למידה ספירלית
למידה ספירלית היא למידה שבה התלמיד נפגש עם ידיעות ומושגים ברמה בסיסית, מעבד את החומר הנלמד, ומבסס אותו, ובהמשך חוזר ופוגש את המושגים הקודמים בהקשרים חדשים, או ברמת עומק או פרוט גדולה יותר. כך בין מחזורי הלימוד, התלמיד מבסס את אותו ידע נלמד, המשמש גם כקונטקסט משותף, החיוני לצורך ההתקדמות ורכישת הידע החדש[1].
הסכמה הספירלית מתארת את התהליך הזה, משום שלאורך הספירלה ישנה מצד אחד התקדמות עקבית בכיוון אחד, ומצד שני התקדמות מעגלית מחזורית.
בהתאם לכך, הוראה ספירלית היא כזו שעושה שימוש בחזרה לנושאים שנלמדו בעבר לאורך תהליך הלימוד, כאשר בכל פעם הלימוד הופך מעמיק יותר. מורים שמתכננים שיעורים באופן זה נדרשים לעשות זאת כך שכל שיעור מעלה את רמת המורכבות, ומתחיל בנקודה שבה השיעור הקודם הסתיים תוך התבססות על החומר שנלמד באותו שיעור. תלמידים שלומדים באופן זה עוסקים מספר פעמים בנושא נלמד מסוים, מה שתורם לביסוס שלו בזיכרון לאורך זמן[2].
למידה ספירלית מהווה מרכיב בהתנהלות מערכת החינוך הישראלית ובתכנון הלימודים במערכת זו[3]. אחד העקרונות המקובלים במערכת החינוך הוא כי למידה ספירלית חשובה לא רק לתלמידים, אלא יש ליישם אותה במרחבים נוספים כגון ברמת צוותי המורים וברמת הצוות הניהולי. כחלק מתפיסה זו יש צורך בלמידה פנים-בית ספרית מתמשכת[4].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jerome S. Bruner, The Process of Education, Harvard University Press, 1960
- ^ Chris Drew, Bruner’s Spiral Curriculum - The 3 Key Principles, Helpful Professor
- ^ תכנון לימודים מודולרי, באתר משרד החינוך
- ^ מערך למידה בנושא פסיכו פדגוגיה שפרסם משרד החינוך, 2019
