מארג' שוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארג' שוט
Marge Shott
לידה 18 באוגוסט 1928
סינסינטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במרץ 2004 (בגיל 75)
שם לידה Margaret Carolyn Unnewehr עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים Diehl–Unnewehr House, סינסינטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד בעלים של קבוצת הבייסבול סינסינטי רדס
בן זוג צ'ארלס שוט
פרסים והוקרה היכל התהילה של נשות אוהיו (1985) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארג' שוטאנגלית: Marge Schott‏; 18 באוגוסט 1928 - 2 במרץ 2004) הייתה הנשיאה והמנכ"לית של קבוצת הבייסבול סינסינטי רדס בשנים 19841999 והאישה השלישית שהחזיקה בבעלותה קבוצה מליגת ה-MLB מבלי שירשה אותה (הראשונה הייתה אשת העסקים ג'ואן וויטני פייסון, מייסדת ניו יורק מטס).

שוט ידועה בעיקר בעקבות התנהגותה השנויה במחלוקת במהלך כהונתה כבעלת סינסינטי רדס, שכללה העלבות כלפי אפרו-אמריקאים, יהודים ואנשים ממוצא יפני. בשנים 1996–1998 נאסר עליה לנהל קבוצה בליגת ה-MLB בשל הצהרות תמיכה במדיניות הפנים של מנהיג המפלגה הנאצית אדולף היטלר. זמן קצר לאחר מכן, היא מכרה את רוב חלקה בקבוצה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייה הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוט נולדה בסינסינטי, אחת מחמש בנותיו של שרלוט ואדוארד הנרי אונוהר.[1] אביה התעשר בעסקי העץ. כשלמדה בקולג', הצטרפה שוט כחברה לאחוות תטה פיי אלפא. ב-1952 התחתנה עם צ'ארלס שוט, בן למשפחה עשירה מהעיר סינסינטי, וירשה את עסקיו והונו כאשר נפטר מהתקף לב ב-1968. מאז מותו כשהייתה בת 39, מארג' שוט מעולם לא נישאה מחדש ולא נולדו לה ילדים.[2]

סינסינטי רדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוט הייתה אוהדת קבוצת סינסינטי רדס במשך רוב חייה. מ-1963 ואילך, היא פעלה כדי לגייס כסף עבור בית החולים לילדים בסינסינטי, בהשתתפות כמה משחקני קבוצת הרדס. ב-1981, שוט רכשה מעט מניות בקבוצה שהייתה בבעלותה של חברת ביטוח. ב-21 בדצמבר 1984, היא רכשה את השליטה בקבוצה עבור 11 מיליון דולר, ובכך הפכה למנהלת ושותפה כללית והאישה הראשונה שקונה קבוצת MLB.[3] ב-1985 מונתה לנשיאה ומנכ"לית המועדון.[4] חמש שנים לאחר מכן, הרדס זכו בוורלד סיריס, כאשר נצחו את אוקלנד אתלטיקס.

שוט הפכה במהרה לאחת המנהלות הבולטות ביותר של ליגת הבייסבול. אוהדים שיבחו את מאמציה לשמור על מחירים נמוכים באצטדיון. לדוגמה, היא שמרה את המחיר של נקניקייה בלחמנייה על דולר אחד ושמרה על מחיר מושב באצטדיון של כ-12 דולר - הזול ביותר בבייסבול. בניגוד לרוב הבעלים, היא ישבה במושב רגיל באצטדיון ריברפרונט, ולעיתים קרובות נעתנה לבקשות לחתימות ממעריצים. לעיתים קרובות אישרה לקבוצות של ילדים לרוץ למרכז השדה ובחזרה. באפן קבוע הגיעה למשחקים עם כלבתה.[5]

שוט ספגה ביקורת על גישתה הפיננסית ועל כך שלא השקיעה את הכסף הדרוש כדי לבנות את הקבוצה. גישתה הפיננסית באה לידי ביטוי בהצרותיה הפומביות על הצורך לשלם לשחקנים בזמן שהם פצועים, בעיקר כאשר דיברה על שחקן הקבוצה חוסה ריג'ו (שהיה פצוע במרפק), והתלוננה: "משלמים שלושה מיליון דולר בשביל שישב על הישבן שלו!".[5]

