לכל איש יש שם (מפעל הנצחה)

"לכל איש יש שם" הוא שמו של מפעל ההנצחה של מוסד יד ושם, לתיעוד שמות הנספים בשואה. מטרת המפעל היא הנצחתם של הנספים באופן אינדיבידואלי, כך שלכל הפחות יתועדו שמותיהם של מיליוני היהודים שנספו בשואה. שם המפעל לקוח משירהּ של זלדה, "לכל איש יש שם".

מפעל איסוף השמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת מפעל ההנצחה, מרכז "יד ושם" את שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים באמצעות דפי עד. מאגר השמות זמין במקום וגם באינטרנט^[1]. לפרויקט ערך מוסף ככלי עזר לחקר הגנאלוגיה של משפחות הקורבנות. איסוף דפי העד החל באמצע שנת 1955, ועד סוף 1956 נאספו 500,000 דפי עד שהכילו שמות של כ-750,000 נרצחים^[2]. נכון לשנת 2010 תועדו 4 מיליון שמות המהווים כשני שלישים מהנספים בשואה, כאשר כ-55% מהשמות מקורם בדפי עד והיתר מקורם במסמכים ארכיוניים ובמיזמי הנצחה שונים.

ספר השמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ספר השמות

ספר השמות הוא ספר הנצחה גדול ממדים, שעל דפיו מפורטים שמות ופרטי מידע קצרים על אודות כ־4,800,000 היהודים קורבנות השואה שנודעו ליד ושם ותועדו במסגרת מפעל איסוף השמות, וזאת מתוך כלל 6 מיליון הנספים. הספר הודפס בשתי מהדורות, ב־2013, ובחלוף עשור.

טקס לכל איש יש שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 ארגנו חיים רוט, ניצול שואה מהולנד וארגון דור ההמשך לניצולי השואה בראשות בילי לניאדו (על פי רעיון של נציג עיתון הולנדי בארץ אדו רוזנטל) הפגנה מול שגרירות הולנד בתל אביב, במחאה על שחרור פושעים נאצים מהכלא בהולנד. בהפגנה השתתפו כאלף איש, כולל ניצולי השואה רבים, ובמשך שעות הקריאו המפגינים שמות של קרבנות השואה מהולנד. ההפגנה ותגובת המשתתפים לקריאת השמות הובילו את יזם הפרויקט חיים רוט בשיתוף בילי לניאדו ליזום את מפעל ההנצחה "לכל איש יש שם", על מנת לכבד את זכר הנספים כבני אדם ייחודיים ולא כמספר בלתי נתפס. המפעל זכה בהמשך לתמיכת "יד ושם" העומדת כיום בראש המפעל, ובמסגרתו מוקראים מדי שנה, בארץ וברחבי העולם, שמותיהם של מאות אלפי נספים^[3]^[4].

הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, החל משנת 1989, מתקיים באוהל יזכור ב"יד ושם", במשכן הכנסת ובמקומות שונים ברחבי המדינה ובעולם הטקס "לכל איש יש שם". בטקס זה מוקראים, הן על ידי חברי הכנסת והן על ידי חניכי תנועות נוער ובני משפחות ניצולים, שמותיהם של נספים אשר מוסד יד ושם הצליח לתעד במהלך השנים.

יושב ראש הכנסת דאז, דב שילנסקי, ניצול השואה בעצמו, אימץ את הפרויקט מראשיתו ומאז, מדי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך בכנסת ישראל טקס ממלכתי להנצחה במסגרת הפרויקט. הטקס הממלכתי, שנערך יחד עם מוסד יד ושם ומרכז ההסברה שבמשרד ראש הממשלה, מתקיים ביום השואה עצמו בשעה 11:00, לאחר טקס הנחת הזרים ב"יד ושם". בטקס משתתפים יושב ראש הכנסת, נשיא המדינה, ראש הממשלה, הרבנים הראשיים, שרים, חברי הכנסת, חברי הנהלת יד ושם, חניכים של תנועות הנוער, חיילים, נציגי התאחדויות העולים, משלחות מחוץ-לארץ ועוד.

עיקרו של הטקס הוא קריאה בשמות אנשים שנספו בשואה ובהם בני משפחותיהם, מכריהם וחבריהם של המשתתפים בטקס. שישה נציגים – ניצולי השואה ובני הדור השני והשלישי לניצולים – מדליקים נרות זיכרון. אחד הרבנים הראשיים קורא פרק תהילים ורעהו אומר "קדיש" לעילוי נשמתם של הנספים, וחזן צבאי אומר את תפילת "אל מלא רחמים". בטקס משולבים קטעי שירת מקהלה. טקסים דומים מתקיימים במהלך יום הזיכרון לשואה ולגבורה גם ברחבי העולם.