ליאו פרנק

ליאו פרנק
Leo Frank

לידה	17 באפריל 1884 קוארו, טקסס, ארצות הברית
נרצח	17 באוגוסט 1915 (בגיל 31) מרייטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
שם לידה	Leo Max Frank
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	קווינס
מקום מגורים	אטלנטה
השכלה	אוניברסיטת קורנל הקולג' להנדסה של אוניברסיטת קורנל
השקפה דתית	יהדות
חתימה

ליאו פרנק במהלך המשפט

גופתו של ליאו פרנק שנתלתה לראווה על ידי ההמון לאחר הלינץ'

ליאו מקס פרנק (Leo Max Frank;‏ 17 באפריל 1884 – 17 באוגוסט 1915) היה יהודי אמריקאי, שנפל קורבן לעלילה ומעשה לינץ' שבוצע באטלנטה, ארצות הברית, ב-1915.

משפטו של פרנק, עוד בטרם הלינץ', היווה תמריץ ועמד ברקע להקמת הליגה נגד השמצה ב-1913, שמטרתה להגן על שמם הטוב של היהודים באשר הם.

חייו

ליאו פרנק נולד בטקסס לרודולף ורחל פרנק, יהודים אמידים יוצאי גרמניה, וכשהיה בן שלושה חודשים עברו הוריו להתגורר בברוקלין שבניו יורק. לאחר שסיים לימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת קורנל עבד במספר מפעלים, עד שבהמלצת דודו התקבל לניהול בית חרושת לעפרונות באטלנטה, ג'ורג'יה, בשנת 1907, ועבר להתגורר במקום.

משפטו של ליאו פרנק

ב-27 באפריל 1913 נמצאה בבית החרושת לעפרונות שניהל פרנק, גופתה של אחת העובדות, נערה בת ארבע-עשרה בשם מרי פייגן (Phagan); שומר בית החרושת אשר מצא את הגופה נאסר, אולם שוחרר לאחר שהוכיח את האליבי שלו. החקירה העלתה כי הנרצחת הגיעה לבית החרושת לקבל את משכורתה, והאחרון שעזב את המפעל היה מנהלו - פרנק. פרנק הואשם ברצח והועמד למשפט בפני חבר מושבעים. בניגוד למקובל באותה תקופה, המשטרה העמידה אדם שחור להעיד נגד אדם לבן. המשפט שהתנהל היה שנוי במחלוקת ורווי בשנאה בעלת מאפיינים אנטישמיים, וכללו עדים שהעידו על סטיותיו המיניות לכאורה של פרנק. במהלך המשפט היו חשופים המושבעים מדי יום לאספסוף כפרי שעמד בצדי הדרך מבית המשפט לבית המלון בו התאכסנו המושבעים, וקרא: "לתלות את היהודי".

פרנק הורשע, וזאת על אף שרוב העדויות במשפט הצביעו על שרת המפעל, ג'ים קונלי, כעל הרוצח. לטענת התביעה, קונלי סייע לפרנק להיפטר מהגופה בלבד. המשפט התנהל באווירה כה מתוחה עד כי לקראת קריאת פסק הדין ביקש השופט מפרנק ומבן דודו שלא יגיעו לאולם בית המשפט, בשל ההמון המתפרע שהתאסף סביב הבניין. פרנק נדון למוות, והחלה מערכת שתדלנות להמיר את עונשו.

במפנה המאות ה-19 וה-20 התפתח בארצות הברית גל לאומנות קיצונית, שאחת מתוצאותיו הייתה ריאקציה אנטישמית, בעיקר במדינות הדרום. בין ביטויי לאומנות ואנטישמיות זו ניתן למנות את יציאתו לאקרנים של הסרט "הולדתה של אומה", כחצי שנה טרם משפטו של פרנק. הסרט מציג באור חיובי ביצוע לינץ' באדם שחור על ידי חברי ארגון הקו קלאקס קלאן.

לאחר המשפט, תומאס אדוארד ווטסון , עורך העיתונים "The Jeffersonian" ו-"Watson's Magazine", החל לנהל מסע מתוקשר בעל מאפיינים אנטישמיים כשהוא רומז שמרי פייגן נאנסה לפני מותה, בכך שעסק שוב ושוב בפרטי הראיות במשפט תוך שהוא מוסיף השמצות וחצאי-אמת, הצליח ווטסון להגדיל את מכירות עיתוניו, מחזור המכירות גדל מ-25,000 עותקים לגיליון, ל-87,000. מחיר העיתון הוכפל.

ווטסון פרט על רגשות השנאה המתגברים בדרום, והפנה את הזעם ל"יהודי מניו יורק": "ילדתנו הקטנה נרדפה עד מותה האיום ועד לקברה העקוב מדם בידי היהודי המלוכלך והסוטה הזה מניו יורק", הוא הדפיס את תמונתו של פרנק לצד הכיתוב: "אפשר לראות שהוא סוטה ותאוותן, האשם בפשע שהביא בשעתו את ריבון העולמים להשמיד את ערי הכיכר, אם רק מעיינים היטב בתמונות הרצופות, בעיניים היוצאות מחוריהן, בשפתיים החושניות הבולטות ובלסת החייתית". בתגובה לשתדלנות שהפעילו יהודים בעלי קשרים ובעלי הון כדי להמיר את עונשו של פרנק, כתב ווטסון: "פרנק הוא מבני האריסטוקרטיה היהודית, והיהודים העשירים החליטו כי שום אריסטוקרט מבני גזעם לא ישלם בחייו על מותה של נערה עובדת", הוא פרט גם על רגשות ההמון: "בעוד איש-מעשה-סדום זה שקיפד את חייה המתוקים מתרווח לו באור החמה, בשרה החמוד של הילדה המסכנה משמש מאכל לתולעים".

