליה מזוודה עמוסת חומרי נפץ בהכנסה לתחנה. נשקלה גם אפשרות לבצע פשיטה מוצנחת של אנשי כוחות מיוחדים על הברגהוף שיתגברו על כמאתיים ושישים אנשי המשמר של הברגהוף ויהרגו את היטלר.

נשקלה גם האפשרות להרעיל את היטלר. ידוע היה למתכננים כי היטלר מכור לשתיית תה, אותו הוא שותה עם חלב, דבר הגורם לעכירות המשקה, כך שלא ניתן יהיה להבחין כי הוכנס בו רעל. תוכנית זו נשללה מאחר שלא נמצאה דרך להבטיח שאף אדם אחר לא יטעם מן התה לפני שהיטלר ילגום ממנו.

תוכנית אחרת לשימוש ברעל הייתה להשתמש בחיידקי אנטרקס, שיוחדרו לבגדיו של היטלר או לחדר המגורים שלו באמצעות מזרק שיעוצב כעט נובע, אך גם תוכנית זאת נמצאה כבלתי ניתנת לביצוע.

המסמכים חשפו כי בחודש מרץ 1945, בימי המלחמה האחרונים, ניסתה עדיין המנהלת להטיל את המשימה להתנקש בחיי היטלר על קצין בשם אדמונד היילי בנט, שהיה אז נספח צבאי בשגרירות הבריטית בוושינגטון. חלף חודש ימים והיטלר נטל את חייו במו ידיו מבלי שאף אחת מן התוכניות הגיעה לידי ביצוע.

סרט טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ הטלוויזיה של הבי בי סי הפיק בשנת 2003 סרט באורך מלא בסוגת הדוקו-דרמה על מבצע פוקסלי. הסרט שנקרא "להרוג את היטלר" (Killing Hitler) מבוסס על פרטים תיעודיים, כשהם מומחזים ומבוצעים על ידי שחקנים. כן כלל הסרט ניתוח של התוצאות שהיו צפויות למהלך המלחמה אם ההתנקשות הייתה יוצאת אל הפועל. הסרט הוקרן בישראל ב– 8 במרץ 2007 בערוץ 8 של הטלוויזיה בכבלים הוט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]