לשון כנען

לשון כנען
דוברים	0
כתב	אלפבית מבוסס על כתב עברי
קוד ISO 639-3	czk
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

ערך זה עוסק בשפה סלאבית מערבית יהודית שדוברה בבוהמיה. אם התכוונתם לשפתם השמית של עמי כנען, ראו שפות כנעניות.

לשון כנען או כנענית היה כינוי בפי יהודי אירופה לשפה סלאבית מערבית, שהייתה מדוברת בעיקר באזור בוהמיה (צ'כיה).

השם "ארץ כנען" בפי יהודי אירופה בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים השתמשו היהודים בשמות מתוך התנ"ך עבור ארצות רבות באירופה וסביבתה^[1]. כך זיהה רש"י את ספרד המקראית^[2] עם אספמיא שנקראת עד ימינו ספרד. צרפת התנ"כית^[3] גם זוהתה כארץ אירופית, פרנצא. אשכנז^[4] ידועה ככינוי לגרמניה. טורקיה נקראת "ארץ תוגרמה" (על שם תוגרמה בן גומר), והונגריה - ארץ הגר^[5]. בוהמיה נקראה בשם "ארץ כנען^[6]", ויש המשייכים זאת לקשר בין המילה "סלאבים" ו"עבדים" שמתקשר לכנען^[7].

זיהוי שפת "לשון כנען"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוך קאהוט במבוא לספר ערוך השלם, כותב כי לשון כנען המוזכר בכמה מקומות בפירוש רש"י, הוא כינוי לשפה סלאבית ובייחוד לשפה המדוברת בארץ בוהמיה^[8]. כך גם פרופ' אברהם ברלינר בליקוטים שבסוף פירוש רש"י עם ביאור זכור לאברהם^[9], מזהה את השפה עם שפה סלאבית. חוקרים נוספים מזהים את השפה עם צ'כית עתיקה ודיאלקטים דומים^[7]. באופן דומה מזכיר רש"י במקומות אחדים את "לשון אשכנז" כאשר הכוונה לגרמנית המדוברת בארץ אשכנז.

יש הטוענים כי השם "שפת כנען" התייחסה לצ'כית יהודית^[10]^[11], שפה קרובה לצ'כית ולסלובקית, שהיהודים היו משתמשים בה החל מהמאה ה-9 עד למאה ה-16, שאז נדחקה בהדרגה מפני היידיש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא לשון כנען בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ראו על כך בעבודתה של פרופ' אלינער ברקת, שמות מקראיים-עבריים ליישובים, ארצות וקבוצות אתניות בימי הביניים , ובאנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה, Language, Yiddish, וכן במגלים עולם, באתר nrg. ראו גם אצל שמואל קרויס, השמות אשכנז וספרד, תרביץ כרך ג' חוברת ד', עמ' 423–435, ואצל שושנה בהט, ספרד, צרפת ואשכנז – מי הן?, באתר האקדמיה ללשון העברית, 6 בינואר 2016, לשוננו לעם, מחזור מג חוברת ד (תשנ"ב), עמ' 143–146
^ ספר עובדיה, פרק א', פסוק כ'
^ מוזכרת בספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק ט' ובספר עובדיה, פרק א', פסוק כ'
^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ג'
^ אולי ע"פ הפסוק בספר תהלים, פרק פ"ג, פסוק ז'
^ בספר המסעות של בנימין מטודלה, אות קי"א, כתב: "ומשם והלאה ארץ בהם... וקוראים אותה היהודים הדרים שם כנען"
^ ¹ ² עמנואל אטקס, דוד אסף, ישראל ברטל (עורכים), פולין: פרקים בתולדות יהודי מזרח־אירופה ותרבותם, עמ' 10, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
^ ערוך השלם עמ' VII
^ ליקוטים בסוף הספר, קטע 20
^ אבנר לוי, ‏לשונות יהודיות - במזרח ובמערב, פעמים 1, אביב 1979, עמ' 66
^ כך בספריית השפות הדיגיטלית של MultiTree, וראו גם באתר GRN

[1] ראו על כך בעבודתה של פרופ' אלינער ברקת, שמות מקראיים-עבריים ליישובים, ארצות וקבוצות אתניות בימי הביניים , ובאנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה, Language, Yiddish, וכן במגלים עולם, באתר nrg. ראו גם אצל שמואל קרויס, השמות אשכנז וספרד, תרביץ כרך ג' חוברת ד', עמ' 423–435, ואצל שושנה בהט, ספרד, צרפת ואשכנז – מי הן?, באתר האקדמיה ללשון העברית, 6 בינואר 2016, לשוננו לעם, מחזור מג חוברת ד (תשנ"ב), עמ' 143–146

[2] ספר עובדיה, פרק א', פסוק כ'

[3] מוזכרת בספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק ט' ובספר עובדיה, פרק א', פסוק כ'

[4] ספר בראשית, פרק י', פסוק ג'

[5] אולי ע"פ הפסוק בספר תהלים, פרק פ"ג, פסוק ז'

[6] בספר המסעות של בנימין מטודלה, אות קי"א, כתב: "ומשם והלאה ארץ בהם... וקוראים אותה היהודים הדרים שם כנען"

[פולין-7] ¹ ² עמנואל אטקס, דוד אסף, ישראל ברטל (עורכים), פולין: פרקים בתולדות יהודי מזרח־אירופה ותרבותם, עמ' 10, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה

[8] ערוך השלם עמ' VII

[9] ליקוטים בסוף הספר, קטע 20

[10] אבנר לוי, ‏לשונות יהודיות - במזרח ובמערב, פעמים 1, אביב 1979, עמ' 66

[11] כך בספריית השפות הדיגיטלית של MultiTree, וראו גם באתר GRN

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]