מבנה בית המקדש
לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.
מקדשים אלו שונים אחד מן השני בהרבה מאוד ממאפייניהם האדריכליים, אך הם מקיימים תבנית בסיסית דומה. לתפיסת הרמב"ם[1], מצוות בניין בית המקדש התקיימה בכל המקדשים האלה, ועל כן היא כוללת, לשיטתו, רק את המאפיינים הבסיסיים המשותפים לכולם.
הסמכות בתכנון המקדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך דברי הפסוק מדברי הימים אשר בו מוסר דוד על תוכנית המקדש (דברי הימים א', כ"ח, י"ט): "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, כל מלאכות התבנית". הגיעו חז"ל למסקנה כי תוכניות אלו נכתבו ברוח הקודש (ואולי אף נמסרו למשה בהר סיני והועברה ממנהיג למשנהו עד לדוד שהעביר לשלמה[2]) דרשו חז"ל כי חל איסור לשנות את מבנה המקדש ללא הנחיה מנביא, ובכל פעם שהיה צורך לשנות, השינוי נעשה רק לאחר דרישה של פסוקים (או של המגילה המכילה את התכנון עצמה[3]) כדי להראות שהתכנון החדש כבר נכלל בהם:
- כדי לאפשר את בנין הגזוזטרה בעזרת נשים המפרידה בין הנשים והגברים, נדרש הפסוק[4]: "...משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד, משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד"[5].
- כדי לאפשר את הרחבת מזבח העולה בעת בנין בית המקדש השני, נדרש הפסוק[6]: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד - זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹהִים, וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל"[7]. דוגמה זו היא אף יותר קיצונית, שהרי בגמרא שם מובאת הדרשה כהוכחה שניתן להרחיב את אורך ורוחב המזבח לשישים אמות, אך רשאים בני אותו הדור ליצור מזבח קטן יותר, כפי צורכם.
על פי הרמב"ם, צורתו של בית שני הייתה סינתיזה בין מקדש שלמה הקדום, לבין מקדש יחזקאל העתידי. נראה מדבריו שנבואת יחזקאל הייתה עמומה מדי, ועל כן נאלצו ליצור מעין כלאיים בין שני המקדשים. כך כותב הרמב"ם (ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה ד'):
בניין שבנה שלמה, כבר מפורש במלכים; וכן בניין העתיד ליבנות - אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל, אינו מפורש ומבואר. ואנשי בית שני, כשבנו בימי עזרא, בנוהו כבניין שלמה, ומעין דברים המפורשים ביחזקאל.
המקורות לידיעת מבנה המקדשים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
על כמעט כל אחד מן המקדשים יש תיאור מפורט במקורות היהודיים, כאשר המקומות העיקריים בהם הם נידונים הם כדלהלן:
- המשכן מתואר בתורה (בספר שמות, פרק כ"ו ואילך).
- קיים גם מקור קדום בחז"ל העוסק במבנה המשכן - ברייתא דמלאכת המשכן.
- הבית הראשון מתואר בספר מלכים (א', פרקים ו'-ז') וכן בדברי הימים (ב', פרקים ג'-ד').
- הבית השני מתואר במשנה, במסכת מידות.
- ספר עזרא הוא המקור היחיד שנותן מידע על המקדש שבנו עולי בבל.
- בספר יחזקאל (מ-מב) נמסר תיאור של המקדש העתידי, שלימים יכונה בית המקדש השלישי[8].
מקדשים שלא תוארו במקורות הם משכן שילה, וייתכן שגם מבנה בית המקדש השני היה שונה בתקופות מסוימות, כגון אחרי (או לפני[9]) השיפוץ של הורדוס.
מעבר לאלה, ישנו דיון נרחב במקורות חז"ל המאוחרים יותר, שלעיתים הביאו מסורות שונות ולעיתים דנו מסברה.
מקורות לצורת בית המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
על המשכן אין מקורות חיצוניים הדנים בו, ואף על המקדש הראשון לא ידוע תיאור ממקור שאינו יהודי. עם זאת, באשר למקדש שלמה נעזרים החוקרים באדריכלות המקדשים של העולם העתיק, מתוך הנחה שייתכן שמקדש שלמה לא היה שונה באופן קיצוני מן המקדשים שבסביבה - בפרט לאור העובדה שאדריכליו היו פיניקים, למשל המקדשים שנמצאו באתר הארכאולוגי תל טאיינאט בדרום טורקיה ועין דארה בסוריה.
באשר לבית המקדש השני, קיים מקור חיצוני חשוב - ספריו של יוסף בן מתתיהו. יוסף, שהיה כהן מירושלים וחי בסוף ימי בית שני, מסר בספריו תיאורים מפורטים על בניינו של הורדוס ועל השינויים שביצע לעומת המקדש שקדם לשיפוציו. בספריו של יוסף יש גם פרטים על מקדש שלמה, אך במקרה זה פחות ברורה מהימנותו של המידע, וגדולים יותר הסיכויים שהוא החיל על מקדש זה דברים שהכיר מתקופתו.
מקור נוסף הוא הברית החדשה, אשר בה מתואר גם כן המקדש. אמנם מכיוון שלא ברור התאריך שבו חוברו האוונגליונים השונים, מיוחס לה לרוב אמינות נמוכה יותר מזו של יוסף, שהכיר את המקדש אישית.
מקורות ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות ארכאולוגיים אודות בתי המקדש נדירים. מחזורי ההרס והבניה שעברו על הר הבית, יחד עם אי-ההיתכנות של ביצוע חפירות ארכאולוגיות בו מטעמים דתיים, העלימו שרידים שיצביעו על המבנה הפנימי של המקדש. עם זאת, נותרו החומות החיצוניות של מתחם הר הבית, שאינן מתקופת בית המקדש הראשון, אלא מימי החשמונאים והתקופה ההרודיאנית, ועוד ממצאים בודדים היכולים ללמד מעט יותר.
ניתן להכליל כאן גם את הממצא הטופוגרפי, באשר לגובה פני הקרקע על הר הבית ובסביבתו, אך גם ממצא זה לא יכול ללמד הרבה על מבנהו הפנימי של המקדש (להבדיל ממיקומו הגאוגרפי המדויק), וייתכן שהוא אף השתנה במהלך הדורות.
בשנת 2011 נמצא בחורבת קאיפה דגם מפורט חצוב באבן שתוארך לתקופת דוד ושלמה, ממלכת ישראל המאוחדת, וזוהה על ידי הארכאולוג יוסף גרפינקל עם בית המקדש הראשון[10][11].
בנוסף, חוקרים שונים מוצאים סימוכין למבנהו של בית המקדש הראשון באתרי מקדשים אחרים במרחב הסורו-כנעני שנחשפו באתרים ארכאולוגיים ומתוארכים לתקופת בית ראשון. הדוגמאות המובהקות ביותר הן המקדש שנחשף בשנות ה-30 של המאה ה-20 בתל טאיינאט בדרום טורקיה והמקדש שנחשף במחצית השנייה של המאה ה-20 בעין דארה בצפון סוריה, כ-50 ק"מ צפון מערבית לקודם. שני ממצאים אלה כוללים מבנה אורכי בן שלושה חללים ושני עמודים בכניסתו, בדומה לבית המקדש הישראלי. האתר בעין דארה כולל מרכיבים אדריכליים ועיצוביים נוספים שייתכן ויכולים להסביר חלק מהמושגים בתיאור התנ"ך של מקדש שלמה, כגון, צלעות, לולים, כרובים, חלוני שקופים אטומים ועוד. הדמיון בין האתרים הללו למקדש הישראלי עשוי להתקשר גם לאזכור מעורבותם של הפיניקים בבניית המקדש (חירם מלך צור).
שילוב המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטבע הדברים, המקורות הכתובים ניתנים לפרשנויות שונות ומגוונות, בפרט כאשר חסרים פרטים אדריכליים מרכזיים, או במקרים של מונחים טכניים שמשמעותם עמומה בעבורנו. בעיות נוספות יוצרים סתירה בין המקורות השונים - בין מסורות שונות של חז"ל, או בין המקורות הפנים-יהודיים למקורות חיצוניים. במקרים כאלה ישנם שיקולים שונים בקרב החוקרים, למי לייחס משקל ואמינות גדולים יותר, והאם לפעול בדרך של הרמוניזציה ותיאום המקורות, או בדרך של קבלת מקור אחד על פני משנהו. מסיבה זו, המודלים והשרטוטים השונים שנערכו במרוצת הדורות, שונים לא במעט זה מזה. עם זאת יש לזכור שהספקות קיימים לרוב רק לגבי פרטים, ולא לגבי התיאור הכללי.
