מאבק יעקב והמלאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסר מקורות, לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסר מקורות, לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יעקב נאבק עם המלאך. ציור מאת גוסטב דורה משנת 1885
ציור נוסף מאת אז'ן דלקרואה משנת 1861

מאבק יעקב והמלאך הוא סיפור מקראי המופיע בספר בראשית, פרק ל"ב. לאחר ששלח יעקב שליחים נושאי מנחה אל עשו אחיו, המשיך במסעו. הוא קם בלילה, והעביר את כל משפחתו ורכושו במעבר יבוק. לאחר שהעביר את כל רכושו חזר שוב יעקב לעבר הנהר השני על מנת להעביר כדים שנשארו שם. אך שם כשנותר לבדו נכונה לו הפתעה: איש כלשהו מתחיל להאבק איתו עד עלות השחר. הפסוקים לא ברורים במיוחד, וכתובים במעורפל. לא ברור מהפסוקים מה היה סופו של המאבק.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.
וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ.
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.
וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.
וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.

כתוצאה ממעשה זה, גיד הנשה שנפגע ליעקב על ידי המלאך אסור באכילה על עם ישראל כפי שכתוב בפסוק שלאחר מכן:

עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה.

תבליט בקתדרלת מילאנו

סופו של המאבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הפעלים בטקסט מצוינים בגוף שלישי ללא כינויי גוף, ולכן לא ברור על מי מדובר ב"וירא" למשל. בדיאלוג בסופו של המאבק, לא ברור על ידי מי נאמרו שני המשפטים הראשונים.

וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר
וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.

ברור שהתשובה האחרונה נאמרה על ידי יעקב, ולכן השאלה נשאלה על ידי המלאך. אך לא ברור מי אמר את שני המשפטים הראשונים. חז"ל טענו כי אין להכריע מי ניצח, עקב חוסר בהירותו של הטקסט:

אין אנו יודעים מי ניצח ‒ אִם מלאך, אִם יעקב.

רוב הפרשנים מניחים שהשאלה ”מַה שְּׁמֶךָ” נשאלה על ידי המלאך כתגובה למשפט הקודם, ”לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי”, שכנראה נאמר על ידי יעקב, ומכאן שהמשפט שלפניו, ”שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר”, נאמר על ידי המלאך, שהוא המפסיד המתחנן שיעקב ישלחנו. לפי זה יעקב הוא זה שניצח במאבק, ולכן המלאך התחנן שיניח לו, אך הוא דרש מן המלאך שיברך אותו, שכן מקובל שהמנצח במאבק דורש משהו מן המפסיד. על פי פרשנות זו, מובן יותר הנימוק לשמו החדש של יעקב, "ישראל", ”כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל”, שבפשטות מורה על כך שיעקב ניצח את המלאך.

פרשנות זו מוצגת כבר בספר הושע[1], שם מצוין כי המלאך הוא זה שהתחנן ליעקב:

בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים. וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.

הבעיה בפרשנות זאת היא השאלה: כיצד המלאך הצליח לנקוע את רגלו של יעקב ולגרום לו לצלוע על ירכו, אם יעקב הוא זה שניצח?

על פי פרשנות אחרת, פחות רווחת, יעקב הפסיד במאבק, והמלאך ניצח. על פי גישה זו, יעקב הוא התחנן למלאך, שישחררו ללכת לבני משפחתו, ובדרישת המלאך ל"ברכה", הכוונה היא למנחה. יעקב משתמש בלשון זו כשנותן מנחה לעשיו:

אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַלכֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי. קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּיחַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל

זהותו של האיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הושע מחזק את זהותו של האיש כמלאך:

בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים. וָיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.

לדעת חז"ל המלאך שאיתו נאבק יעקב הוא שרו של עשו (השטן), שנשלח לעוצרו מהשמים. וכך מאריך המלבי"ם בביאורו:

ובכ"ד שבעולם יש כחות עליונים המנהיגים את הכחות התחתונים לטוב ולרע, לחסד ולשבט, כמו שבאדם הפרטי יש יצ"ט ויצה"ר המנהיגים כח השכל והנשמה, וכח החומר ונפש הבהמיית, וכן יש כח עליון הנקרא שר ישראל, הוא הקדושה הכללית השומרת את ישראל, וכח הכללי הממונה לרע, הוא סמאל שרו של עשו הנוטה לצד שמאל להסית ולהדיח, כי אחר שאין קיום לעשו אלא כשישראל חוטאים, השר שלו שהוא קיומו והצלחתו, זה כל מגמתו להדיח את ישראל מתורתם ועבודתם. ובזה הראו לו פה נבואה מוחשת, שטרם קרב יעקב אל עשו, אם ללחום אם להשלים אתו, היה לו מלחמה עם השר שלו, היינו עם היצה"ר הפרטי שבגופו, וגם עם היצה"ר הכולל שהוא שמאל הכללי, שר האומה הרוצה להחטיא זרע יעקב ואומתו בכלל, והמלאך ההוא לבש צורה גשמיית [כי היתה נבואה מוחשת], ע"י שנתגלם המלאך בצורת אדם (כמ"ש ענין זה בפ' וירא).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאבק יעקב והמלאך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]