לי סמולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לי סמולין
Lee Smolin
לידה 6 ביוני 1955 (בן 68)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט סידני קולמן, סטנלי דסר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט ברנד בריגמן, צ'נדרה פרסקוד-ויינשטיין, ג'ייקוב ברנט, מוחמד ה. אנסרי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס מיורנה (2007)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
  • Buchalter Cosmology Prize עריכת הנתון בוויקינתונים
leesmolin.com
תרומות עיקריות
פיתוח מספר גישות שונות לתורת הכבידה הקוונטית, במיוחד כבידה קוונטית לולאתית.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לי סמוליןאנגלית: Lee Smolin, נולד ב-1955 בעיר ניו יורק) הוא פיזיקאי עיוני מארצות הברית, חוקר במכון פרימטר לפיזיקה תאורטית ופרופסור באוניברסיטת ווטרלו.

סמולין נודע בעיקר בשל פיתוח מספר גישות שונות לתורת הכבידה הקוונטית, במיוחד כבידה קוונטית לולאתית. הוא טוען כי ניתן לראות את שתי הגישות העיקריות לתורת הכבידה הקוונטית, כבידה קוונטית לולאתית ותורת המיתרים כהיבטים שונים של אותה תאוריה בסיסית. תחומי מחקרו כוללים גם קוסמולוגיה, תאורית חלקיק יסודי, יסודות מכניקת הקוונטים וביולוגיה תאורטית.[1]

הצעתו המפורסמת ביותר של סמולין היא ככל הנראה תאוריית יצירת היקומים, הנודעת גם כבחירה הקוסמולוגית הטבעית, המנסה ליישם עקרונות של אבולוציה ביולוגית בתחום הקוסמולוגיה, המציעה שהיקומים מתפתחים כתוצא לוואי של חורים שחורים. לאונרד סוסקינד שמפתח כעת "תאורית אופק קוסמית" דומה, אומר: "איני מבין מדוע רעיונו של סמולין לא משך תשומת לב רבה. אני סבור כי היא ראויה להרבה יותר מכך." [2]

סמולין פרסם מאמרים רבים בעיתונות הפופולרית, לעיתים תכופות דיבר בזכותה של כבידה קוונטית לולאתית ותקף את תורת המיתרים.

סמולין גם מצביע על כך שעל "תאורית האופק הקוסמי" לא חלה ההנחה של יכולת ההפרכה של קרל פופר אם לא ניתן להבחין בעולמות אחרים. מכאן שיש רק שתי דרכי מוצא: חורי תולעת עבירים המחברים את העולמות המקבילים השונים ו"אות לא קרוב", כפי שתיאר זאת אנטוני ואלנטיני, מדען במכון פרימטר.

השקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית המיתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של סמולין משנת 2006, "The Trouble with Physics", דן בהרחבה בתפקידן של המחלוקת והשונות של הגישות באתיקה ובתהליך של המדע. הוא מותח ביקורת רבה על תורת המיתרים ועל הדומיננטיות שלה בפיזיקה התאורטית בת ימינו. הוא טוען גם שיש מגרעות רציניות בתורת המיתרים וכי לתורת המיתרים יש כמעט מונופול ביסודות הפיזיקה של ארצות הברית, וכי נחוצות גישות שונות. במקומה סמולין מתמקד בכבידה קוונטית לולאתית, גישה למכניקת הקוונטים אותה פיתח.

טענות נוספות אותן (ורבות מהן שנויות במחלוקת) מעלה סמולין בספר הן:

  • לתאוריית המיתרים אין כל תחזיות ניתנות למדידה.[3]
  • אין שום נוסחה מתמטית עקבית לתאוריית המיתרים.
  • היא לא הוכחה מתמטית כסופית.[4]
  • קביעת האופק כלמעלה מ-10500 פתרונות ואקום מיתרים שקולה לזניחת השיטה המדעית המקובלת:

התסריט של יקומים בלתי נראים רבים משחקת אותו התפקיד ההגיוני כמו התסריט של מתכנן תבוני. כל אחד מהם מספק השערה לא בדוקה, שאם היא נכונה, הופכת משהו לא סביר למשהו סביר למדי.[5]

הספר מתמקד גם בקשיים הניצבים בפני המאמצים הנוכחיים של תאוריות האיחוד של הפיזיקה והגישות למכניקת הקוונטים.

פרסומו של הספר "הבעיה עם הפיזיקה" חולל מחלוקות וויכוחים בדבר המעלות של תאורית המיתרים, כאשר על הספר נמתחה ביקורת מצידם של פיזיקאים של תורת המיתרים בכללם ג'וזף פולשינסקי[6] ולובוס מוטי.[7]

מכניקת הקוונטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמולין הביע את הדעה שמכניקת הקוונטים אינה "התאוריה הסופית". "אני משוכנע שמכניקת הקוונטים אינה התאוריה הסופית. אני מאמין בכך מכיוון שמעולם לא נתקלתי בפרשנות של הנוסחה הנוכחית של מכניקת הקוונטים שנשמעה לי הגיונית. למדתי את רובן לעומק והשקעתי מחשבות רבות עליהן, ובסיומן עדיין איני יכול לקבל מושג ממשי של תאוריית הקוונטים כפי שהיא כעת.[8]

הוא עסק המחקרים בתחום טריאנגולציה דינמית סיבתית.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמולין רכש את חינוכו בקולג' המפשייר ולמד בצוותא עם הפיזיקאי הנודע הרב ברנשטיין. הוא קיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת הרווארד.[1] אימו היא המחזאית פאולין סמולין, בעוד שאביו מיכאל סמולין הוא מהנדס סביבה. אחיו, דייוויד מ. סמולין, הוא פרופסור בבית הספר למשפטים של קמברלנד בבירמינגהאם, אלבמה.[9]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999. The Life of the Cosmos
  • 2001. Three Roads to Quantum Gravity
  • 2006. The Trouble With Physics: The Rise of String Theory, the Fall of a Science, and What

Comes Next. By Lee Smolin and Houghton Mifflin

  • 2013. Time Reborn: From the Crisis in Physics to the Future of the Universe
  • 2014. The Singular Universe and the Reality of Time: A Proposal in Natural Philosophy.

By Lee Smolin and Roberto Mangabeira Unger

  • 2019. Einstein's Unfinished Revolution: The Search for What Lies Beyond the Quantum

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לי סמולין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Smolin's faculty member page from the Perimeter Institute member directory
  2. ^ Smolin vs. Susskind: the Anthropic Principle, between Smolin and Leonard Susskind, from the Edge Foundation website
  3. ^ The Trouble with Physics p xiv
  4. ^ Finiteness is discussed at length in The Trouble with Physics Ch 9 and in Ch 16 ("How do you fight sociology?" pp 278-281
  5. ^ Smolin quoted in a review of the work written by Michael Riordan and published in Physics World
  6. ^ American Scientist review of "The Trouble with Physics" http://www.americanscientist.org/BookReviewTypeDetail/assetid/54416
  7. ^ The Reference Frame: Lee Smolin: The Trouble with Physics: a review
  8. ^ Smolin's response to the question "What do you believe is true even though you cannot prove it?", from the Edge Foundation website
  9. ^ David Smolin's Cumberland School of Law Faculty Page