המאפיינים המשותפים לכל המקדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
למקדשים השונים תבנית בסיסית:
- קודש הקודשים (נקרא גם 'הדביר', או 'לפני ולפנים'). זהו המקום המקודש ביותר, שבו שכן ארון הברית[12]. למקום זה לא נכנס אדם, למעט הכהן הגדול ביום הכיפורים.
- ההיכל[13] (שנקרא גם 'הקודש', או 'הבית החיצון') - מבנה בדרגת קדוּשה פחותה מקודש הקודשים, ואשר ממנו הפתח אל תוך קודש הקודשים. בקודש נמצאו מזבח הזהב, השולחן והמנורה (השם 'ההיכל' עשוי להטעות, משום שהוא משמש גם כשם קולקטיבי למבנה כולו[14], ואף לשילוב של 'הקודש' ו'קודש הקודשים'[15]).
- לפני ההיכל, ישנו מבוא בשם האולם[16]. כאמור לעיל, לעיתים, שלושת החלקים הללו יחד נקראים בשם 'היכל' (או 'אוהל מועד', במשכן), והם מהווים את "מבנה המקדש".
- מסביב להיכל קיימת מחיצה, אשר מגדירה את השטח הכללי הנקרא עזרה (או 'חצר'). בעזרה נמצאו מזבח העולה, והכיור. שטח העזרה נחשב למקודש פחות מן ההיכל, אולם הוא החלק החיצוני ביותר שעדיין מוגדר "מקדש".
- סביב כלל מתחם זה (הקרוי 'מקדש'), נמצא שטח מקודש בדרגה פחותה יותר, אשר במשכן נקרא 'מחנה לויה' (שבו חנו בני לוי), ובמקדש הקבוע בירושלים נקרא הר הבית[17] (עזרת הנשים, שהייתה החצר החיצונית של המקדש, נחשבת כחלק מ'מחנה לויה', אך לא ברור האם היא הייתה קיימת בכל המקדשים).
המשכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המשכן
המשכן שלפי המסורת היהודית הוקם במדבר סיני לא היה בית אבנים, אלא אוהל; מכאן גם שמו הנוסף, 'אוהל מועד'. לאוהל היה 'שלד' שעשוי מקורות עצי שיטים גדולות, שעמדו בתוך 'אדנים' מכסף, ואשר ניתנות לפירוק מהיר; על גבי הקרשים פרשו יריעות של בד ושל עורות שונים. בתוך האוהל הייתה פרוכת, שהבדילה בין הקודש לקודש הקודשים. מסביב לאוהל הייתה מחיצת נוספת, שיצרה את 'החצר' שמסביב לאוהל מועד.
בהיותו אוהל, לא היו במשכן דלתות. כאמור, בין הקודש לקודש הקודשים הבדילה פרוכת, ועל פתח המשכן והחצר היה 'מסך הפתח' - יריעה המשמשת לסגירת הפתח, כבאוהל רגיל. המשכן היה ניתן לפירוק ולהרכבה, לצורך נדודים ממקום למקום (על עבודה זו היו ממונים הלויים).
אורך חצר המשכן היה 100 אמות[18] ורוחבה היה 50 אמות. המחיצה שיצרה את החצר הייתה עשויה מ-60 עמודים[19] בגובה 5 אמות, שציפוי ראשיהם כסף ואדניהם (בסיסי העמודים) עשויים גם מנחושת. על העמודים היו תלויים קלעים מבד. פתחה של החצר, ברוחב 20 אמה, היה בצד מזרח, ועליו היה תלוי מסך בד.
מזבח העולה שבתוך החצר היה קטן יחסית - 5X5 אמות בגובה 3 אמות. המזבח היה עשוי נחושת והיה חלול, כך שניתן היה לטלטל אותו בקלות יחסית ממקום למקום - כמו את שאר המשכן וכליו. את המזבח מלאו באדמה בכל פעם שהרכיבו את המשכן.