ההסתה הבלתי-פוסקת עשתה את שלה, פרנק הותקף בכלאו על ידי אסיר אחר ששיסף את גרונו, והוא אושפז במשך חודש במרפאת הכלא. בהמשך המיר מושל ג'ורג'יה, ג'ון סלייטון, את גזר דין המוות בעונש מאסר עולם, לאחר שהשתכנע שהמשפט התנהל בצורה לא הוגנת, התפטר ממשרתו ועזב את ג'ורגיה. ב-17 באוגוסט 1915 פרצה קבוצה של 25 גברים חמושים שכינתה את עצמה "אבירי מארי פייגן" אל חצר הכלא, חטפה את פרנק וגררה אותו כמאתיים וחמישים קילומטרים בדרכי עפר, עד סמוך לבית שבו נולדה פייגן, שם תלו אותו על עץ. היה זה מעשה הלינץ' המתועד הראשון שבוצע ביהודים בארצות הברית. חוקרים מסכימים כי הלינץ', אשר בוצע על ידי מקימי ארגון הקו קלאקס קלאן, מהווה רגע מכונן בלידת הארגון.

לאחר הלינץ'

בעקבות הלינץ', כ-1,500 יהודים (מחצית מהיהודים שהתגוררו בג'ורג'יה) עזבו את המדינה. מקרהו של ליאו פרנק היה התמריץ והרקע להקמת הליגה נגד השמצה ב-1913, ששמה לעצמה למטרה להגן על שמם הטוב של היהודים ולהיאבק נגד האשמתם.

שישים שנה לאחר הלינץ', במרץ 1982 הודה והעיד עובד המפעל אלונזו מאן, כי ראה את קונלי גורר את גופת פייגן ההרוגה, אלא שזה איים עליו כי אם יגלה זאת יהרוג גם אותו. הוא הסביר כי החליט להוציא את האמת לאור לעת זיקנתו כדי למות במצפון שקט. בשנת 1995 הציב הרב סטיבן לבלו לוח זיכרון באתר התלייה לזכרו של פרנק עליו נרשם "הואשם בשל טעות, הורשע בשל שקרים, נרצח בשל הפקרות." ב-7 במרץ 2008 הוצב באתר, לזכרו של פרנק, לוח זיכרון מטעם האגודה ההיסטורית של ג'ורג'יה.

בשנת 1937 יצא לאקרנים הסרט "הם לא ישכחו" , בבימויו של מרווין לרוי, המבוסס על סיפורו של פרנק. בשנת 1988 הופקה מיני סדרה בת שני חלקים בטלוויזיה בשם "הרצח של מרי פייגן" עם ג'ק למון בתפקיד המושל ופיטר גלאגר בתפקיד ליאו פרנק.

בשנת 1998 הולחן סיפורו של פרנק למחזמר בשם "המצעד".

• 
  משפטו של ליאו פרנק
• 
  יו דורסי, התובע במשפטו של פרנק
• 
  כותרת בעיתון מקומי: "ההמונים דורשים לינץ" בעקבות החלטת המושל להמיר את עונשו של פרנק מעונש מוות למאסר עולם
• 
  מרי פייגן

ראו גם

• הרצח של מרי פייגן
• המצעד

לקריאה נוספת

• רוברט א' רוקאווי, מהגרים פועלים וגנגסטרים: פרקים בתולדות היהודים בארצות הברית. תל אביב המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, תש"ן-1990, עמ' 22–23.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליאו פרנק בוויקישיתוף

• רשימת מאמרים על ליאו פרנק באתר רמב"י
• ליאו פרנק, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
• ליאו פרנק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ליאו פרנק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ליאו מקס פרנק (1884-1915), דף שער בספרייה הלאומית

• Douglas O. Linder, Leo Frank Trial (1913), School of Law, University of Missouri–Kansas City, 2008
• Sally Steinberg-Brent, "The Leo Frank Murder Case," in: Robert A. Garber (ed.), Jews on Trial, Jersey City, N.J.: Ktav Pub. House, 2005, pp. 95-141, on Google Books
• Jessica Ravitz, Murder case, Leo Frank lynching live on, CNN, November 2, 2009

• לינץ' לליאו פרנק, דבר, 21 באפריל 1967, המשך, המשך, המשך, המשך, 28 באפריל 1967, המשך
• ציפי שוחט, תיאטרון, טרגדיה במפעל העפרונות, באתר הארץ, 19 במרץ 2012
• רחל דרוק, הלינץ' בליאו פרנק סיתת אבן דרך בגזענות הדרומית של ארה"ב, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018