מאדים 500

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
לוגו פרויקט מארס 500

מאדים 500 או מארס 500 («Марс-500») הוא פרויקט משותף של סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה וסוכנות החלל האירופית לטיסות מאוישות למאדים, כאשר צוות הטיסה מתוכנן לשהות בחלל בין 520 ל־700 יום. בפרויקט נוטלים חלק מצד רוסיה - המכון לבעיות ביולוגיות רפואיות של האקדמיה הרוסית למדעים וסוכנות החלל האירופית. עלות הפרויקט מוערכת ב־15 מיליון דולרים. שלושת השלבים הראשונים (המשימה הניסויית ה־14, המשימה הניסויית ה־105 והמשימה הניסויית ה־520) הושלמו בהצלחה.[1] מאז 2009, מנהל הפרויקט הוא בוריס מורוקוב.

מטרת הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימות מאוישות למאדים עתידות לצאת כבר במחצית הראשונה של המאה ה־21, כשמשימה כזו דורשת מימון רב והתגברות על מכשולים טכניים רבים; בעיקר בשל המרחק הרב מכדור הארץ למאדים (מ־55 ועד 440 מיליוני ק"מ), מסע שעשוי להימשך למעלה משנה רק בכיוון אחד. נוסף לכך, קיים הצורך לספק די מזון ומחייה לצוות בן 6 טייסי חלל שוודאי ישתעמם במהלך הטיסה הארוכה למאדים.

מטרתו העיקרית של הפרויקט הוא לאסוף כמה שיותר נתונים על בריאות אנשי הצוות והכנתם המנטלית והפיזית לקראת טיסה למאדים, אחזקת מערכת תקשורת יעילה בין החללית לכדור הארץ ובחינת ההשפעות על האורגניזם האנושי, בטיסה שכזו, כמו גם הקצאת משאבים נחוצים לביצוע טיסה מאוישת למאדים.

המשימה הניסויית ה־14 והמשימה הניסויית ה־105[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2007 הושלם השלב הראשון של המשימה הניסויית[2] כאשר 6 אנשי צוות שהו תחילה במשך שבועיים במתחם סגור דמויי־חללית ועבר בהצלחה. השלב השני אשר כונה רשמית בשם המשימה הניסויית ה־105 הסתיים בשנת 2009 ובה צוות של 6 אנשים (ארבעה רוסים, צרפתי וגרמני) נכנסו למבנה סגור לתקופה בת 640 יום, כסימולציה למשימה מאוישת למאדים.[3] תוצאות המשימה המוצלחת פורסמו ב־5 במרץ 2010 על ידי המכון לבעיות ביולוגיות רפואיות של האקדמיה הרוסית למדעים.

המשימה הניסויית ה־520[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה ניסויית שלישית יצאה לדרך ב־3 ביוני 2010 והסתיימה ב־4 בנובמבר 2011.[4] במסגרתה נבחנה השפעת הסביבה על האדם. במסגרת זאת נמשכו איסוף הנתונים על בריאות אנשי הצוות והוגש סיוע פסיכולוגי לאנשי הצוות.

ששת הקוסמונאוטים (שלושה רוסים, איטלקי, סיני וצרפתי) שהשתתפו במשימה הניסויית שהו בבידוד במתקן הדמיה של מסע למאדים, הממוקם צפונית למוסקבה, הצוות בילה 17 חודשים בהדמיה של מסע למאדים שנועד לבחון את ההשפעות הפיזיות והפסיכולוגיות של מסע כזה. בחלק האחרון של הניסוי הקוסמונאוטים נחשפו להדמיה של מסלול החזרה לכיוון כוח המשיכה של כדור הארץ, אף שלא ניתן היה לדמות מצב של חוסר משקל. בתקופת שהותם במתקן, נוטרו מוחם וגופם ולא היה להם כל קשר אל העולם החיצון, כאשר פעם אחת בלבד הם יצאו להתהלך על קרקע חולית, על מנת לדמות את קרקע המאדים. הם אכלו מזון מרוכז בלבד והקשר שלהם אל מרכז הבקרה הגיע בהשהיה שדימתה את התקשורת במרחק גדול מכדור הארץ.

ב־14 בפברואר 2011 ששת חברי הצוות פוצלו ל־2 קבוצות בנות 3 אנשי צוות כל אחת והמשימה הניסויית מתבצעת במקביל, על מנת לספק לאנשי הצוות את מירב המידע לטיפול רפואי אפשרי במקרי חירום, בעת הנחיתה על המאדים וההתקרבות אל כוכב הלכת.

תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף לזה, רוסיה מתכננת לבצע משימה מאוישת למאדים בשיתוף עם סוכנות החלל האירופאית ונאס"א, שבמסגרתה ישלחו למאדים 2 חלליות, האחת נושאת צוות של כ־6 אסטרונאוטים והשנייה נושאת את המטען הלא מאויש. עם ההגעה למאדים, שלושה מן האסטרונאוטים ינחתו על מאדים וישהו בו לתקופה של כחודשיים. המשימה כולה תארך כ־440 ימים. עלות המשימה היא 20 מיליארד דולר ורוסיה אמורה לתרום כ־30% מן העלות. אף שרוסיה הציעה לבצע את המשימה כבר בשנת 2015, יעד זמן זה כלל אינו בר ביצוע.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאדים 500 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמי יושובייב, ‏רוסיה ממשיכה בביצוע סימולציות טיסה למאדים, באתר "הידען", 21 באפריל 2008
  2. ^ אבי בליזובסקי, ‏לטוס למאדים בלי לצאת ממוסקווה, באתר "הידען", 6 ביוני 2006
  3. ^ Mars-500 crew report good health after experiment, באתר RIA Novosti,‏ 14 ביולי 2009
  4. ^ רויטרס, טיסה למאדים: גרסת הריאליטי, באתר ynet, 20 במאי 2010
  5. ^ Will Knight,‏ Russia proposes manned Mars mission by 2015, באתר NewScientist,‏ 8 ביולי 2002