מבצע ליידי

**מבצע ליידי**
	כלי שיט תת-מיימי מסוג "חזיר"
	כלי שיט תת-מיימי מסוג "חזיר"
	מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
תאריכי הסכסוך	16 באוקטובר 1973 – 17 באוקטובר 1973 (שעות אחדות)
מקום	פורט סעיד
הצדדים הלוחמים
ישראל	מצרים
מפקדים
סא"ל שאול זיו; יצחק קוראל אלמוג	?
כוחות
ארבעה לוחמי שייטת 13 בשני חזירים; שלוש סירות גומי זודיאק מרק 5, ובהן תשעה לוחמים; נחתת אח"י אשקלון (פ-63); שתי סנוניות לחילוץ; שתי ספינות דבור לחילוץ ואבטחה	שני סטי"לים מדגם אוסה; שני סט"רים; שני נט"קים; חמישה כלי שיט אחרים; סוללות תותחים 130 ו-100 מ"מ; זקיפים ושומרים
אבדות
צוללים, חיל וקצין, הרוגים שמקום קבורתם לא נודע.	הוטבעו סטי"ל, נחתת, טרפדת וספינת משמר.

מבצע ליידי הוא פשיטה שביצעה שייטת 13 של חיל הים הישראלי על נמל פורט סעיד במהלך מלחמת יום הכיפורים בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973. בפעולה הוטבעו ארבעה כלי שיט מצרים. שני לוחמים של שייטת 13 הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע בעקבות המבצע, עלי קמחי ועודד אמיר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים נחלו ספינות הטילים של חיל הים הישראלי הצלחות מול חיל הים המצרי והטביעו, במהלך קרב פורט סעיד וקרב דמייט ארבע ספינות טילים מצריות. בעקבות כך החל הצי המצרי בים התיכון להסתגר בנמליו. במטה חיל הים הישראלי הוחלט לתקוף את האויב בתוך בסיסו בפורט סעיד. מעגן זה, בכניסה הצפונית לתעלת סואץ, היה בסיס קדמי לצי המצרי בים התיכון. במעגן שהו שני סטי"לים מדגם אוסה, שני סט"רים, שני נט"קים (נחתות טנקים) וחמישה כלים אחרים.

הגנת הנמל כללה סוללות תותחים 130 מ"מ מכווני מכ"ם, תותחי 100 מ"מ, טילים נגד מטוסים, רשת פלדה נגד צוללים שהותקנה בפתחו, סיורים תכופים, ופצצות עומק.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחתת הטנקים אח"י "אשקלון" בפיקוד חיים רז ועליה מפקד שייטת 13 סא"ל שאול זיו שפיקד על המבצע, מלווה בשתי סירות דבור, שתי סירות משמר "יתוש" ושתי סירות "סנונית" נעו מערבה והגיעו לנקודת ההורדה בחוף רומני באזור ימת ברדוויל בשעה 19:27.

מהנחתת הורדו למים שתי סירות גומי, שאליהן נרתמו שני כלי שיט תת-ימיים מסוג "חזיר". גרירת החזירים לנמל החלה בשעה 22:00 לערך. בסמוך לנמל שוחררו החזירים והחלו בתנועה עצמאית לתוך הנמל בשעה 23:52 כשעליהם ארבעה לוחמי שייטת 13: מפקד כוח הפשיטה - סרן עודד אמיר ורב-סמל עלי קמחי על חזיר אחד; סרן בועז שקדי ורס"ל שי ברוש על החזיר השני.

הכוח חדר מבעד לרשת הפלדה שבפתח הנמל, והתפצל לכיוון שני מעגנים שונים. מרגע הכניסה לנמל התמודדו שתי החוליות עם פיצוצים תכופים של פצצות עומק.

החוליה של שקדי וברוש, שיועדה להטביע נט"קים מדגם "וידרה", גילתה שטעתה בניווט בתוך הנמל, חזרה לפתחו ומצאה את דרכה מחדש. משהגיעה אליהם גילתה כי המדחפים של הנט"קים פועלים וכתוצאה מכך הנט"קים נעו וקשה היה להצמיד אליהם את מוקשי העלוקה. לאחר מאמצים הצליחה החוליה להצמיד את שני מטעני העלוקה לנט"ק אחד ועשתה את דרכה בחזרה לנקודת האיסוף. בדרכה חזרה נתקלה בפצצות עומק שהתפוצצו.

החוליה של אמיר וקמחי הצמידה מוקשי עלוקה לסטי"ל אוסה לטרפדת דגם P-183 ולטרפדת נוספת נושאת מטולי רקטות. חוליה זו לא שבה לנקודת האיסוף ולא ידוע מה עלה בגורלה.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מפיצוץ מוקשי העלוקה הוטבעו ארבעה כלי שיט מצריים: נחתת טנקים מדגם "וידרה", ספינת משמר נושאת משגר רקטות, טרפדת מדגם P-138, וספינת טילים מדגם "אוסה". שני לוחמים - סרן עודד אמיר ורב-סמל עלי קמחי, נפגעו (אולי מהשלכת מטעני העומק) בדרכם חזרה בתוך הנמל. הם לא הגיעו לנקודת החבירה והוכרזו כנעדרים. כבר במהלך המלחמה נעשו מאמצים תחת אש לאתר את גופותיהם, אך הם לא אותרו עד היום והוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.