לקט ופרט
 | |
| "המלקטות" של ז'אן-פרנסואה מילה (1857) | |
| מקרא |
ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוקים ט'–י' ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק כ"ב |
|---|---|
| משנה תורה | הלכות מתנות עניים, פרק ד', הלכות א'-ט"ז |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה קכ"א, לאו רי"א, עשה קכ"ד, לאו רי"ג ספר החינוך, מצווה רי"ח, מצווה רי"ט, מצווה רכ"ב, מצווה רכ"ג |
מצוות לֶקֶט ופֶרֶט הן שתיים מחמש מתנות העניים שמצווה בתורה בעל היבול להשאיר לעניים בשדהו ובכרמו.
מצוות הלקט מתקיימת בעת קצירת התבואה, ועניינה השארת השיבולים שנופלות במהלך הקציר לעניים. מצוות הפרט מתקיימת בעת בציר הענבים, ועניינה השארת הענבים הנושרים במהלך הבציר לעניים.
מקור המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצוות הלקט והפרט נזכרות בפרשת קדושים שבספר ויקרא:
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט: וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹוהֵיכֶם
בנוסף לכך, בפרשת אמור שנמצאת גם היא בספר ויקרא, נשנתה מצוות הלקט:
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹוהֵיכֶם
דיני המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצוות הלקט והפרט דומות זו לזו במהותן, ואף דיניהן דומים:
משמעות מצוות הלקט והפרט היא שאם נופלת שיבולת או שתיים, או ענב אחד או שניים, בעת קציר התבואה או בציר הענבים, אסור לבעל השדה או הכרם, או לפועל שעובד מטעמו, לאסוף את מה שנפל, אלא עליו להשאירם לעניים. לעומת זאת, אם נפלו שלוש שיבולים או יותר, או שלושה ענבים או יותר, אין זה נחשב ל'לקט' ו'פרט', ורשאי בעל הבית לאוספם, ואסור לעניים לקחתם לפני שיספיק ללקטם.
רק בעת קציר השדה קיימת מצוות הלקט, אך התולש בידיו שיבולים, ונפלו שיבולים מידיו לארץ - הן אינן נחשבות לקט, ושייכות לבעל השדה. כמו כן, אם השיבולים נפלו מידיו מחמת גורם חיצוני ולא נפילה טבעית כדרך הקציר, כגון שידו נדקרה מקוץ בעת הקציר, ומחמת הדקירה הרפה מהשיבולים שאחז בהן ונפלו מידיו אחת או שתיים לארץ - אין עליהן דין לקט[1]. כיוצא בדבר גם בעניין מצוות הפרט, אם לא בצר כדרך הבוצרים, ונפל ענב מידו - אינו פרט. וכן אם הסתבכה ידו בענפי הגפן, ובעקבות זאת נפל האשכול מידו ונפרטו ממנו ענב או שניים - אינם פרט, ושייכים לבעל הכרם[2].
לקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצוות הלקט נוהגת בכל מיני התבואה, הקטנית והירק החייבים במצוות פאה.
פרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצוות הפרט נוהגת רק בכרם ענבים, ולא בשאר האילנות. המילה 'פרט' היא מלשון פְרַט או פריט, ומובנה: ענב בודד, ולא קבוצת ענבים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, הלכות לקט, באתר פניני הלכה
- הרב אליעזר מלמד, הלכות פרט, באתר פניני הלכה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ד', הלכה ז', משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק ד', הלכות א'–ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק ד', הלכות ט"ו–ט"ז.
| מצוות התלויות בארץ | ||
|---|---|---|
| מתנות כהונה | ביכורים • תרומה גדולה • תרומת מעשר • חלה | 
|
| מתנות לוייה | מעשר ראשון | |
| מתנות עניים | לקט • שכחה • פאה • פרט • עוללות • מעשר עני | |
| שמיטה ויובל | שמיטה • שמיטת קרקעות • שמיטת כספים • שנת היובל • שדה אחוזה | |
| מצוות הקשורות לקדושה | מעשר שני • כלאיים • כלאי הכרם • כלאי זרעים • ערלה • נטע רבעי | |