מבצע דרך נץ

מבצע דרך נץ
תאריכי הסכסוך 4 באפריל 198520 באפריל 1985 (17 ימים)
מקום נמל ענאבה, אלג'יריה
קואורדינטות
36°54′11″N 7°47′03″E / 36.903055555556°N 7.7841666666667°E / 36.903055555556; 7.7841666666667
תוצאה הטבעת הספינה "מון לייט"
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

מפקדים
כוחות
משך המבצע כשלושה שבועות, כולל ההפלגה אל היעד ובחזרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבצע דרך נץ היה פשיטה שבוצעה על ידי שייטת ספינות הטילים ושייטת 13 של חיל הים הישראלי בו טיבעו כוחות שייטת 13 בנמל ענאבה שבאלג'יריה את הספינה "מון לייט", ב-15 באפריל 1985, אחת משתי האוניות שנועדו לשמש את ארגון אש"ף כדי לבצע פיגוע מיקוח בישראל.

רקע ומודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה היא לאחר סילוק המחבלים הפלסטינים מלבנון ולפני מעברם לישראל במסגרת הסכמי אוסלו.

מידע מודיעיני שנאסף בקהילת המודיעין הישראלית הצביע על כוונת אש"ף לבצע פיגוע מיקוח בישראל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הפיגוע תוכנן על ידי אבו ג'יהאד ובמסגרתו היו אמורים להפליג מאלג'יריה לישראל מחבלים כנוסעים סמויים, החבויים במכולה שעל סיפון ספינת משא. תוכנן כי המחבלים ירדו מהספינה במרחק 60 מייל מחופי תל אביב על גבי שלוש סירות גומי כשהם מצוידים ברובים, מטולי RPG-7 וחומר נפץ.

עם הגעתם לחוף בת ים תוכנן כי המחבלים יטביעו או יקברו את סירות הגומי, ולאחר מכן ישתלטו על אוטובוס מלא בנוסעים. המחבלים תכננו לחדור עם האוטובוס לבסיס הקריה, שם היו אמורים לתפוס קצינים בכירים כבני ערובה, בנוסף לנוסעי האוטובוס. תמורת בני הערובה תכננו המחבלים לדרוש שחרור של כ-150 אסירים ערביים הכלואים בישראל. אם המבצע ישתבש תוכנן כי המחבלים יבצעו ירי לשם הרג המוני.

לצורך המבצע רכש אש"ף שתי ספינות משא בינוניות, "מון לייט" ו"אטבירוס", שעגנו בעיר ענאבה שבמזרח אלג'יריה סמוך לגבול תוניסיה, מרחק 2,900 קילומטרים מחופי ישראל.

לאחר דיון במטה הכללי, החליט הרמטכ"ל, משה לוי, לקבל את המלצת מפקד חיל הים, האלוף אברהם בן שושן, על טיבוע הספינות בנמל המוצא, בפשיטה של כוח שייטת 13. מפקד שייטת ספינות הטילים, שמעון מאיר, נקבע כמפקד המבצע, ועל כוח שייטת 13 פיקד ידידיה יערי, מפקד שייטת 13 ולימים מפקד חיל הים.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח כלל כלי שיט של שייטת 13 וארבע ספינות טילים[1]:

ספינת הפיקוד אח"י רומח (סער 4.5) בפיקוד רס"ן עודד ברייר, אח"י קשת (סער 4.5), בפיקוד רס"ן חזי משיטה, נושאות כוח שייטת 13. אח"י גאולה בפיקוד רס"ן ישראל אברהם ואח"י עצמאות בפיקוד רס"ן עופר דובנוב, ספינות אבטחה בפיקוד סא"ל רוני איכר.

לאחר הפלגה ארוכה בת כשבועיים בים סוער הגיעו ספינות חיל הים לקרבת נמל ענאבה. בליל 14/15 אפריל 1985 חדר כוח השייטת על ספינות גומי, בפיקוד ידידיה יערי, לפתח נמל ענאבה. שני זוגות של צוללים חדרו לתוך הנמל בצלילה חשאית, זוג אחד נשלח לטבע את הספינה "מון לייט", הטמין שלושה מטעני חבלה ימים לדופן הספינה, וזוג שני נשלח לסרוק בין האוניות הרבות אחר "אטבירוס", על אף מודיעין שהתקבל כי כבר עזבה את הנמל. הצוללים נסוגו חזרה לסירות השייטת ומהם חברו לספינות חיל הים שהמתינו בקרבת הנמל. העמסת כלי השיט של שייטת 13 אל ספינות הטילים הייתה קשה, עקב הרוח החזקה והגלים הגבוהים, ונמשכה עד אור ראשון. דקות אחדות לאחר העמסת כוח השייטת לספינה בבטחה, התפוצץ מטען החבלה והספינה "מון לייט" טבעה[2].

