לנין (שוברת קרח גרעינית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לנין
Ленин
לנין
לנין
לנין
תיאור כללי
סוג אונייה שוברת קרח בעלת הנעה גרעינית
ציוני דרך עיקריים
מספנה מורמנסק, ברית המועצות
תחילת הבנייה 1957
הושקה 1959
תקופת הפעילות 1957–1985 (כ־28 שנים)
אחריתה ספינת מוזיאון בנמל מורמנסק
מיקום 68°58′29″N 33°03′32″E / 68.974716°N 33.058946°E / 68.974716; 33.058946 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים כלליים
מעמס 16,000 טון
אורך 134 מטר
רוחב 27,6 מטר
שוקע 10.5 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מהירות 33 קילומטר לשעה
גודל הצוות 146
מספר נוסעים 412
צורת הנעה 3 כורים גרעינים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לניןרוסית: Ленин) היא שוברת הקרח וכלי השיט האזרחי הראשון בעל הנעה גרעינית. לצורכי פעילותה כשוברת קרח השתמשה לנין בכוח הדחף שלה, במתקנים אולטרה סאונדיים רבי עוצמה וגם בפצצות טרמיות, שהוטלו ממסוק, שנשלח מהספינה.

לנין פעלה באוקיינוס הארקטי שלוש שנים רצופות ללא קבלת דלק, בהתבססה רק על שלושת הכורים הגרעינים. לפי חישוב שנעשה לנין הייתה יכולה להקיף 8 עד 10 פעמים את כדור הארץ מבלי לחדש דלק לכורים. רק במהלך שנה אחת, 1962, לנין שחררה מהקרח 90 כלי שיט שונים.

במהלך השרות התרחשו שתי תקלות שקשורות עם המערך הגרעיני שהצריכו הוצאת דלק גרעיני. תיקון התקלה השנייה אף דרש החלפה מלאה של הכור. פעילות שוברת הקרח "לנין" הופסקה ב-1985 משום שדפנותיה נשחקו על ידי הקרח. הספינה שופצה והוצבה במורמנסק כספינת מוזיאון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לנין בוויקישיתוף