לטושים
לטושים הוא דמות מקראית, בנו של דדן ונכדם של אברהם וקטורה.[1][2] ללטושים היו שני אחים: אשורים ולאומים.[1]
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש המפרשים את שמו בתור שוכני אוהלים.[2]
רש"י מפרש אותו על דרך נטושים, והאותיות נ' ו-ל' מתחלפות.[2]
יש חוקרים המפרשים את שמו מלשון לוטשים, כלומר חרשים. לעומת זאת, יש האומרים שפירוש שמו הוא אומנין.
יש אפילו הסוברים שהשמות אשורים, לטושים ולאומים אלה כלל לא שמות אלא כינויים של מעמדות חברתיים והם אומרים שלטושים היה שבטים הנודדים למחצה. דעה זאת מסתמכת על כך שהשם נכתב ברבים, מה שלא נהוג לרוב בשמות פרטיים.[3]
מקום מגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לטושים, ככל הנראה התיישב, כמו שאר אחיו ואביו, במדבר הסורי-הערבי.[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג'
- ^ 1 2 3 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ד
- ^ 1 2 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ד
