לוח השנה הרומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לוח השנה הרומי היה לוח השנה ששימש את רומא העתיקה עד הרפורמה שנעשתה, בשנת 47 לפני הספירה, על ידי יוליוס קיסר. בלוח זה השנה הייתה בת 355 ימים המחולקים לשנים עשר חודשים. לוח השנה כלל אפשרות לעיבור השנה כדי להתאים את הלוח לעונות השנה. החודש הראשון של השנה הרומית היה מרץ.

מבנה הלוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בלוח הרומי השנה הייתה 355 ימים וחולקה ל-12 חודשים על פי המקובל בשנה המבוססת על חודשי ירח. החודשים : מרץ, מאי, קווינטיליס (יולי) ואוקטובר היו בני 31 ימים, פברואר היה בן 28 ימים ושאר חודשי השנה היו בני 29 ימים[1]. למרות שבלוח ירחי מקובל שמחצית מהחודשים הם בני 30 ימים, הרומאים שהאמינו שמספרים זוגיים מביאים מזל רע, ניסו להימנע ככל האפשר מחודשים בעלי מספר זוגי של ימים. פברואר בן 28 הימים חולק לשתי יחידות אי-זוגיות, כאשר החלק הראשון מסתײם ב-23 בפברואר, ואחריו החלק הנוסף בן 5 ימים.

על-מנת שהלוח, שבו אורך השנה קצר בעשרה ימים משנת החמה, יתאים לעונות השנה, נוספה לו שנה מעוברת. בערך פעם בשנתײם, נוסף חודש בשם מרקדינוס בן 22 או 23 יום, אחרי 23 או 24 בפברואר, כאשר ימי פברואר הנותרים הוצבו לאחר מרקדינוס. אורך שנה מעוברת היה 377 או 378 יום. ההחלטה על עיבור שנה נתונה הייתה בידי הכהן הראשי.

מספור ימי החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל חודש היו שלושה ימים בעלי שם:

  • הקלנדה (Kalenda), היום הראשון של החודש.
  • הנונה (Nona), היום החמישי או השביעי של החודש (על פי אורך החודש).
  • האידוס (Idus), היום ה-13 או ה-15 של החודש (על פי אורך החודש).

הרומים נקטו לרוב לשון רבים: Kalendae, Nonae, Idus. מקור המלים 'קלנדה' ו'אידוס' באטרוסקית.

ימים אלה נתנו את שמם לשאר ימות החודש:

  • יום שלפני אחד הימים בעלי השם נקרא על שם היום שאחריו. למשל, 31 במרץ הוא "היום הקודם לקלנדת אפריל" ("PRIDIE KAL APR").
  • שאר הימים נקראו לפי ספירה אל היום בעל השם הבא (כלומר, ספירה לאחור), בספירה הכוללת את אותו יום בעל השם. למשל, 30 במרץ הוא "היום ה-3 לפני הקלנדה של אפריל" ("AD III KAL APR").

"שבוע" בן שמונה ימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוח השנה הרומי לא היה שבוע בן שבעה ימים, השבוע הרומי היה בן שמונה ימים: יום שוק חל פעם ב-8 ימים, ונקרא "nundinum" מהמספר 9 (כי הספירה הרומית כוללת את שני הקצוות).

התפתחות הלוח הרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האגדה רומולוס, מייסד רומא, נחשב ליוצר לוח השנה הרומי. כאשר בימיו, השנה הרומית הייתה מורכבת מעשרה חודשי ירח, ובהם ארבעה חודשים בעלי 31 יום וששה חודשים בעלי 30 יום. מספר הימים הקלנדריים בשנה היה 304, אולם בפועל אורך שנת עשרה חודשי ירח עומד על כ-295 יום. הסיבה לכך היא, מכיוון שיום מולד הירח נספר פעמיים, הן כיום האחרון בחודש והן כיום הראשון בחודש הבא[2].

השנה הרומית החלה במולד הירח הראשון שאחרי יום השוויון האביבי, והסתיימה בחורף. השנה לא כללה את חודשי החורף מכיוון שלא התבצעה בהם כל פעילות חקלאית. זכר למספור הקדום של החודשים, המתאים לשנה של עשרה חודשים, ניתן למצוא בשמותיהם של ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר המכילים את מספרם הסידורי של חודשים אלה בשנה המתחילה במרץ.

ההיסטוריון הרומאי טיטוס ליוויוס מיחס את המעבר ללוח בן שנים עשר חודשים והוספת החודשים ינואר ופברואר למלך נומה בנו של רומולוס.

הלוח היוליאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הלוח היוליאני

יוליוס קיסר מונה בשנת 63 לפנה"ס לפונטיפקס מקסימוס. קיסר, שהיה עסוק בקרבות רבים, לא היה נוכח ברומא בחודש פברואר במרבית השנים לאחר מינויו, כדי להכריז על שנה מעוברת. עד שנת 46 לפנה"ס נוצר הפרש של שלושה חודשים בין הלוח הרומי לעונות השנה.

כדי לפתור את הבעיה, הוסיף קיסר שלושה חודשים לשנת 46 לפנה"ס והנהיג לוח שנה חדש החל משנת 45 לפנה"ס. מכיוון שהלוח היוליאני הוא שמשי אין צורך להתאימו לעונות השנה. אורך השנה היוליאנית הוא 365.25 יום, לחודשים שאורכם היה 29 יום התװספו יום או יומײם, פרט לפברואר לו התװסף יום אחת לארבע שנים. היום שנוסף לחודש פברואר היה חזרה שנייה של 24 בפברואר.

לאחר ההתנקשות בחיי יוליוס קיסר, שונה שמו של חודש קווינטיליס, בו נולד קיסר, ליוליוס (יולי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוח השנה הרומי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Roscoe Lamont, The Roman Calendar and its Reformation by Julius Caesar, 1919
  2. ^ מתוך encyclopaedia romana