ליו שיאובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליו שיאובו
SHIQUEN NAGEE
לידה 28 בדצמבר 1955
צ'אנגצ'ון, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביולי 2017 (בגיל 61)
שניאנג, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד נשיא (20032007) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Liu Xia (נובמבר 199713 ביולי 2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לשלום (2010)
  • מדליית ג'וזפה מוטה (2010)
  • פרס ברברה גולדסמית לחופש הכתיבה של PEN (2009)
  • Fondation de France Prize for press freedom defender (2004)
  • פרס אנושות אחת (2012)
  • פרס הרמן קשטן (2010)
  • Homo Homini Award (2008)
  • Human Rights Press Award (2004, 2005, 2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין זהו שם סיני; שם המשפחה הוא ליו.

ליוּ שְיַאוֹבּוֹפין-יין: Liú Xiǎobō; בסינית מפושטת: 刘晓波; בסינית מסורתית: 劉曉波; ‏28 בדצמבר 195513 ביולי 2017) היה אינטלקטואל, פעיל זכויות אדם סיני וחתן פרס נובל לשלום לשנת 2010. היה אסיר פוליטי בשנים 20092017.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליו נולד בשנת 1955 בעיר צָ'אנְגְצ'וּן שבמחוז ג'ילין, בצפון-מזרח סין. למד לתואר ראשון בספרות באוניברסיטת ג'ילין, ואחר כך עבר לאוניברסיטה הפדגוגית של בייג'ינג, שם עשה תואר שני וב-1988 קיבל תואר דוקטור. אחר כך הפך לחבר סגל האוניברסיטה. ב-2003 החל לכהן כנשיא המרכז הסיני העצמאי של ארגון הסופרים הבינלאומי (PEN).

ב-1989 השתתף ליו בהפגנות בכיכר טיין-אן-מן. ב-1991 הורשע ב"הפצת תעמולה אנטי-מהפכנית והסתה", אך לא הוטל עליו עונש. ב-1996 נשלח לשלוש שנות "חינוך מחדש" על "הפרת הסדר הציבורי" בשל ביקורת שמתח על המפלגה הקומוניסטית הסינית. ב-2007 נעצר לזמן קצר ונחקר בשל פרסום מאמר באתר אינטרנט מחוץ לסין.

ב-2008 השתתף בכתיבת אמנה 08, שקראה לשיפור מצב זכויות האדם ברפובליקה העממית של סין. האמנה, שעליה חתמו במקור 303 אינטלקטואלים, פעילי זכויות אדם ואנשי ציבור סיניים, נכתבה לפי הדוגמה של אמנה 77 שהוציא ב-1977 ואצלב האוול בצ'כוסלובקיה, ופורסמה ב-10 בדצמבר 2008 לרגל יובל ה-60 לפרסום ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. ב-8 בדצמבר 2008, יומיים לפני פרסום האמנה, נעצר ליו בביתו על ידי המשטרה, ונשלח למעצר בבידוד ללא אפשרות לראות עורך דין.

לאחר למעלה משנה, ב-23 בדצמבר 2009, הועמד ליו למשפט, וב-25 בדצמבר הורשע ב"הסתה לחתירה נגד שלטונות המדינה" ונשלח למאסר של 11 שנה, ולשנתיים נוספות של שלילת זכויותיו הפוליטיות. מאסרו עורר גל של מחאות ברחבי העולם.

ב-8 באוקטובר 2010 הכריזה ועדת פרס נובל על זכייתו בפרס נובל לשלום "על מאבקו הארוך והבלתי אלים למען זכויות אדם בסיסיות בסין". השלטונות בסין מתחו ביקורת על ההחלטה,[1] ומנעו ממנו ומאשתו להגיע לטקס הענקת הפרס.[2]

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הכיר בליו כבאסיר מצפון.

ליו קיבל חנינה ושוחרר ממאסרו לאחר שנודע שהוא חולה בסרטן סופני בכבד, כך פרסם עורך דינו ביוני 2017.[3] זמן קצר אחר כך מת ליו בגיל 61.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליו שיאובו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]