מחלוקות ועזיבת השותפות בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים ספגה שוט ביקורת בעקבות התבטאויותיה כנגד יהודים, אפרו-אמריקאים ויפנים. בנובמבר 1992 הואשמה על ידי צ'ארלס לוי, מנהל שיווק לשעבר ברדס, באמירות על עובד נוסף בקבוצה, כאשר אמרה עליו "כושי מיליונר". בנוסף טען לוי שמארג' שוט מחזיקה בביתה צלב קרס, וטען ששמע אותה אומרת "יהודים ערמומיים, כולם אותו דבר"[6] למחרת פרסמה שוט הצהרה בה טענה שההאשמות נגדה בגין גזענות מוגזמות ושהיא לא התכוונה לפגוע באף אחד באמירותיה או בבעלותה על צלב קרס, שלטענתה קיבלה מאחד העובדים.

ב-29 בנובמבר 1992, אמרה שוט כי ההערה "כושי מיליונר" נאמרה בצחוק, אך לאחר מכן הצהירה כי לדעתה אדולף היטלר היה טוב בהתחלה לגרמניה הנאצית וכן שאינה מבינה למה המילה "ג'אפ" (כינוי גנאי ליפניף באנגלית: jap) נתפסת כפוגענית.[7]

באותה שנה, התפרסמה בניו יורק טיימס עדות של עוזרת לשעבר של קבוצת אוקלנד אתלטיקס, שרון ג'ונס, לפיה שוט נשמעה אומרת לפני תחילת שיחת ועידה, "לעולם לא הייתי מעסיקה עוד כושי, אני מעדיפה עובד שיהיה קוף מאומן מאשר כושי".

ועדה של ארבעה אנשים התכנסה לחקור את שוט וב-3 בפברואר 1993, היא נקנסה ב-250,000 דולר ונאסר עליה להשתתף בכל פעילויות היום-יום בקבוצת הרדס בעונת 1993. שוט חזרה לעבוד ב-1 בנובמבר.

ב-5 במאי 1996, עוררה שוט זעם רב כאשר השמיעה הצהרות אוהדות כלפי אדולף היטלר, ואמרה כי "הוא היה טוב בהתחלה, אבל הלך רחוק מדי". ליגת ה-MLB שוב אסרה על שוט עבודות יום יומיות עד 1998. מאוחר יותר, בחודש מאי, שוט צוטטה במגזין ספורטס אילוסטרייטד, כשהיא מדברת ב"מבטא יפני קריקטורי" כאשר תיארה את פגישתה עם ראש ממשלת יפן. בנוסף, היא אמרה כי היא לא אוהבת כאשר ילדים אסייתים-אמריקאים "מעפילים על הילדים שלנו" בתיכון.

ב-20 באפריל 1999, שוט הסכימה למכור את השליטה ברדס עבור 67 מיליון דולר לקבוצה בראשות איש העסקים מסינסינטי, קרל לנדנר.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, שוט, אשר עישנה שנים רבות,[8] החלה לפתח בעיות בריאות. היא אושפזה פעמיים בשל בעיות נשימה וסבלה מדלקת ריאות בשנת 2003. ב-9 בפברואר 2004 אושפזה שוט. מספר דיווחים טענו שאושפזה עקב הצטננות, בעוד שאחרים טענו שהתלוננה על כאבים בברך. עם זאת, במהלך שהייתה, פיתחה בעיות נשימה ונזקקה להנשמה. שוט נפטרה בגיל 75 בבית חולים בסינסינטי.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Township to restore Marge Schott's home". The Columbus Dispatch (באנגלית). נבדק ב-2018-10-18.
  2. ^ Cincinnati Enquirer | cincinnati.com, Cincinnati.com (באנגלית)
  3. ^ Rick Swaine, The Integration of Major League Baseball: A Team by Team History, McFarland, 2009-11-06. (באנגלית)
  4. ^ David Nemec, Scott Flatow, This Day in Baseball: A Day-by-Day Record of the Events That Shaped the Game, Taylor Trade Publishing, 2008-12-16. (באנגלית)
  5. ^ 1 2 The Reds' owner, long ago reduced to a life of - 05.20.96 - SI Vault, ‏2011-03-05
  6. ^ "Baseball's Greatest Scandals, #8: Marge Schott By Both Sides". AZ Snake Pit. נבדק ב-2018-10-18.
  7. ^ "Baseball Set Precedent for Disciplining an Owner" (באנגלית). נבדק ב-2018-10-18.
  8. ^ 1 2 Emmis Communications, Cincinnati Magazine, Emmis Communications, 2006-02. (באנגלית)