ליל תיפח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ליל תיפח הוא כינוי נהוג בתרבות עולם הישיבות לליל יום ההולדת ה-20 של גברים רווקים.

המנהג ומקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל עשרים מוזכר בתלמוד הבבלי כתאריך יעד לנישואין שאין לאחר את זמנם מעבר לו.[1]

הרב אברהם אזולאי[2] כתב שלפי תורת הקבלה על גבר שמגיע לגיל עשרים להישאר ער באותו הלילה ולערוך "משמר"[3] – לימוד תורה במשך כל הלילה. כך כתב גם רבי אריה ליב אפשטיין בספר "הפרדס".[4] הרב בן ציון מוצפי העיר שדבריהם לא קשורים כלל לגברים רווקים דווקא.[5]

לפי המסורת, נשלמת דעתו של האדם רק עם מלאת לו עשרים שנים, ועונשי כרת ומיתה בידי שמים אינם חלים על אדם הצעיר מגיל זה. על בסיס זה, נועד המנהג לפתוח את שנות בגרותו של האדם בדרך טובה.

סיבה נוספת למנהג היא תיקון לקללה המוזכרת כלפיו בתלמוד ולפיה אומר עליו הקדוש ברוך הוא כביכול: ”תיפח עצמותיו!”[1] - לפי ההלכה הותר לדחות את גיל הנישואין לצורך לימוד תורה,[6] ובלימוד לילי זה, מצהיר הלומד על כוונתו להתמיד בלימוד התורה.[7]

המנהג מיושם בעיקר בקרב תלמידי ישיבה חרדים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישום המנהג באופן גורף עורר ביקורת מצד רבנים, הרב שלמה זלמן אוירבך העיר לבחור שעדיף שיישן באותו לילה בזמן השינה וכך ילמד טוב יותר ביום המחרת[8] וכך נקטו גם הרב אלעזר מנחם מן שך,[9] הרב יוסף שלום אלישיב,[10] והרב יעקב משה הלל,[11] הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן אמר שאם יפסיד סדר לימוד אחד כדי לעשות משמר.[12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'.
  2. ^ חסד לאברהם מעין ב נהר ו
  3. ^ דבריו הובאו בתוך: רבי אליעזר פאפו אורות אלים סימן תרטז
  4. ^ עמוד ג בשם רבו הרב יצחק אייזיק חבר
  5. ^ בתוך: הרב ישי מזלומיאן, שמחה לאי"ש עמ' קלז
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה ב'.
  7. ^ על טעמים אלו, ראו: פנחסי, תורת הישיבה, ירושלים תשס"ו, פרק כב: ענייני שידוכין ונישואין - ליל שנת עשרים. עמ' רפו.
  8. ^ הליכות שלמה - תפילה, פרק ה', הערה 56.
  9. ^ אורחות הישיבה עמ' מו
  10. ^ מפי האיש עמ' יב
  11. ^ וישב הים, ח"ב, סימן יב.
  12. ^ אפיקי איל עמ' שמז

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.