לותר רנדוליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לותר רנדוליץ
Lothar Rendulic
לותר רנדוליץ
לותר רנדוליץ
לידה 23 באוקטובר 1887
וינר נוישטאדט, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 17 בינואר 1971 (בגיל 83)
פראהאם, אוסטריה אוסטריהאוסטריה
מדינה גרמניה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטריהאוסטריה הרפובליקה האוסטרית הראשונה
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19101945 (כ־35 שנים)
דרגה האופטמן (הצבא האוסטרו-הונגרי)
אוברסט (הצבא האוסטרי)
גנרל-אוברסט (ורמאכט) גנרל-אוברסט (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-14
מפקד הדיוויזיה ה-52
מפקד הקורפוס ה-35
מפקד ארמיית הפאנצר השנייה
מפקד הארמייה ההררית ה-20
מפקד קבוצת ארמיות קורלנד
מפקד קבוצת ארמיות צפון
מפקד קבוצת ארמיות דרום
מפקד קבוצת ארמיות אוסטמארק
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרל-אוברסט לותר רנדוליץגרמנית: Lothar Rendulic;‏ 23 באוקטובר 188717 בינואר 1971) היה מפקד בכיר בוורמאכט במלחמת העולם השנייה, ואחד משלושת האוסטרים היחידים שהועלו לדרגת גנרל-אוברסט. היה ידוע באכזריותו הרבה כלפי פקודיו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדוליץ נולד ב-23 באוקטובר 1887 בוינר נוישטאדט למשפחה ממוצא קרואטי. אביו לוקאס היה אוברסט בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1910 התגייס רנדוליץ לצבא האוסטרו-הונגרי, ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה, שאותה סיים בדרגת האופטמן.

לאחר המלחמה נשאר רנדוליץ בצבא האוסטרי כקצין מטה, תוך שבמקביל השלים לימודי משפטים באוניברסיטת וינה. בהמשך שימש כנספח צבאי בצרפת ובבריטניה, והועלה לדרגת אוברסט. בשנת 1932 הצטרף למפלגה הנאצית, אך בעקבות זאת נבלמה התקדמותו בצבא.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הצטרף רנדוליץ לוורמאכט, ובפלישה לפולין שימש כראש מטה הקורפוס ה-17. ב-15 ביוני 1940 באמצע המערכה על צרפת, מונה רנדוליץ למפקד הדיוויזיה ה-14, שהייתה בעתודת הOKH, וב-6 באוקטובר 1940 מונה למפקד הדיוויזיה ה-52, ופיקד עליה במהלך מבצע ברברוסה כחלק מהקורפוס ה-53 במסגרת הארמייה השנייה, ובמהלך הקרב על מוסקבה פיקד עליה כחלק מהקורפוסים ה-12, ה-43, וה-13 לסירוגין במסגרת הארמייה הרביעית. ב-1 בנובמבר 1942 מונה רנדוליץ למפקד הקורפוס ה-35, שהיה חלק מארמיית הפאנצר השנייה במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, ופיקד עליו עד ה-15 באפריל 1943. ב-14 באוגוסט 1943 מונה רנדוליץ למפקד ארמיית הפאנצר השנייה שפעלה כנגד הפרטיזנים בבלקן. ב-25 במאי 1944 פיקד רנדוליץ על מבצע מוטס שיועד ללכוד את טיטו, וכמעט הצליח במשימתו. ב-25 ביוני 1944 הועבר רנדוליץ לסקנדינביה ומונה למפקד הארמייה ההררית ה-20 במקום גנרל אדוארד דיטל שמת, ופיקד עליה במלחמה כנגד הפינים שעברו לצד בעלות הברית, תוך שהוא משאיר אדמה חרוכה מאחוריו. ב-15 בינואר 1945 מונה למפקד קבוצת ארמיות קורלנד, וב-27 בינואר מונה למפקד קבוצת ארמיות צפון. ב-12 במרץ מונה שוב למפקד קבוצת ארמיות קורלנד, וב-5 באפריל מונה למפקד קבוצת ארמיות דרום, שהפכה לקבוצת ארמיות אוסטמארק ב-30 באפריל, והשתתף עימה בקרב על פראג.

ב-7 במאי 1945 נכנע רנדוליץ בראש חייליו לכוח מהקורפוס ה-20 האמריקני שהיה חלק הארמייה השלישית.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה נשפט רנדוליץ במשפט בני הערובה על פשעי מלחמה ביוגוסלביה ובפינלנד, וב-19 בפברואר 1948 נדון ל-20 שנות מאסר. בהמשך קוצר מאסרו לעשר שנים, וב-1 בפברואר 1951 הוא שוחרר מהכלא. לאחר שחרורו התגורר רנדוליץ באוסטריה, שם התעסק בפוליטיקה המקומית, וחיבר ספרים.

ב-17 בינואר 1971 מת בעיר פראהאם שבאוסטריה, והוא בן 83.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לותר רנדוליץ בוויקישיתוף
  • לותר רנדוליץ באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)