לשכות העזרה
לשכות העזרה היו מקומות בעזרה, בחצר בית המקדש מקום בו היו הטהורים מבני ישראל רשאים להיכנס לתחומו. במקדש היו שש לשכות, שלוש בצפון ושלוש בדרום.
במבנה בית המקדש מבחינים בין חלקי ההיכל:
- האולם - המבוא למקדש
- ההיכל - המקום העיקרי לעבודת הפולחן הרגילה
- הדביר (קודש הקודשים) - משכן ארון הברית והכרובים.
מסביב להיכל הייתה קיימת מחיצה, אשר הגדירה את השטח הכללי הנקרא עזרה (או 'חצר'). בעזרה נמצאו מזבח העולה, והכיור והלשכות. שטח העזרה נחשב למקודש פחות מן ההיכל.
מיקום הלשכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי משניות קהתי:[1]
שש לשכות היו בעזרה - שלוש בצפון, ושלוש בדרום: שבצפון -לשכת המלח, לשכת הפרווה, ולשכת המדיחין... שבדרום - לשכת העץ, ולשכת הגולה, ולשכת הגזית..
| בצפון | בדרום |
|---|---|
| לשכת המלח | לשכת פרהדרין |
| לשכת הפרווה | לשכת הגולה |
| לשכת המדיחין | לשכת הגזית |
לפי התלמוד הבבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרסה סותרת נמצאת בציטוט של משנה זו בתלמוד הבבלי במסכת יומא:
דתנן: ו' לשכות היו בעזרה ג' בצפון וג' בדרום. שבדרום - לשכת המלח לשכת הפרוה לשכת המדיחין... שבצפון - לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית ...
| בצפון | בדרום |
|---|---|
| לשכת פרהדרין | לשכת המלח |
| לשכת הגולה | לשכת הפרווה |
| לשכת הגזית | לשכת המדיחין |
גרסה זו מסומנת בתרשים לשיטת "תפארת ישראל", ראו בתוספות יום טוב וכן לפי הרמב"ם.
לפי הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמב"ם קיבל את גרסת בתלמוד הבבלי:
שמונה לשכות היו בעזרת ישראל - שלוש בצפון, ושלוש בדרום. שבדרום - לשכת המלח, לשכת הפרווה, לשכת המדיחין... והשלוש שבצפון - לשכת הגזית, לשכת הגולה, לשכת העץ... ושתי לשכות אחרות היו שם בעזרת ישראל - אחת מימין שער מזרחי, והיא לשכת פינחס המלביש ואחת משמאלו, והיא לשכת עושי חביתין...
מיקום לשכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת להעריך איזה קבוצת לשכות בצפון ואיזה בדרום, יש למצוא היש אפשרות לשייך לשכה מסוימת למקום מסוים.
לשכת הגזית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסכת יומא נאמר:
לשכת הגזית חציה בקדש וחציה בחול ושמע מינה שני פתחים היו לה אחד פתוח בקדש ואחד פתוח בחול...
מכאן למדים כי לשכת הגזית בצד מזרח של העזרה. רק בצד זה היא הייתה יכולה להיות "חציה בקדש וחציה בחול".[דרושה הבהרה] הרמב"ם, לפי התרשים, משער כי הלשכה הייתה בפינה הצפון-מזרח - מתאים לנאמר בתלמוד הבבלי. פרופ' יוסף פטריך, מהמכון לארכאולוגיה, באוניברסיטה העברית[2] הביע את דעתו כי סביר להניח כי הלשכות ששרתו את בית המטבחים: לשכת המלח ולשכת המדיחין יהיו בצד צפון, קרוב לבית המטבחים. יוצא מכאן כי מיקום לשכת הגזית אמור להיות בצד הנגדי: בדרום.
לשכת הגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשכת הגולה[3] עליה נאמר: שם היה בור הגולה, והגלגל נתון עליו, ומשם מספקין מים לכל העזרה[4]. יוסף פטריך הביע את דעתו באשר למיקום לשכת הגולה. בשנת 1866, ביצע צ'ארלס וילסון הבריטי[5] מיפוי מפורט, הכולל, בין השאר את הבורות בשטח הר הבית ובחלקו הצפוני נמצא בור מים אחד גדול. הבור מסומן במפות בתור "בור מספר 5"[א] מסקנתו היא שאם לשכת הגולה עומדת על בור המים, ובקרבה לשער המים אז העזרה הייתה צפונית מאבן השתיה המזוהה בימינו.
לשכת המלח, לשכת הפרוה ולשכת המדיחין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלשכת המלח הוכן המלח לצורך הקרבנות. בלשכת הפרוה[ב] היו מולחין עורות קָדָשִׁים. לשכת המדיחין שם היו מדיחין קרבי קדשים[ג]. שלוש הלשכות קשורות לתפעול בית המטבחים, הנמצא בצפון. (ראו תרשים מטה)
הבהרות לתרשים המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חלקי בית המקדש השני | ||||
|---|---|---|---|---|
| מקרא | ||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | ||||
| שערי המקדש | ||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים | ||||
בהקשר לתוכן הערך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מִקוּם בית המטבחים הוא בצפון
- הלשכות המשרתות את בית המקדש: לשכת המלח, לשכת הפרוה ולשכת המדיחין, אמורות להיות קרובות אליו, ולכן הן גם בצפון.
- יוצא שמיקום לשכת הגזית צריך להיות, בצד הנגדי, בדרום.
- מיקום לשכת הפרוה. כמו שאר הלשכות המשרתות את בית המקדש, אמור להיות בצפון ולא בדרום כמו בתרשים.
- שער המים הוא בדרום. סביר להניח כי יהיה צמוד לבור המים הגדול שבלשכת הגולה.
- הכיור, הניזון מהמים, ממוקם בדרום.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דובר האוניברסיטה העברית, ממצאים ישנים-חדשים מצביעים על מיקומו המדויק של בית המקדש, קן פנים, עיתון האוניברסיטה העברית, 2 במאי 2007
- לבית המקדש יש כתובת - כתבה על שיטת פטריך בזיהוי מקום המקדש, באתר nrg יהדות
- חוקר: חשפתי את מיקומו של בית המקדש, באתר ynet, 7 בפברואר 2007
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוצאה לאור של משניות קהתי בע"מ, היכל שלמה ומכון המקדש, ירושלים, 1997
- ^ הממצאים הוצגו בכנס מחקרי יהודה ושומרון ה-17, שנערך מטעם המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל ביוני 2007
- ^ שמה על שם עולי הגולה שכרו את הבור - לפי פירוש ר' עובדיה מברטנורה
- ^ משנה, מסכת מדות, פרק ה', משנה ג'
- ^ מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל