לקסיקון הספרות העברית החדשה

לקסיקון הספרות העברית החדשה הוא לקסיקון ביו-ביבליוגרפי מקוון הכולל ביוגרפיות וביבליוגרפיות של סופרים ישראלים ועבריים. נכון לאוגוסט 2019 כולל הלקסיקון מעל ל-3,400 סופרים, מתרגמים, משוררים ועורכים, וכן תוכן עניינים של כתריסר כתבי עת ספרותיים ומספר כתבי עת עם טקסט מלא (הו!, מטעם, מכאן) וכתבי עת חלקיים בתהליך (עתון 77, מאזנים ועוד).^[1] הלקסיקון הוא פרי יוזמתו של פרופ' יוסף גלרון-גולדשלגר ^[2], המשמש כעורכו. הפרויקט החל בספטמבר 2004, והכוונה הראשונית הייתה להמשיך את מפעלו הביבליוגרפי של גצל קרסל, שהוציא לאור את "לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים"^[3] בהוצאת ספרית פועלים בשנים 1965–1967. תחילה תוכנן הלקסיקון המקוון לכלול את כל מי שלא נכלל בלקסיקון של קרסל, אולם במשך הזמן הוחלט להרחיבו ולכלול בו גם יוצרים שכבר נמצאים אצל קרסל, וכך לעדכן את הערכים הקיימים בשני כרכיו.

יוסף גלרון-גולדשלגר הוזמן בשנת 1988 על ידי אוניברסיטת המדינה של אוהיו בארצות הברית לנהל את הספרייה למדעי היהדות, וכיום הלקסיקון פועל בחסותה. הדגש בפרויקט הוא המידע הביבליוגרפי, כלומר מראי מקומות למאמרים ורשימות שנכתבו על היוצר ויצירתו ושפורסמו בכתבי-עת, עיתונים, מונוגרפיות ואנתולוגיות, וכן, בצורה סלקטיבית, באתרים ובבלוגים המצויים באינטרנט.