אורכו של מבנה המשכן היה 30 אמות, רוחבו 10 אמות, וגובהו 10 אמות. המשכן חולק בתוכו על ידי הפרוכת. החלק החיצוני, הקודש, היה בגודל של 10X20 אמות, החלק הפנימי, לקודש הקודשים, היה בגודל של 10X10 אמות. המשכן היה מורכב מ-48 קרשי עצי שיטים - 20 בכל צד בצפון ובדרום ו-8 במערב. את המזרח כיסה רק מסך; שלושה כיסויים שונים, של בדים ועורות, כיסו גם את שאר המשכן.
משכני שילה, נוב וגבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא ידועים פרטים רבים על משכן שילה. עם זאת, לפי דברי חז"ל, היו קירות משכן שילה עשויים מאבנים, עם כיסוי של יריעות (כמו באוהל) ולא תקרה[20], ולפי מקור אחד, אף עזרת הנשים הייתה קיימת במשכן שילה[21]. בכל השאר, נראה שהיה דמיון עקרוני בינו ובין המשכן.
עוד פחות מזה ידוע על משכן נוב ומשכן גבעון, שהיו קיימים כפי הנראה בין תקופת חורבן שילה למועד הקמת בית המקדש בירושלים. מסתבר, עם זאת, שהם היו דומים למשכנות הקודמים, בהבדל ידוע אחד - ככל הנראה למשכנות אלו הייתה תקרת אבן[דרוש מקור]. מכאן, שייתכן שהיו שינויים מבניים נוספים.
בית המקדש הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הכתוב במקרא, המקדש שהקים שלמה המלך היה שונה שוני מהותי מכל מה שקדם לו. לראשונה עבר המקדש תהליך של מיסוד, והתקבע כבית אבנים במקום מיוחד ומסוים. מקדש שלמה נבנה במשך שבע שנים, והיה גדול ומפואר בהרבה מן המשכן במדבר וממשכן שילה. מידות ההיכל (על פי מלכים א', ו', ב') היו 60 אמה אורך, 20 אמה רוחב ו-30 אמה גובה. כך הכפיל שלמה את מידותיו של המשכן המקורי באורך וברוחב - ובגובה אף שילש.
אמנם, בדברי הימים (ב' ג, ד) נאמרה מידת גובה גדולה פי ארבעה - 120 אמה. הפרשנים שנזקקו לסתירה הסבירו אותה בדרכים שונות; על פי דעתו של מפרש דברי הימים (המיוחס בטעות לרש"י), מידת הגובה של 30 אמות מתייחסת רק לחללו הפנימי של ההיכל, והעליות אשר היו מעל התקרה[22] היוו 90 אמות נוספות שהשלימו את הגובה ל-120 אמה. לעומתו, הרד"ק[23], מזכיר אמנם דעה זו, אך מעדיף לומר שגובה האולם בלבד, בחזית ההיכל, היה 120 אמות, ואילו הקודש שמאחוריו היו בגובה של 30 אמות בלבד[24]. שתי השיטות נראות תמוהות במבט ראשון - מה צורך יש בעליות בגובה 90 אמות, ומה עשו בהן? וגם לשיטת רד"ק - מדוע היה האולם כה גבוה ביחס למבנים שמאחוריו, שהם העיקר? אמנם מעיון משווה במקדשים אחרים בעולם העתיק נראה, כי באותו זמן היה זה מקובל לבנות חזית גבוהה מאוד גם למקדשים שלא היו כה גבוהים; דבר זה יצר מראה מרשים כלפי הבא אל המקדש, ולא מצריך בניית המקדש כולו באותו גובה, דבר שאינו שימושי. בנוסף לאמירת חז"ל (במסכת מידות ד, ז[25]) על כך שבית המקדש היה דומה לאריה (ועל כן נקרא 'אריאל'); ואריה הרובץ וראשו למעלה נראה דומה לצורתו של המקדש על פי רד"ק. כך דעתו של רד"ק, לפחות, מוסברת היטב.
במזרחו של הבית היה האולם, ברוחב 10 אמות לאורך הבית ובאורך 20 אמות לרוחב הבית[26] (כלומר כהמשך לבית); כאמור, יש הסוברים שגובהו של האולם עלה בהרבה על גובה הבית. מעבר לו חולקו 50 האמות הנותרות כך שנוצר 'קודש' באורך של 30 אמות, וקודש קודשים ('דביר') באורך של 20 אמות. ביניהם הבדיל קיר אבן (שכונה אף הוא 'דביר', ובפי חז"ל נקרא אמה טרקסין), ובו דלתות עץ; אמנם, גם פרוכת הייתה בו, ככל הנראה פרוסה על פני הפתח, אך לא ברור האם מפנים לדלת או מחוצה לה.
מקדש האבן של שלמה היה גם משופע רבות בזהב; התקרה, הרצפה והדלתות היו עשויות עץ משובח. בפתח המקדש עמדו שני עמודי נחושת גדולים, שכונו בשמות יכין ובועז. גובה העמודים היה 18 אמה, ועליהם כותרת בגובה 5 אמות.
במקום הכיור הקטן-יחסית שעמד בחצר המשכן, בנה שלמה את 'הים' - ברכת אבן עגולה בקוטר של 10 אמות, שעמדה על 12 פרים עשויים נחושת, כל שלושה מהם פונים לכיוון אחר. מעבר להם, עשה שלמה עשרה כיורות נחושת, שהוצבו על 'מכונות' (בסיסים), בעלי גלגלים גדולים. חמישה מן הכיורים העמיד בדרום וחמישה בצפון. גם מזבח העולה שבנה שלמה היה גדול הרבה יותר - 20X20 בגובה 10 אמות. בנוסף, עשה שלמה 10 מנורות זהב ועשרה שולחנות, לעומת מנורה אחת ושולחן אחד שעמדו במשכן.
ליד המקדש בנה שלמה את 'בית יער הלבנון' - ככל הנראה מעון קיץ, שהיה עשוי מעצי ארז רבים ואיפשר לרוח לנשוב בחלליו. בצמוד למקדש עמד גם ארמונו של שלמה, וכן הבית שבנה לבת פרעה, שאותה נשא לאישה.
בית המקדש השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בית המקדש השני
בניגוד לבתי המקדש הקודמים לעיל, קיימות ראיות ארכאולוגיות והיסטוריות לקיומו של בית המקדש השני. מקדש זה נבנה על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול. לפי הכתוב במקרא, הדבר התרחש כ-70 שנה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתמיכת הפרסיים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש. ידוע כי המקדש הורחב משמעותית על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס, ונחרב בשנת 70 בידי הרומאים.
מבנה המקדש השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות (עזרות) שהִקיפו אותו. ההיכל עמד בראש הר הבית, ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, שהורחבה משמעותית על ידי המלך הורדוס. חלק מפורסם ששרד מחומה זו הוא הכותל המערבי. לצידי העזרות היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש. החצר החיצונית הייתה קרויה "עזרת נשים" ובה נערכו התאספויות לשם קריאת תורה בנוכחות נשים.
שטחו של הר הבית על פי מסכת מידות היה 500X500 אמות[27] . בתוך הר הבית היה שטח בשם החיל, שהקיף את מתחם המקדש ועזרת הנשים.[28] שטחה של עזרת הנשים היה 135X135 אמות, והיא הייתה בגובה של 6 אמות מעל להר הבית. עזרת הנשים הייתה ממוקמת ממזרח לעזרה. מעזרת הנשים עלו בחמש עשרה מדרגות אל העזרה, שהייתה בגודל של 135 אמות (מצפון לדרום) על 187 אמות (ממזרח למערב). בתוך העזרה עמד המזבח, ששטחו 32X32 אמות, והכבש שעמד מדרום לו, שגודלו 30 אמות (מצפון לדרום) על 16 אמות (ממזרח למערב). בלב העזרה עמד מבנה ההיכל, שגודלו הכולל הוא 100X100 אמות. ההיכל חולק לשלושה חלקים: האולם, הקודש וקודש הקודשים. רוחב האולם (ממזרח למערב) היה 11 אמות ואורכו 70 אמות. אורך הקודש (ממזרח למערב) היה 40 אמות, ורוחבו 20 אמות. גודלו של קודש הקודשים היה 20X20 אמות. את שאר שטח המבנה תפסו תאים שונים שהקיפו את חלקיו העיקריים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משנה תורה, הלכות בית הבחירה פרק א.
