מאיר בץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר בץ
לידה 2 בנובמבר 1916 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה יוני 1979 (בגיל 62) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאיר בץ (רבינוביץ') (ו' בחשוון תרע"ז, 2 בנובמבר 1916יוני 1979) היה מפקד בפלמ"ח, מהנדס, ממפתחי הנגב וממתכנני תעלת הימים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בץ נולד באימפריה הרוסית ולמד בבית ספר במוסקבה טרם עלייתו לארץ. במאי 1929 עלה לארץ ישראל, ולמד בגימנסיה העברית רחביה. בשנת 1932 הצטרף לארגון "ההגנה", והפך למפקד נחלת יצחק. ב-1938 עבר קורס מפקדים בפיקודו של אורד צ'ארלס וינגייט והיה מדריך בקורס המ"כים הראשון של הפלמ"ח, שהתקיים בקריית ענבים.

ב-1939 החל ללמוד הנדסה בטכניון. גם שם פעל בקרב הסטודנטים. הקים את גדוד החי"ש הירושלמי "ראשון ליהודה", וב-1941 הקים על בסיס אנשי "ראשון ליהודה", ועל פי הוראות יצחק שדה את פלוגה ו' ("הפלוגה הירושלמית") יחד עם ישראל ליברטובסקי. ב-1942 הדריך את "המחלקות המיוחדות" של הפלמ"ח בקורסי חבלה וצליפה ואף נועד עם המנהיג הכורדי מצטפא ברזאני על מנת לתאם מרד כורדי בתגובה למרד רשיד עאלי אל-כילאני. בשנת 1942, בעיצומה של החרדה מפני פלישה נאצית לארץ ישראל, היה בין מתכנני "תוכנית מצדה על הכרמל".

בשנת 1945 היה מדריך ראשי של כוחות החי"ש הצעיר ("חץ"), שהפכו אחר כך לגדנ"ע. ב-1946 שימש כשליש לענייני תכנון של יעקב דורי. בסוף 1946 מונה להקים ולפקד על קיבוץ קדמה בשפלה הדרומית.

בתקופת מלחמת העצמאות שירת בתפקיד קצין הנדסה של החי"ש בירושלים הנצורה והגיע לדרגת סגן-אלוף (אז דרגה אחת מתחת לדרגת אלוף) בחיל ההנדסה הישראלי שקם בתקופה זו. חמ"ל מבצע יבוס היה בביתו והוא היה אחראי על תכנון דרכים לאספקת צורכי תושבי ירושלים. ה"כוח" שבו הסתייע היה כוח מאולתר שכלל תלמידי ישיבה, מבוגרים שלא יכלו להילחם ואחרים שיכלו לסייע בביצור העיר. באוגוסט 1948 הפך לקצין ההנדסה של חזית ד' (דרום) והיה מעורב בפריצת הדרך לסיני במבצע חורב.

בשנת 1950, לאחר המלחמה, החל לעבוד בבאר שבע לפיתוח הנגב כמהנדס מחוז הנגב. לאחר מכן, החל מ-1967 (ועד למותו ביוני[1] 1979) שימש מהנדס מחוז הדרום של משרד הפנים. במהלך תפקידו כמהנדס מחוז הדרום קידם בץ פרויקטים לפיתוח הנגב, כגון פרויקט תעלת הימים, ויישוב הבדואים ביישובי קבע. ב-1957 יצא בשליחות משרד החוץ למזרח אסיה.

במקביל לעיסוקיו כמהנדס, נהג לצייר את נופי הנגב וארץ ישראל, ובשנת 2004 נפתחה תערוכה מציוריו במרכז הבמה בגני תקווה. ציוריו גם מעטרים את הספר ""הגדה של שמות" מאת דליה לשמן.

אלמנתו, שרה, הייתה ממפתחי מערכת החינוך בבאר שבע ומקימת בית הספר הראשון בעיר (כיום מקיף א'), ובשנת 2000 הוענק לה תואר יקירת באר שבע. בנו הוא החזאי אורי בץ.

קריית מאיר בץ ובית מאיר בץ בבאר שבע, קרויים על שמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בץ. האיש, פעלו וחזון תוכניותיו, הוצאה פרטית, 1981.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]