המשך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טיבוע אניית מחבלים אטבירוס

העובדה שספינת אש"ף השנייה, ה"אטבירוס", לא נמצאה בנמל ענאבה, הביאה לחשש שהיא עושה דרכה לישראל. לפיכך, הוגברו סיורי הבט"ש לאורך חופי ישראל. ואכן, ה"אטבירוס" הייתה כבר בדרכה לישראל כשעל סיפונה כעשרים מחבלים ושמונה אנשי צוות.

מפקד הכח הימי שמעון מאיר הודיע שהוא מתארגן לסריקת הגזרה. אך מפקד חיל הים אברהם בן שושן הורה להחזיר את ספינות המבצע שהיו כבר זמן רב בים לחיפה. ב-20 באפריל בשעה 22:00 זיהתה ספינת הטילים אח"י מולדת בפיקוד סא"ל דני הלוי קבוצה גדולה של אוניות מפליגות צפונה מאזור פורט סעיד.

בשעה 23:15 בחר מפקד אח"י מולדת להתמקד במטרה שנעה לכיוון צפון מזרח. בעת ההתקרבות הצליח לזהות באור זרקור את שם האנייה. בשלב זה סבה ה"אטבירוס" לאחור לכיוון המים הטריטוריאליים המצריים. אח"י מולדת המשיכה לעקוב אחריה ובשעה 23:37 זוהתה הספינה בוודאות לפי פרטים חיצוניים במבנה הספינה.

קריאות להזדהות ולעצור בערוץ הקשר הבינלאומי שקראו אליה לוחמי אח"י מולדת לא נענו. בשעה 00:09 בוצע ירי אזהרה לעבר הספינה. בשעה 00:30 בוצע ירי לעבר חרטום הספינה. בשעה 00:47 בוצע ירי לעבר גשר הספינה. בשלב זה כבה האור בגשר הספינה ונורתה ממנה רקטת אר פי ג'י לעבר הסטי"ל הישראלי. בתגובה פתח הסטי"ל באש תותח על הספינה שהביא להתפוצצות התחמושת שעליה ולטביעתה המיידית.

אח"י מולדת אספה מהמים שמונה ניצולים. חקירתם החלה מיד עם העלאתם לאוניות חיל הים. בחקירה התברר שאוניית המחבלים תוכננה להוריד את סירות המחבלים כשעתיים מאוחר יותר לשעה בה נתפסה. משהתברר שהמחבלים לא הספיקו לפרוק סירות מהאוניה, הורדה רמת הכוננות הגבוהה בישראל.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים במבצע
דרגה ושם תפקיד בביצוע תמונה
יצחק רבין שר הביטחון סמך על מפקד חיל הים
רא"ל משה לוי ראש המטה הכללי
אלוף אהוד ברק ראש אמ"ן
אלוף אברהם בן שושן מפקד חיל הים
תא"ל מיכה רם ראש מספן הים
תא"ל אריה רונה ראש מספן המודיעין
אל"ם שמעון מאיר מפקד שייטת ספינות הטילים מפקד הכח הימי
אל"ם ידידיה יערי מפקד שייטת 13 הוביל את הפושטים לנקודת הטבילה ואספם
סגן אורי פלקס מוביל הצוללים הפושטים זיהה ומיקש את המטרה
סא"ל רוני איכר סגן מפקד שייטת ספינות הטילים על אח"י גאולה בכוננות
סא"ל חיים געש מפל"ג 34 על אח"י רומח
רס"ן עודד ברייר מפקד אח"י רומח (סער 4.5) הורדה ואיסוף לוחמי שייטת 13
רס"ן חזי משיטה מפקד אח"י קשת (סער 4.5) הורדה ואיסוף לוחמי שייטת 13
רס"ן ישראל אברהם מפקד אח"י גאולה בכוננות לסיוע
רס"ן עופר דובנוב מפקד אח"י עצמאות בכוננות לסיוע
סא"ל דני הלוי מפקד אח"י מולדת הטבעת אטווירוס
רס"ן רפי בנימין מפקד אוניית התדלוק תדלק את הספינות בדרכן חזרה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל יעקב יצחקי, כך סיכל חיל הים פיגוע גדול בלב הקריה, באתר ישראל היום, 23 באפריל 2013.
  2. ^ אריאל שמידברג, אודיסיאה באלג'יריה, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2009.