- ^ מדרש שמואל, פרשה טו
- ^ ירושלמי מגילה א, א (דף א, ב בדפוס וילנא)
- ^ זכריה, י"ב, י"ב
- ^ בבלי סוכה נא, ב
- ^ דברי הימים א', כ"ב, א'
- ^ בבלי זבחים סב, א
- ^ בספר יחזקאל לא מופיעות המילים "בית שלישי". אולם לאחר חורבן הבית השני, שלא תאם את המתואר ביחזקאל, התרבלה ההנחה שדבריו של יחזקאל מכוונים כלפי הבית השלישי
- ^ השאלה איזה מקדש מתואר במסכת מידות, המקדש לפני או אחרי השיפוץ של הורדוס נידונה בין החוקרים. ראו פירוט בערך על מקדש הורדוס
- ^ ניר חסון, דגם של בית המקדש מימי בית ראשון יוצג לראשונה לציבור, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2016
- ^ ראיון עם יוסף גרפינקל בגלי צה"ל, 07/03/2015 (37:00-42:30 ברצועת השמע)
- ^ בבית שני, שבו לא היה ארון הברית, היה במקום רק סלע חשוף - אבן השתייה.
- ^ בתנ"ך, ה'היכל' נקרא בשם זה רק במשכן שילה ובבית המקדש; יהודה קיל, "פירוש דעת מקרא לשמואל א", א, ט, הערה 5
- ^ כגון: עזרא, ג', י'; ירושלמי מידות ד, ו (עיינו במפרשים); משנה תורה, הלכות בית הבחירה, א, ה
- ^ בבלי מנחות, צח, ב
- ^ מבוא זה לא היה קיים במשכן.
- ^ בתלמוד הבבלי (מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב' - דף קי"ז, עמוד א') מובאת מחלוקת האם מחנה לויה ומחנה ישראל היו קיימים במשכן שילה. אך למסקנת הדיון, שניהם היו קיימים
- ^ אורכה של כל אמה הוא כחצי מטר
- ^ החומר ממנו נעשו העמודים לא נמסר בתורה
- ^ משנה זבחים, יד, ו; בבלי זבחים קיח, ב (בשנויים קלים)
- ^ תנא דבי אליהו רבא, פרק יא פסקה ו
- ^ דברי הימים א', כ"ח, י"א
- ^ בפירושיו למלכים ולדברי הימים.
- ^ אמנם, גובה האולם אינו מוזכר במלכים וגובה ההיכל אינו מוזכר בדברי הימים, ולפיכך, לפי פירוש זה, אף תיאור אינו שלם כשלעצמו, אלא הם משלימים אחד את השני.
- ^ אמנם דבריהם שם הוסבו על בית המקדש השני, אך הפסוק שאותו הם מצטטים מדבר עוסק בענייני בית המקדש הראשון, ונראה ששניהם היו דומים במובן זה.
- ^ מלכים א', ו', ג'; דברי הימים ב', ג', ג' (אם כי שם לא ניתן האורך).
- ^ שטח הר הבית בימינו גדול יותר, והוא שווה בערך ל-1000 אמות מצפון לדרום, ו-500 אמות ממזרח למערב. על יישוב הסתירה בין המקורות ראו בערך מקדש הורדוס
- ^ אורי זרם, מידות החיל, מעלין בקודש, 2021
| חלקי בית המקדש השני | ||||
|---|---|---|---|---|
| מקרא | ||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | ||||
| שערי המקדש | ||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים | ||||
| בתי מקדש בהיסטוריה היהודית | ||
|---|---|---|
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | 
|
| בתי מקדש | בית המקדש הראשון • בית המקדש השני ומקדש הורדוס | |
| מקדשים חיצוניים | הבמות • מקדשי ממלכת ישראל: תל דן ובית אל • מקדש חוניו • מקדש יב • מקדש השומרונים בהר גריזים | |
| אחרים | מצוות בניין בית המקדש • מבנה בית המקדש • בית המקדש השלישי • בית המקדש של יוליאנוס | |